חיים אחרים לחיות: תיאודור קליפטידס

עוד חיים לחיות

עוד חיים לחיות -מיה זואי אקומה, בכותרתו המקורית ביוונית מודרנית - הוא ספר אוטוביוגרפי, מאמר וסיפורי שנכתב על ידי הסופר השוודי ממוצא הלני תיאודור קליפטידס. העבודה פורסמה בספרדית בהוצאת גלקסיה גוטנברג ב-2019, עם התרגום של סלמה אנצירה. לאחר יציאתו לאקרנים, הטקסט של קליפטידס זכה לביקורות חיוביות מאוד, במיוחד בשל הנושאים שבהם הוא מתייחס ורגישותו של המחבר.

עוד חיים לחיות זוהי יצירה אינטימית, שיחה בין הסופר, העבר שלו, ההווה שלו ועתידו, שבו הקורא הופך למרגל ואיש סוד. יחד עם זאת, זה ספר שכל סופר יכול ליהנות ממנו, כי הוא מדבר על מלאכת האותיות, וכל מה שנלווה אליו, כמו בלוקים יצירתיים, הצורך להביע רעיונות באמצעות מילים ואהבה כזו שמסמנת. הקביעות באמנות.

תקציר של עוד חיים לחיות

מסע בזמן

חבר יקר מאוד של תיאודור קליפטידס אמר לו שזה לא רעיון טוב לכתוב ספר אחרי שנות השבעים שלך.. המחשבה הזאת עלתה בראשו, כי הוא הבין שהוא מזדקן, שהוא לא יכול לכתוב כמו פעם - למרות שהוא השתוקק לזה יותר מהרבה דברים אחרים - שהוא לא מרגיש שוודי כמו קודם, והוא היה צריך, איכשהו, לחזור לשורשיו, לאלה שראו אותו גדל: מולדתו יוון.

כך שמר המחבר את תקוותיו במזוודה ונפטר מכל השאר. הוא מכר את מה שאפשר למכור (כולל הסטודיו הנוח שלו בשטוקהולם, מקום שהוא כל כך רגיל אליו ושבו בילה שעות ארוכות בעשיית מה שאהב), והוא עזב לעצמו, למצוא את עצמו, למרות שעזב חלק מעצמו בשוודיה.

Ventions

חיים אחרים לחיות...

13,77 €

ראה הצעה ראה תכונות

הסיבה לעזוב הכל

האנשים שעוזבים, מתוך התחייבות או בגלל שהם גלויים, רדופים על ידי התחושה שהם לא שייכים לשום מקום. יחד עם זאת, הם ספוגים בכל מה שמקיף אותם ומקיים איתם אינטראקציה.

בהקשר זה, המהגר הופך לפתע לסוג של פרנקנשטיין, עשוי ממקומות, הרגשות, האנשים והחוויות שה"בית" החדש שלך יכול להציע לך.

עם זאת, הוא ממשיך להיות מקוטע, כי הוא גולה, ישות שבסופו של דבר לא משהו אחד, אבל גם לא אחר. עוד חיים לחיות מדבר, באופן עקרוני, על התחושה הזו. עם זאת, גם על איך זה לחזור הביתה אחרי זמן רב, וזה, בתורו, כמו להגר שוב. וזה שבסופו של דבר, אדם הופך להיות ביתו החדש, אם כי לא לגמרי.

בהקשר הזה, מה תהיה הסיבה לוותר על הכל ולעבור כל כך הרבה צרות? במקרה של תיאודור קליפטידס, הסיבות לגירוש שלו היו פוליטיות.

הסיבה להחזרה

אם הסיבה לעזיבה את ביתך הראשון הייתה פוליטית, הסיבות לחזרה היו קשורות למה שנראה לו כשל יצירתי. המחבר נתקע. הרגשתי שאין לי עוד את הניצוץ לספר סיפורים חדשים; עם זאת, הוא היה צריך לספור אותם.

תיאודור קליפטידס חשב כי: "ההגירה לא הפכה אותי לסופר; הוא היה משוכנע שגם ביוון הוא היה כותב, מהסיבה הפשוטה שלא הייתה לו דרך אחרת להתקיים בעיני אחרים, וגם לא בעיניי”.

