הנושא שאני מביא היום יכול בהחלט לתת סדרה של הודעות. חבל שלא קראתי כל כך הרבה, כל כך הרבה, עד שמצאתי ספרים שנראים דומים באופן מחשיד.
מאשר סרטים החוש השישי y האחרים יש להם רעיון בסיסי בעלילה כמעט, זה משהו שאתה יכול לאמת אחר הצהריים. עם זאת, מציאת שני ספרים שנראים זהים זה קצת יותר קשה. עם זאת, בזכות הקולנוע, לפעמים נוכל להבין זאת.
זהו המקרה של הרומן מאת דניס להיין Shutter Island, הופך לסרט מאת מרטין סקורסזה, ו קווים עקומים של אלוהיםמאת טורקואטו לוקה דה טנא.
אני מודה שלא קראתי את הספר, אבל ראיתי את הסרט Shutter Island, בכיכובו של לאונרדו דיקפריו. חודשים אחר כך, כשהייתי מסתובב אחר צהריים אחד בחודש מרץ בין מדפי הספרייה העירונית, נתקלתי בתואר עסיסי: קווים עקומים של אלוהים. מי מסוגל להתנגד לתואר כזה?
כדי לא להפוך את זה לנרחב מדי פוסט אני אגיד לך אילו אלמנטים מצאתי בספר של לוקה דה טנה שהזכירו לי הרבה את הוויכוח של Shutter Island.
- הסיפור מתחיל כששני בלשים נכנסים למתקן פסיכיאטרי כדי לפתור תעלומה ולהתחזה לחולי נפש להשתלב.
- יש רופא ששני הגיבורים מחכים לו, שלא מופיע כי הוא נוסע ונראה שהוא המפתח לפתרון העניין.
- המקום בו הוא מתרחש הוא מקום מבודד, עם ביתנים ומבנים שהגיבורים אינם יכולים לגשת אליהם.
- ישנם רגעים רבים שבהם אתה מפקפק בגיבורים ובייעודם האמיתי בבית החולים הפסיכיאטרי.
- הסוף, בשני המקרים, משאיר אתכם עם תחושת ספק לא פשוטה.
הם שונים בהרבה מובנים, כמובן. בזמן Shutter Island הגיבור הוא אדם, טדי דניאלס, ושוכן בארצות הברית בשנות ה -40, קווים עקומים של אלוהים מככבת בו אישה, אליס גולד, והיא מתרחשת בספרד בשנות השבעים.
יצירתו של לוקה דה טנא פורסמה בשנת 1979, שנים רבות לפני הרומן של דניס להיין, שיצא לאור בשנת 2003.
בהיעדר קריאת הרומן האמריקאי, אני יכול לאשר זאת קווים עקומים של אלוהים זהו מסע לשיגעון, וכפי שהמחבר קובע בהקדשת הספר, מחווה לשיעור הרפואה:
הקווים העקומים של אלוהים הם אכן עקומים מאוד. גברים ונשים למופת, עקשנים ואף הרואיים, מבקשים ליישר אותם. לפעמים הם מצליחים. ההערצה העמוקה לעבודתו במהלך שהותי בהתנדבות בבית חולים פסיכיאטרי הוסיפה לתודה ולכבוד שחוויתי מאז ומעולם לממסד הרפואי. לפיכך, אני מקדיש דפים אלה לרופאים, אחיות, מטפלים, מטפלים ואנשי מקצוע אחרים המבלים את חייהם בשירות האצילי והרציני של השגיאות האומללות ביותר של הטבע.
לאחר חיפוש בגוגל הצלחתי לוודא שלא הייתי היחיד שהבין את הדמיון בין הסיפורים הללו. ואתה, האם אתה מכיר ספרים שנעלמים בחשדנות?
האחרים - סיבוב נוסף של הבורג (הנרי ג'יימס)
התרסה מוחלטת - אנו נזכור זאת עבורך (פיליפ ק דיק)
אבודים - שתיים אחרי חצות (סטפן קינג)
סורק באפלות (פיליפ ק דיק)
ובכן, כל סרט מדע בדיוני "שם גדול" נלקח מאסימוב, ג'ורג 'אורוול, ורן, K דיק וכו' וכו '. וכי התסריטאים והבמאים יודעים היטב אבל הם שומרים על שקט כי הם יודעים שאנשים לא קוראים. בואו ננצל את הטיפשות האנושית ונכין אוכל מטוגן. קולנוע הוא לעיסה ספרותית. קצת כבוד ליוצרים המקוריים. שיגידו איזה ספר הם מעתיקים. והם נותנים להם פרסי אוסקר!? תן אותם לסופר שהוא זה שהיה לו את הרעיון!
אני מסכים איתך לחלוטין, Kf. לפני כמה ימים גיליתי ש"אי התריס "הוא רומן משנת 2003 שסקורסזה הפך לסרט בשנת 2010. אנחנו יכולים גם לדבר על 'להרוג ציפור מדומה' והרפר לי. לאחרונה בטלוויזיה אנו יכולים לדבר על 'בלש אמיתי' ועל קרקוזה ועל כל המיתולוגיה, הדמויות והמקומות שהתסריטאי לקח מסופרים אחרים.
שים לב כי מחבר 'תריס איילנד' כתב גם את 'נהר מיסטיק' (שהוא גם לא ידע שהתבסס על רומן) והוא תסריטאי של 'החוט'.
מה שאני תוהה הוא אם דניס ליאה במקרה קרא את 'שורות עקומות של אלוהים' או ראה את הסרט מ -1983, כי הדמיון ניכר מאוד.
כמובן, תצטרך לקרוא את הרומן כדי לראות אם יש לו עומק ספרותי זהה ליצירתו של לוקה דה טנה או שזה מותחן לזלול את סוף השבוע.
המקרים של Total Challenge ו- Scanner Darkly הם שהם מבוססים רשמית על הסיפורים האלה מאת פיליפ ק. דיק. להאשים כמה יוצרי פלגיאט ששילמו באדיקות את זכויות העיבוד וחתמו על חוזה עם היורשים, בנוסף להכניס את שמם לזכותם ככותב היצירה שעליה מבוסס הסרט, זה קצת לעבור על שלוש ערים .
שים עליו ויברציות טובות!
קורטממבו.
אני מסכים לחלוטין, אני בקושי מאמין שדניס להיין כתב את "אי התריס" מבלי שקראתי את "קווי העקום של אלוהים".
הבלשית וגיבורת הספר היא רק אחת, אליס גולד. הם לא שניים.
אני קורא שורות עקומות של אלוהים. גם לא קראתי את הרומן של תריס איילנד, אבל ראיתי את הסרט. אני עדיין לא באמצע הספר, אבל קרה משהו שבאופן מוחלט הביא אותי לחשוב על תריס איילנד באופן אוטומטי חיפשתי את מי שהעתיק את מי, כי ברור שרומן אחד לא היה קיים בלי השני ו זה האי תריס. יכול להיות שאני טועה לחלוטין, אבל זה באופן מחשיד מדי להיות סתם מכה.
חבל שכבר ראיתי את תריס איילנד, כי אני מרגיש שהקווים העקומים של אלוהים לא יפתיעו אותי כמו שצריך.
בכל מקרה אתה צריך לומר זאת להיפך, האי שוטר הוא זה שידמה לשורות ... בגלל הגיל של כל אחד ... איזו מאניה יש לנו ליריד את הערך הלאומי לעומת החיצוני ...