מילים לג'וליה

"מילים לג'וליה" הוא שיר פופולרי מאוד שנכתב על ידי הסופר הספרדי חוסה אגוסטין גויטיסולו (1928-1999). שירה זו פורסמה בשנת 1979 כחלק מהספר בשם זהה מילים לג'וליה. הטקסט מופנה לבתו כאודה לשמחה לנוכח מה, כשלעצמו, ידע המשורר שממתין לה במסע החיים עצמם, גם כאשר הוא כבר לא היה קרוב או היה במישור זה.

השיר זכה לשמצה רבה תוך זמן קצר. כזו הייתה ההשלכה שלה הוא הותאם לשיר של מחברים כמו מרצדס סוסה, קיקו וננו ורוזה לאון. בין המופיעים מצטיינים גם הקבוצה לוס סואבס, סולה מורנטה ורוסליה, עד כמה שם. הטקסט, היום, שומר על אותו גוון של תקווה מול מצוקה לכל מי שבא לקרוא אותו.

פרופיל ביוגרפי של הכותב

לידה ומשפחה

חוסה אגוסטין גויטיסולו גיי נולד ב- 13 באפריל 1928 בעיר ברצלונה הספרדית. הוא היה הראשון מבין שלושת ילדיהם של חוסה מריה גויטיסולו וג'וליה גיי. שני אחיו הצעירים, חואן גויטיסולו (1931-2017) ולואיס גויטיסולו (1935-), התמסרו גם הם מאוחר יותר לכתיבה. כולם השיגו ידוענים בקהילה הספרותית הספרדית.

מבחינה כלכלית, המשפחה חיה במצב טוב. אפשר לומר שהם שייכים לאצולה הספרדית של אז. ילדותו עברה בין ספרים לסביבה התורמת להתפתחותו האינטלקטואלית.

בגיל המצומצם של 10 שנים, איבד הסופר לעתיד את אמו, כתוצאה מהתקפה אווירית שהורה על ידי פרנקו על ברצלונה. אירוע זה סימן לחלוטין את חיי המשפחה. בנוסף, הגורם הוא שהביא את המחבר להטביל את בתו בשם ג'וליה. כמובן, חומרת האירוע גרמה גם ליצירת השיר "Palabras para Julia".

מחקרים

ידוע שגויטיסולו למד באוניברסיטת ברצלונה. שם הוא למד משפטים, שהיה צריך להגיע לשיאו במדריד. בעיר האחרונה התגורר במעונו של ראש עיריית קולג'יו נוסטרה סניורה דה גואדלופה. בזמן שהיה במתקנים אלה, פגש משוררים בכיתתם של חוסה מנואל קבאלרו בונאלד וחוסה אנג'ל ואלנטה, איתם שיתף ואיחד במשותף את הגנרציון דל 50 הסמלי והמשפיע.

גויטיסולו ודור 50

מלבד בונאלד וואלנטה, גויטיסולו התחכך עם אישים פואטיים כמו חיימה גיל דה בידמה, קרלוס באראל ואלפונסו קוסטפרדה. איתם, ורבים אחרים שההיסטוריה הכירה, לקח המשורר את תפקיד עבודתו כמבצר לקידום השינויים המוסריים והפוליטיים הדרושים שהחברה הספרדית דרשה.

הדור הזה של המטה לא היה מוגבל להיות הדמות האופיינית לאינטלקטואליזם הספרדי. לא, אבל הם התמסרו להתמודד עם נושאים רגישים שבשנים האחרונות, ואפילו באותו זמן בו פרסמו, עשויים להיות עלויות חייהם.

ראשית פרסומיו וסימונו בספרות

בגיל 26 פרץ חוסה אגוסטין גויטיסולו באופן רשמי לתחום הספרותי של ארצו. למרות שכבר פרסם כמה שירים בודדים והודיע ​​על שליטתו במכתבים, זה היה בשנת 1954 שהוא השפיע על סצנת הספרות הספרדית עם לַחֲזוֹר. הפרסום זיכה אותו בפרס האדונאס השני.

מכאן ואילך עקבו אחרי כעשרים עבודות, בהיותם מילים לג'וליה (1979) אחד המשפיעים ביותר בתרבות הפופולרית הספרדית והעולמית. מודגש גם הלילה חיובי (1992), עבודה שאפשרה לסופר לזכות בפרס המבקרים (1992).

