שירים שרים

הסקירה על כל אחד ואחד משיריו של כל אחד מהזמרים הנוכחיים והקודמים של זמננו היא קשה מאוד. מה שלא כל כך קשה הוא להבין כמה שירים נראים כמו שירה וכמה שירים מוכרים ואנונימיים הפכו לשירים. ה ספרות ומוסיקה הם אומנויות שקשורות קשר הדוק; בכל שיר יש שירה כלשהי וכמעט כל שירה יכולה להפוך לשיר.

היום אנו רוצים לסקור את שלושת השירים הללו שהופכו לשיר. האם הם נשמעים מוכרים?

«לעלמה יבשה», שנכתב על ידי אנטוניו מצ'אדו ושר על ידי סראט

"לעץ בוקיצה יבש" זה נקרא שיר המושר על ידי הידועים ג 'ואן מנואל סראט ונכתב כמעט לחלוטין על ידי המשורר הספרדי אנטוניו מצ'אדו. סראט שואל עוד הרבה שירים מאת המשורר הסביליאני הידוע הזה: «שירים», «הסאיטה», «הזבובים», «בכי ופסוקים על מותו של דון גואידו» y "דְיוֹקָן". כולם מושרים בשנות ה -70 על ידי הזמר הקטלאני.

אל הבוקיצה הישנה, ​​מפוצלת על ידי ברק
ובמחציתו הרקובה
עם גשמי אפריל ושמש מאי,
כמה עלים ירוקים יצאו.

בוקיצה המאה על הגבעה ...
טחב צהבהב
מלקק את קליפת הלבנבן
לתא המטען הרקוב והמאובק.

לפני שאני מפיל אותך, דורו בוקיצה,
עם גרזן חוטב העצים והנגר
אני הופך אותך לרעמת פעמון,
לאנס עגלה או עול עגלה;
לפני האדום בבית, מחר,
לשרוף מאיזה בקתה אומללה.

לפני שהנהר לים דוחף אותך
דרך עמקים ונקיקים,
אלמם, אני רוצה לציין בתיק העבודות שלי
החסד של הענף הירוק שלך.

הלב שלי מחכה
גם כלפי האור וכלפי החיים,
עוד נס של אביב.

"לפני שאוהבים אותך, אהבה", נכתב על ידי פבלו נרודה ושר על ידי פדרו גררה

"לפני שתאהב אותך, אהוב" זו הייתה השירה הנבחרת של הצ'יליאני פבלו נרודה מאת הזמר הספרדי פדרו גררה. שיר רומנטי שבו הם קיימים ובעלי עדינות ויופי קיצוניים. פדרו גררה הוא לא היחיד שמבין את האפשרויות של המילים שכתב נרודה. ישנם אמנים רבים אחרים ששרים את שיריהם של הצ'יליאנים. ביניהם הנפטרים תמונת מציין המיקום של אנטוניו וגה ששר את זה של «אני לא אוהב אותך אלא בגלל שאני אוהב אותך», «אודה לגיטרה» ידי ויסנטה אמיגו, "הרוח מסרקת לי את השיער" מושר על ידי פלמנקו מיגל פובדה o "שתוק" על ידי המקסיקני ג'ולייטה וונגס.

לפני שאוהב אותך, אהבה, שום דבר לא היה שלי:
התנדנדתי ברחובות ובדברים:
שום דבר לא נספר או שהיה לו שם:
העולם היה מהאוויר שציפיתי לו.

הכרתי אולמות אפר,
מנהרות המאוכלסות על ידי הירח,
האנגרים אכזריים שנפרדים,
שאלות שהתעקשו על החול.

הכל היה ריק, מת ואילם,
נפל, נטוש ונרקב,
הכל היה בלתי-ניתן לחיזוק

הכל היה שייך לאחרים ולאף אחד,
עד יופייך ועוניך
הם מילאו את הסתיו במתנות.

