בבלוג זה דיברנו בעבר ספרות סינית והיום אני בא לדבר על ספר עם שם עסיסי: הרקדנית האחרונה של מאומאת לי קונקסין. פורסם בספרד בשנת 2010, זהו סיפורו האוטוביוגרפי של הרקדנית לי קונקסין, מילדותו ועד לבגרותו.
לי קונקסין (צ'ינגדאו, סין, 1961) הוא אחד ממיליוני ילדים רבים של איכרים סינים שנולדו במהלך המהפכה והמשטר הקומוניסטי של מאו טדונג.
בילדותו בחרו נציגי התרבות של מאדאם מאו את לי להצטרף לאקדמיה למחול בבייג'ינג. הזדמנות זו, יחד עם האומץ והנחישות המתמידים שלו, הובילו אותו להיות אחד הרקדנים הטובים בעולם ולברוח במערב מהחיים שהיו אמורים להיות מוטלים עליו בסין הקומוניסטית.
תחת הנחת יסוד פשוטה לכאורה זו, האוטוביוגרפיה של לי קונקסין היא מסע במנטליות של אחד הסינים הרבים שלאחר הפגנות קטנות של פתיחות במדינתם המוגבלת, ראו את עקרונותיהם הקומוניסטיים של ברזל כשהם מתמודדים עם החברה הליברלית.
הרקדנית האחרונה של מאו זה סיפור החיים. קיום המסומן על ידי שליטה במדינה אך גם על ידי מאבק ושיפור עצמי, בו הבלט הופך להיות מרכיב המפתח המאחד את כל הטוב והרע בחייו של לי קונקסין.
לספר יש גרסה קולנועית הומנימית שיצאה בשנת 2009 ובבימויו של ברוס ברספורד.
סיפור שיכול לעזור לנו להבין את המציאות המורכבת של הפוליטיקה והחיים בסין.