בבליה, המוסף התרבותי של הארץ, נותן לנו בגיליון היום דין וחשבון שטרם פורסם קורטזר. אחד חשב שכמעט אפילו רשימות הקניות פורסמו עליו, אך נראה שלא. ואולי יש עוד, אם כי מבחינת כרמן בלסלס, שאנו חייבים את התגלית, זה יהיה "אולי הגימור האחרון ובעל חשיבות שאי אפשר להכחיש, שניתן למצוא בין יצירותיו של המחבר שלא פורסם."
נראה לי שהטקסט לא יאכזב את הקוראים הקבועים של המספר הארגנטינאי. נכתב בצורה של מכתב, "סיאו, ורונה" זה מראה לנו סיפור של שברון לב משולש: אישה מספרת למאהב ותיק על מערכת היחסים שלה עם גבר שמצפה ממנה לאהבה בלתי אפשרית. בסיפור אנו מוצאים את הטיפול הנהדר בפרוזה, ברגשות ובאירוניה, קצת חמוץ לפעמים, של קורטזר האחרון. לא לחינם זה נכתב באמצע שנות ה -70.
קרלס אלווארז גריגה רואה בכתב לא פורסם זה חותם אוטוביוגרפי חזק ומתייחס ל"פני המדליה ", הכלול ב מישהו שנמצא שם. זה יהפוך למעין הפוך נסתר של הסיפור שהופיע שם. עוד לא קראתי את הסיפור הזה, אז אני לא יכול להשוות, אבל "Ciao, Verona" מזכיר לי משהו מהרומן 62 / מודל לבנייה, שם גם נושא ההומוסקסואליות הנשית הופיע באופן דומה לזה שמופיע כאן.
מי שרוצה להסיק מסקנות משלו צריך לגשת למהדורה המודפסת של בבליה, מכיוון שגרסתו הדיגיטלית אינה כוללת את הסיפור שלא פורסם. כן, שאר המאמרים על Cortázar, כמו גם תצלומים וקבצי שמע שמסיבות ברורות לא הופיעו על הנייר. חובה עבור Cortazarians ואנשים סקרנים אחרים.
היי! הייתי רוצה לדעת אם הסיפור כבר קיים בצורה דיגיטלית, כבר קראתי אותו בבבליה אבל רציתי לפרסם אותו בבלוג שלי. תודה.
היי
בעמוד של הארץ אני חושש שהם לא יתלו את זה יותר, אם כי אני מניח שהוא יופיע בקרוב במקום אחר. רק הסתכלתי במנועי החיפוש הגדולים והוא לא מופיע בינתיים. נשארות עם שתי אלטרנטיבות: המתן עוד קצת או עודד את עצמך לסרוק זאת בעצמך.
ברכה.
עכשיו אני סורק את זה, ברגע שאני מסיים את הדיגיטציה אני מעלה אותו לבלוג שלי, ברכות.
שלום רציתי לומר מה העלילה