אז, עם הצורך הזה לחזור למכתבים פעם נוספת, הוא חזר ליוון, ובפעם הראשונה בקריירה שלו, כתב ספר ביוונית. למרות זאת, זה לא התברר כמו הרומנים הקודמים שלו. עוד חיים לחיות זה ספר על ספרות, אבל גם על חיים ומוות, על מלחמת וייטנאם (או השלכותיה על השוודים והיוונים), על מדיניות חוץ, אהבה, משפחה ודמוקרטיה.

הכל מתחיל בסיפור

עוד חיים לחיות הוא ממוקם בהווה שבו כתב המחבר את הספר. הסיפור מתחיל כשתיאודור קליפטידס היה באירוע שנועד לכבד את הביבליוגרפיה שלו. בו הוא מספר את האנקדוטות שקרו לו כשבגלל המלחמה נאלץ לעזוב את ביתו. עם הזמן, הוא הסתגל עד שמדינתו המארחת הפכה לאומה החדשה שלו.

גם, קליפטידיס מספר את הילדות שחי ביוון, מקום שהפך למרכז אימונים לחיילים רבים שיצא אז לקרב. שם, במקום המוקף בעוינות, מצא את ייעודו: כתיבה. בעודו לוקח על עצמו את המשימה להיזכר ברגעי מפתח בחייו, המחבר הולך הלוך ושוב, תוך שימוש בקצב פשוט אך עמוק.

בסופו של דבר, עוד חיים לחיות זה מסכם למסע הפנימי של אדם, בן אדם שמעולם לא שכח מאיפה הוא בא. למרות שהוא הרשה לעצמו להיצבע באופקים החדשים כדי לחזור, מאוחר יותר, לארץ שבה נולד.

על המחבר, תיאודור קליפטידס

תיאודור קליפטידס

תיאודור קליפטידס נולד ב-1938 במולאוי, יוון. קליפטידס תמיד היה רגיל לנסוע. בצעירותו עברו הוא והוריו לעיר אתונה. הרבה מאוחר יותר, היגר לשוודיה לחפש עבודה. בזכות יכולתו בשפות, הוא הסתגל מהר מאוד לשפת ארצו החדשה., מה שהקל עליו לחדש את לימודיו, אותם עשה באוניברסיטת שטוקהולם. מאוחר יותר סיים תואר ראשון בפילוסופיה.

מאוחר יותר עבד כמורה באלמא שלו. ב-1969 החל את הקריירה שלו כסופר עם הראשון שלו שירים. למרות זאת, הסיפור שלו הוא שהזניק אותו כאחד הסופרים השוודים הידועים ביותר במערב.

תיאודור קליפטידס כתב על מסעות ותיאטרון, וכן יצר כמה תסריטים לסרטים וביים סרט בעצמו. במהלך חייו הוא זכה במספר פרסים. האחרון היה פרס דובלוג (2017).

ספרים נוספים מאת תיאודור קליפטידס

שירה

• מינת אי גלות: דיקטר (1969);
• Tiden är inte oskyldig: דיקטר (1971).

טרילוגיית בלשים קריסטינה ונדל

• ett enkelt brott (2000);
• Den sjätte passageraren (2002);
• i hennes blick (2004);

עבודות עצמאיות

• utlänningar (1970);
• bonder עם פרזול (1973);
• Plogen och svärdet (1975);
• Den sena hemkomsten. סקיסר פראן גרקלנד (1976);
• Kärleken (1978);
• מיט אטן (1978);
• במלאך שנפל (1981);
• Brännvin och rosar (1983);
• Menniskor, skolböcker, minen (1986);
• lustarnas herre (1986);
• ב-Lang Dag i Athen (1989);
• סידוספר (1991);
• ראה את וור גבריאלה אורלובה? (1992);
• Cypern: en resa till den heligaön (1992);
• Ett liv under people (1994);
• טקסט בשוודית (1994);
• גלה את sista ljuset (1995);
• Aphrodites tarar: om gamla gudar och eviga אנשים (1996);
• מתוך sju timmarna i paradise (1998);
• För en kvinnas röst: en kärleksdikt (1999);
• Ett nytt land utanför mitt fönster (2001);
• In kvinna att love (2003);
• הרקלס (2006);
• Modrar och soner (2007);
• Vänner och älskare (2008);
• שפל: רומן קולקטיבי (2008);
• Det gångna är inte en dröm (2010);
• Brev עד min dotter (2012);
• Med sina lappars svalka (2014);
• annu ett liv (2017);
• Slaget om Troja (2018).