צילום: Web Tigres de papel.
אנה רוסטי, משורר קדיז ומספר סיפורים, יום הולדת היום. זה אחד מה קולות ספרותית נשית הכי רלוונטי של ימינו ונגע בכל החליפות. מ ה שירה ורומן ארוטי למעלה סיפורי ילדים, עוברת עבודה מקיפה בפסוקים. הקריירה שלו מאושרת גם עם מספר פרסים. אני אוספת 4 שירים נבחר.
אנה רוסטי
נולד ב סן פרננדו, קאדיז, בשנת 1950, החל להיות ידוע בשנת 1980 כאשר פרסם את שלו ספר ראשון של שירים, נדודי אראטו. איתו כבר זכיתי ב פרס שירת ז'ול בוולנסיה. באמצע שנות השמונים פרסם שני אוספי שירה נוספים, אינדיקציות לרכב y ספר תפילות, מי לקח את פרס המלך חואן קרלוס הראשון. ובסוף אותו עשור פרסם רומן, נוצות ספרד, וספר שירים רביעי שכותרתו אתמול.
קומו מְחַבֵּר רוֹמָנִים, בנוסף נוצות ספרד, יש גם את הכותרות של בּוֹגדָנוּת (מי קיבל את פרס החיוך האנכי רומן ארוטי), יד קדושים o האנטגוניסט. בשנות התשעים הוא הרחיב את מילותיו לציבור ילד ונוער עם כותרות כמו תא מטען מלא דינוזאוריםלפני שנולדת o סיפורים מתאימים.
כסקרנות להוסיף שזהו מאדרה של השחקנית רות גבריאל, נראה ב רחוב שומשום o מספרים ימים.
4 שירים
- היו זמנים
הפולש חשש וייחל לו.
מברשת מהודרת, מתוכננת מראש, שעובדה מחדש
לילות בלתי נסבלים ללא שינה.
וידוי מופרע ונועז, תיקן אלף
פעמים, שלעולם לא יגיע ליעדו.
אי שקט בלתי פוסק ועריצי.
דהירה פתאומית של הלב הסורר.
מאבק מתמשך נגד אי-אכזריות חסרת רחמים
של המראות.
קושי אינטימי להבדיל בין צער לבין
שִׂמְחָה.
זו הייתה תקופה מתבגרת ולא מדויקת, הזמן של
אהבה בלי שם, אפילו כמעט בלי פנים, ששוטטת,
כמו נשיקה שהובטחה, דרך הנקודה האפלה ביותר של
מדרגות.
- אם אתה זוכר, אהובתי ...
קירות המתנה בטוחים.
אם זכרת איך וכמה באכזריות! המשאלה השתתפה
מסתיר את דקירת האכזבה שלו.
אם נזכרת בזה, ברגע שהתשוקה מתפוצצת, הסוד
תפסיק להיות מגן וטיסה,
לא היית מתעקש שאראה לך, להציע לך,
להעניק לך.
אבל היית מתפטר מעצמך כדי לשרוד בתוכי במרקם
ארץ חלומות, בה כל מצבי הרוך
שאתה יכול להמציא מותר, כל מוזיקת סערה
ואין פחד בלתי הפיך.
אם היית זוכר, אהובתי, מה מחכה לך אחרי
קירות ליבי בטוחים,
לא תאלץ אותי לאחוז בך נשק ולעצור אותך,
להכחיש אותך, לסתום אותך, לבגוד בך ...
לפני שהם לוקחים אותך ממני, שתיקה מתוקה שלי,
האוצר היחיד שלי, ההרגשה המטופשת והבלתי ניתנת להפחתה.
- הבהרה
זה אומר שאתה או אני, אבל זה אתה ואני והוא והיא
וכל אחד ואחת מאיתנו,
כי בכל כינוי יש סכום. מבינים הרבה זהויות
בסינגולריות לכאורה ומרגיעה.
שירה אומרת אני, אתה, הוא, היא ...
ולכל אחד ואחת מאיתנו מייעד אותנו
מוחק את קווי המתאר של הנשמות.
כולם וכל אחד
אנו נכללים ומוסברים.
כולנו בו זמנית היא, הוא, אתה ואני.
- עיני הלילה
נעלה לאן שהמלאך הרע,
שרוצה לענות אותנו, מחכה לנו.
הגב לקיר, דואג שהבגדים
אל תסתיר את עינינו זמן רב,
הפלנל הריחני לבש אותנו סוף סוף.
ואנחנו יודעים, אחרי הטיסה המקוצצת
מכיסוי המיטה החם, שמסתתר.
ברעש הקל ביותר בחדר הצמוד
נפרוץ, בין הסדינים הדקים
של מוסלין גולמי, מייחל,
מחפש אותנו.
והם יפתיעו אותנו
וללא הפסקה ניענש,
חזר לאימת חדרי השינה.
אבל, תחזיק אותי עכשיו. קדחת בואו לנחם את עצמנו
שהפחד יגיע, בקרוב, מוכן להשמיד אותנו.