פוטו וקבנגו
פוטו וקבנגו היא אנתולוגיית שירה שנכתבה על ידי השחקנית, הדוגמנית, המשוררת והסופרת הספרדית עטורת הפרסים אלחנדרה ונסה. העבודה פורסמה בשנת 2015 על ידי הוצאת Valparaíso. מפחד לתת תצוגה מקדימה של התקציר, הסיכום או ההסבר של הספר הזה, מובן מאליו פוטו וקבנגו זוהי ביוגרפיה מוטה, הרצאה על משחקי מילים ומכתב אהבה לשפה.
במבט ראשון, ומבלי לדעת את ההיסטוריה מאחורי פוטו וקבנגו, אולי נראה שזהו אוסף שירים מוזר ושגוי, עם שגיאות דקדוקיות מרובות. למרות זאת, כותרת זו מעמידה את המסומן מול המסמן, ומוצאת דרך להעביר מסר מחוץ לקו המסומן בשפה מבוססת., תוך שימוש בתערובות של גרמנית, אנגלית, ספרדית ומשהו חדש.
מקורות של פוטו וקבנגו
אוסף השירים מאת אלחנדרה ונסה מספר שני סיפורים לסירוגין: שלו ושל גרייס ווירג'יניה קנדי, זוג תאומים שבשל בידוד חברתי חמור יצרו שפה משלהם כדי לתקשר זה עם זה. גרייס ווירג'יניה נולדו ב-1970 בקולומבוס, ג'ורג'יה. השעות הראשונות שלהם היו רגילות, הם החזיקו את הראש ויצרו קשר עין עם הוריהם.
עם זאת, זמן קצר לאחר מכן הם סבלו מהתקף, ואבא שלהם חשב שהם סובלים מפיגור שכלי כלשהו.. מחשש לגרוע מכל, ביקש האיש מהרופא אבחון, והוא רק אישר את חששותיו. כדי להגן על הבנות שלו, מר קנדי בודד אותן מהעולם. לא מרוצה מכך, מצבו לכאורה גרם הן לאב והן לאשתו להשאיר את תינוקותיהם לגורל.
איך ללמוד לדבר אם אף אחד לא מדבר איתך?
שני ההורים של גרייס ווירג'יניה עבדו מחוץ לבית, אז הם השאירו את בנותיהם בטיפול סבתם., שדיבר רק גרמנית. למרות שהזקנה דאגה לכל הצרכים הבסיסיים של התאומים, היא לא שיחקה או יצרה איתם אינטראקציה, מה שיצר את הצורך של הקטנטנים למצוא דרך משלהם לתקשר, כי הם לא יכלו ללכת לבית הספר או לעזוב גם את הבית.
האב החליט לא לשלוח אותם לבית הספר לאחר שגילה שהם פיתחו שפה חדשה, שלדעתו התקדמות בפיגור השכלי שלו. אולם כשהאיש איבד את עבודתו ודיבר על משפחתו בלשכת האבטלה, הציע לו עובד סוציאלי לקחת את בנותיו למטפל תקשורת. לפיכך, הם נלקחו לבית החולים לילדים בסן דייגו.
גילוי של אבחנה כוזבת
בבית החולים פגשה המשפחה את המטפלת אלכסה קראצה, שסיפרה להם את זה מיד לווירג'יניה ולגרייס הייתה רמה נורמלית של אינטליגנציה, אפילו מעל הממוצע, מכיוון שהן המציאו שפה חדשה לגמרי ומורכב מאוד. זה נאמר על ידם מהר מאוד, מקצב סטקטו עם מאפיינים של גרמנית, אנגלית גרועה מאוד וצלילים אחרים.
האלמנטים האלה, התווסף לניאולוגים ולשיטות דקדוקיות ייחודיות שונות, הם אלה שבהם משתמשת אלחנדרה ונסה כדי ליצור כל שיר. זאת, לפחות, מבחינת ההרכב הבסיסי ביותר שלו, כלומר: כיבוד המקצב המהיר, משחקי המילים, החיבורים הלשוניים המקוריים והשימושים הלא שגרתיים בשפה.