מוות

אחרי חיים שעברו בין חילופי דברים לשמחות, הישגים עצומים ומורשת גדולה, מותו של המשורר הגיע בצורה טראגית. ישנן השערות רבות הסובבות את עזיבתו המוקדמת של הכותב. זו הייתה התאבדות. הוא היה רק ​​בן 70 וזה קרה לאחר שזרק את עצמו מחלון בביתו בברצלונה. הגופה נמצאה ברחוב מריה קובי. יש המדברים על תמונה דיכאונית, ותומכים בעמדתם בביטוי שאותו מחבר הוציא ביום הולדתו האחרון:

"אם הייתי צריך לחיות מחדש את כל מה שחוויתי, הייתי מעדיף לא לחוות את זה שוב."

האמת היא שבעטו עדיין הייתה צלילות עצומה, כפי שאושר על ידי עבודתו האחרונה, הזאב הקטן והטוב (1999). זה פורסם 3 שנים לאחר עזיבתו. מותו מותיר חור באותיות ספרדיות, אך עבודותיו ומורשתו מאפשרות לו להחיות לעתים קרובות ככל שהמצפון מאפשר.

עבודות שלמות של חוסה אגוסטין גויטיסולו

יצירתו הספרותית של סופר ספרדי זה לא הייתה קטנה. כאן תוכלו לראות את עבודותיו המלאות ואת הפרסומים שלאחר המוות:

• חזור (1954).
• תהילים לרוח (1956).
• בהירות (1959).
• שנים מכריעות (1961).
• משהו קורה (1968).
• סובלנות נמוכה (1973).
• סדנת אדריכלות (1976).
• של זמן ושכחה (1977).
• מילים לג'וליה (1979).
• מדרגות הצייד (1980).
• לפעמים אהבה גדולה (1981).
• על הנסיבות (1983).
• סוף פרידה (1984).
• הלילה חיובי (1992).
• המלאך הירוק ואחרים מצאו שירים (1993).
• אלגיות לג'וליה (1993).
• כמו רכבות הלילה (1994).
• מחברות של אל אסקוריאל (1995).
• הזאב הקטן והטוב (1999, פורסם בשנת 2002).

אנתולוגיות

• משוררים קטלאניים עכשוויים (1968).
• שירה מהפכה קובנית (1970).
• חוסה לזמה לימה אנתולוגיה.
• חורחה לואיס בורחס אנתולוגיה.
• שירים הם הגאווה שלי, אנתולוגיה פואטית. מהדורת כרם ריירה (הוצאת לומן, 2003).

תרגומים

הוא התאפיין בביצוע תרגומים מאיטלקית וקטלאנית. הוא תרגם את יצירותיו של:

• לזמה לימה.
• פאבזה.
• קוואסימודו.
• פסוליני.
• סלבדור אספריו.
• ג'ואן ויניולי.

פרסים שהתקבלו והכרה

• על עבודתו חזור קיבל את הפרס השני אדונאס (1954).
• פרס Boscán (1956).
• פרס אושיאס מארס (1959).
• הלילה חיובי הפך אותו ראוי לפרס המבקרים (1992).

יש לציין כי ה- UAB (האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה) היה אחראי על אירוח כל העבודות והמסמכים של המשורר וחייו. זה היה משנת 2002. החומר שלם ביותר ונמצא בספריית ההומניטטים.

מילים לג'וליה

מוזיקליזציות

זה שיר הפך לשיר ומבוצע על ידי האמנים והקבוצות הבאים:

• פאקו איבנז.
• מרצדס סוסה.
• טניה ליברטד.
• ניקל.
• סולה מורנטה.
• רוזליה.
• רולנדו סרטוריו.
• ליליאנה הררו.
• רוזה לאון.
• איוון פריירו.
• קיקו ארס.
• ישמעאל סראנו.
• הסואבס.

יש לציין כי בנוסף למוזיקול "מילים לג'וליה", פאקו איבנז לקח על עצמו את המשימה לקדם חלק מיצירתו של גויטיסולו. הזמר עשה זאת באלבומו פאקו איבנז שרה לחוסה אגוסטין גויטיסולו (2004).