"Tierra luna", שנכתב על ידי מריו בנדטי ושר על ידי יוג'ניה ליאון

לעולם לא אפסיק למחוא כפיים למילים האורוגוואיות מריו בנדטי והשיר הזה שכותרתו «ירח כדור הארץ" זה לא הולך להיות פחות. אותו הדבר יחשוב יוג'ניה ליאון כשבשנות השמונים הוא החליט לשיר את זה. שירים אחרים של בנדטי שהושרו הם: "בוא נעשה עסקה", "הגנה על שמחה" y "הדרום קיים גם", שלושתם בקולו של ג 'ואן מנואל סראט o "אני אוהב אותך" y "עדיין" ידי נאצ'ה גווארה.

כשאני מתעייף מהשגרה
להיות זועם ונשדד,
כשאני מתעייף מהחורבן הזה
אעבור לירח הצעיר

הו! כדור הארץ-ירח, כדור הארץ-ירח,
אני חובש את כנפי הזהב היום
ושמיים מעל, כמו מטאור,
אני הולך.

הו! כדור הארץ-ירח, כדור הארץ-ירח,
מאחור הייתה כלבת המזל,
מאחורי המתים והמלחמה,
הֱיה שלום!

זמן מה החיים שלי עדיין
לראות להתפוצץ בעבר
הכוכב העצוב והגלוי שלי
שחשב שהוא מתורבת.

הו! כדור הארץ-ירח, כדור הארץ-ירח,
עולם כאוטי ורקוב,
מכאן אני אומר שלום
הֱיה שלום!

"הרוח מסרקת את שערי", נכתב על ידי פבלו נרודה ושר על ידי מיגל פובדה

האזן לפסוקים אלה בנימת הפלמנקו האופיינית כל כך מיגל פובדה זה יופי אמיתי. מיגל פובדה שר מ בולריאס לקופלאס, ולמרות שהקריירה המוזיקלית שלו התקדמה רבות, עדיין מפעם לפעם הוא מקדיש כמה מיצירותיו לפסוקים עתיקים.

הרוח מסרקת לי את השיער
כמו יד אימהית:
אני פותח את דלת הזיכרון
והמחשבה נעלמת.

הם קולות אחרים שאני נושא,
השירה שלי היא משפתיים אחרות:
למערת הזיכרונות שלי
יש בהירות מוזרה!

פירות של אדמות זרות,
גלים כחולים של ים אחר,
אהבות של גברים אחרים, צער
שאני לא מעז לזכור.

והרוח, הרוח שמסרקת לי את השיער
כמו יד אימהית!

האמת שלי אבודה בלילה:
אין לי לילה או אמת!

שוכב באמצע הדרך
הם חייבים לדרוך עלי ללכת.

ליבם עובר בי
שיכור יין וחולם.

אני גשר ללא תנועה בין
הלב והנצח שלך.

אם אמות פתאום
לא הייתי מפסיק לשיר!

 "אני אוהב אותך", נכתב על ידי מריו בנדטי ושר על ידי נחה גווארה

כפי שאמרנו קודם, נחה גווארה היה גם אחד הזמרים ברי המזל שהכניס קול וקצב לשירים של בנדטי. מבין כמה בחרנו בזכות היופי של כתב היד שלה.

הידיים שלך הם ליטוף שלי
האקורדים היומיומיים שלי
אני אוהב אותך כי הידיים שלך
הם פועלים למען צדק

אם אני אוהב אותך, זה בגלל שאתה
אהובתי השותף שלי והכל
וברחוב זה לצד זה
אנחנו הרבה יותר משניים

העיניים שלך כישוף שלי
נגד היום הרע
אני אוהב אותך בגלל המראה שלך
מה שנראה וזורע עתיד

את הפה שלך ושלי
הפה שלך לא טועה
אני אוהב אותך בגלל הפה שלך
יודע לצרוח מרד

אם אני אוהב אותך, זה בגלל שאתה
אהובתי השותף שלי והכל
וברחוב זה לצד זה
אנחנו הרבה יותר משניים

ועל פניך הכנים
ואת הצעד הנודד שלך
והדמעות שלך לעולם
בגלל שאתה עם שאני אוהב אותך

ומכיוון שאהבה אינה הילה
וגם לא מוסרי גלוי
ובגלל שאנחנו זוג
מי יודע שהיא לא לבד

אני רוצה אותך בגן עדן שלי
כלומר במדינה שלי
אנשים חיים מאושרים
גם אם אין לי אישור

אם אני אוהב אותך, זה בגלל שאתה
אהובתי השותף שלי והכל
וברחוב זה לצד זה
אנחנו הרבה יותר משניים.