החותם הרגשי של דיבור ללא מילים נפוצות
אלחנדרה ונסה היא מצהירה שמאז שלמדה את סיפורם של התאומים קנדי, היא הרגישה מזוהה עם רגשותיהם, כי היא עצמה עברה משבר לחץ שבמשך כמה חודשים מנע ממנה לתקשר עם האנשים סביבה.
אז היא החלה לחשוב על דרך חדשה להסתכל על שפה, להמציא מילים לעצמה ולחבריה.. לדברי המחבר, כל אדם מדבר בשפה שלו, יש לו צורות אופייניות משלו, נוסחאות שיש לכבד כאשר מדברים עם אחרים.
בראיון, מישהו שאל אותה למה היא בחרה בסיפור של פוטו וקבנגו אם היא לא דוברת גרמנית, אנגלית או את השפה שהמציאו התאומים בספרם. בהקשר זה היא השיבה: "כל השפות הללו מצטלבות באוסף השירים, באמצע הפסוקים, בצורה מבלבלת, מתוך כוונה לבלבל גם את הקורא”.
דוגמה לשיחה בין וירג'יניה לגרייס
"גרייס: Cabengo, Padem Manibadu Peeta.
וירג'יניה: דואן לא באדה טנגקמאט, פוטו."
דוגמה לשירה שניתן למצוא בפוטו ובקבנגו
"עם הידיים עדיין רטובות"
"האמא מחייגה את הספרות: שש שש חמש אפס
שבע תשע ארבע ארבע אחד,
המספר שחיגת לא קיים,
לבדוק את זה שוב.
שוב שש שש חמש אפס שבע תשע ארבע אחד,
אחד פחות.
עם כל טון, פרש
מה הוא אוכל, מה הוא מזיע, איזה מרכך כביסה, מה.
מייד השיחה הופכת לסיפור אחר:
אחד לאלוהים,
למען אלוהים,
אלוהים,
רומני
לא אני.
Y.
הטלפון, על הרצפה.
"הידיים יבשות."
על הסופר
אלחנדרה ונסה ג'ורדו בואנו נולדה ב-16 במאי 1981 בקורדובה, ספרד. הוא סיים את לימודיו בפילולוגיה היספאנית באוניברסיטת קורדובה, כשהוא עושה את צעדיו הספרותיים הראשונים בסדנת השירה בתיאום פבלו גרסיה קזדו. בCórdoba Casa del Ciprés. עבודתה כמשוררת פורסמה בכלי תקשורת כגון אמן ונדליזם, אי עירום, סַלָמַנדְרָה, Müsu, ערסל הבד, Prima littera, מחברות המינוטאור o Bookplate.
יצירותיו תורגמו לאנגלית ואיטלקית, והוא זכה בהכרות כמו הפרס הראשון ל-Suenos de San Valentín (2021), פרס ראשון בתחרות שירה ג' של מועצת עיריית אדמוז. (2007), הפרס השני בתחרות הספרות הקצרה של קרדנל סלאזאר (2004) ופרס אנדלוסיה ג'ובן לשירה (2004).
ספרים נוספים של אלחנדרה ונסה
שירה
- מרילין רצתה להיות מריסול (2009);
- מסיבת הפיג'מות (2005);
- Brevas novas (2004);
- בית ספר לנזירות (2005).
הכללה באנתולוגיות
- רדיו ורשה. דוגמה לשירה צעירה מקורדובה (2004);
- שהכוח יהיה איתך (2005);
- ספינרים (2006);
- ימי חמישי פיוטיים ב' (2007);
- להיות בפאתי זה גם להיות בפנים: עשר שנים של The Outskirts (2007);
- לילות הסרטן (2008);
- אנתולוגיה של הנשיקה, שירה ספרדית אחרונה (2009);
- סאיס: תשעה עשר משוררים מלה בלה ורשה (2010);
- החיים קדימה (2012).
נרטיב
- הבוגימן (2006).