השיר

"אתה לא יכול לחזור

כי החיים כבר דוחפים אותך

כמו יללה אינסופית.

בתי עדיף לחיות

בשמחת גברים

מאשר לבכות לפני הקיר העיוור.

אתה תרגיש פינה

אתה תרגיש אבוד או לבד

אולי אתה רוצה שלא נולד.

אני יודע היטב מה יגידו לך

שלחיים אין מטרה

שזה עניין מצער.

אז זכרו תמיד

של מה שיום אחד כתבתי

חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו.

החיים יפים, תראה

כמו למרות החרטות

יהיו לך חברים, תהיה לך אהבה.

גבר בודד, אישה

נלקח ככה אחד אחד

הם כמו אבק, הם כלום.

אבל כשאני מדבר איתך

כשאני כותב לך את המילים האלה

אני חושב גם על אנשים אחרים.

הגורל שלך הוא באחרים

העתיד שלך הוא החיים שלך

כבודך הוא של כולם.

אחרים מקווים שתתנגד

שהשמחה שלך תעזור להם

השיר שלך בין שיריו.

אז זכרו תמיד

של מה שיום אחד כתבתי

חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו.

לעולם אל תוותר או תפנה

אגב, לעולם אל תגיד

אני כבר לא יכול לסבול את זה והנה אני נשאר.

החיים יפים, תראה

כמו למרות החרטות

תהיה לך אהבה, יהיו לך חברים.

אחרת אין ברירה

והעולם הזה כמו שהוא

זה יהיה כל המורשת שלך.

סלח לי, אני לא יודע להגיד לך

לא יותר, אבל אתה מבין

שאני עדיין בדרך.

ותמיד תמיד לזכור

של מה שיום אחד כתבתי

חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו ”.

אנליזה

מקשיי החיים

לאורך 16 הבתים שלושת הפסוקים החופשיים, הכותב פונה אל בתו כדי לייעץ לה על הדרך המחכה לה ברצף זה של חוסר הוודאות שאנו מכנים חיים. מלכתחילה הוא מזהיר אותו כי אין חזרה, הוא משאיר זאת בבירור ובנחרצות בבית הראשון:

"אתה לא יכול לחזור

כי החיים כבר דוחפים אותך

כמו יללה אינסופית ".

זה משלים את הביטוי הלפידני בבית השלישי "אולי אתה רוצה שלא נולד." בפסוק זה הוא מעלה רמיזה ישירה לפסוק איוב ג ': 3 "יום אשר נולדתי יאבד ובלילה שנאמר האדם נתעבר."

הקריאה לרגיעה

עם זאת, בבית השני הוא אומר:

"בתי, עדיף לחיות

בשמחת גברים

מאשר לבכות לפני הקיר העיוור ”.

זו קריאה להירגע ולהחזיק בתנוחת שמחה, במקום לתת לעצמך להיסחף מחרטות וצער. המשורר מתעקש שקולות האומללות יגיעו אליה, כי אלה החיים, אך הוא קורא לה לראות תמיד את הצד החיובי.

שפה קרובה ויומיומית והכרה באנושות

לאורך השיר, גויטיסולו מדבר מקול ההתנסות שלו, עם שפה יומיומית ושום דבר מופרך. היבט זה הוא חלק מהתעלות הטקסט.

משהו שהוא מאוד אנושי ומשבח הוא שהוא מודה שלא יודע הכל, כי הוא עדיין צריך להוסיף חוויות. ומכיוון שהמשורר אינו יכול להתעמק בשאר התעלומות וההפכפכות שהוא עדיין צריך לחיות, הוא פשוט אומר:

"סלח לי, אני לא יודע להגיד לך

לא יותר, אבל אתה מבין

שאני עדיין בדרך ”.

התזכורת הדרושה

אולי הדבר המדהים ביותר ב -16 הבתים של השיר הם שלוש הפעמים בהן גויטיסולו מזמין את בתו לזכור את המילים האלה:

"… זכור

של מה שיום אחד כתבתי

חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו ”.

זה נהיה כמו מנטרה שאפשר לחזור עליה אם משהו יוצא משליטה, נוסחה להפוך את הקיום עצמו לנסבל יותר.