 "מילים לג'וליה", נכתב על ידי חוסה אגוסטין גויטיסולו ושר על ידי הקבוצה לוס סואבס

מאז פאקו איבנז יכסה את מילות הכותב האלה גויטיסולאו, ישנן קבוצות רבות שהצטרפו כדי לכסות את זה. אם אתה אוהב את לוס סואבס, אתה תאהב את הגרסה שלו לשיר הנהדר הזה: "מילים לג'וליה".

אתה לא יכול לחזור
כי החיים כבר דוחפים אותך
כמו יללה אינסופית.

בתי עדיף לחיות
בשמחת גברים
מאשר לבכות לפני קיר עיוור.

אתה תרגיש פינה
אתה תרגיש אבוד ולבד
אולי אתה רוצה שלא נולד.

אני יודע היטב מה יגידו לך
שלחיים אין מטרה
שזה עניין מצער.

אז זכרו תמיד
של מה שיום אחד כתבתי
חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו.

גבר רק אישה
כך נלקח בזה אחר זה
הם כמו אבק הם כלום.

אבל כשאני מדבר איתך
כשאני כותב לך את המילים האלה
אני חושב גם על גברים אחרים.

הגורל שלך הוא באחרים
העתיד שלך הוא החיים שלך
כבודך הוא של כולם.

אחרים מקווים שתתנגד
שהשמחה שלך תעזור להם
השיר שלך בין שיריו.

אז זכרו תמיד
של מה שיום אחד כתבתי
חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו.

לעולם אל תוותר או תפנה
אגב לעולם אל תגיד
אני כבר לא יכול לסבול את זה והנה אני נשאר.

החיים יפים תראה
כמו למרות החרטות
תהיה לך אהבה יהיו לך חברים.

אחרת אין ברירה
והעולם הזה כמו שהוא
זה יהיה כל המורשת שלך.

סלח לי, אני לא יודע להגיד לך
שום דבר אחר מלבד אתה מבין
שאני עדיין בדרך.

ותזכור תמיד
של מה שיום אחד כתבתי
חושב עליך כמו שאני חושב עכשיו.

"אני לא אהיה צעיר שוב", פסוקים שכתב המשורר חיימה גיל דה בידמה ושרו על ידי לוקיו

חיימה גיל דה ביידמה הייתי כותב את השיר הזה "לעולם לא אהיה צעיר יותר" בין רבים אחרים בספרו "אנשי הפועל." לוקילו מצא חן בעיניו והחליט לכסות אותו לפני שנים רבות (יותר מ -20) ... למרות שזה לא האחרון, מיגל פובדה גם שר אותו.

החיים האלה היו רציניים
מתחילים להבין אחר כך
כמו כל הצעירים באתי
לקחת את החיים לפניי.

השאירו חותם שרציתי
ולהשאיר לתשואות
להזדקן, למות, הם היו סתם
ממדי התיאטרון.

אבל הזמן עבר
והאמת הלא נעימה נשקפת:
להזדקן, למות,
זה הטיעון היחיד של העבודה.

אנו מקווים שנהניתם מהפסוקים ומהמוזיקה. אם אתה אוהב סוג זה של מאמרים שבהם אנו משלבים בין שתי האמנויות: ספרות ומוסיקה, אתה רק צריך לספר לנו ונשמח להביא לך גרסאות חדשות, עדכניות יותר ומסופרים זרים. האם אתה מכיר עוד שירים מושרים שאתה רוצה לחלוק איתנו?