צילום: באדיבות המחבר.
פאלומה אורוזקו יש לו קריירה מקצועית מגוונת מאוד. לימוד תקין, עבד כעיתונאי, זכה בהתנגדות של מנהל אדמיניסטרטיבי, הוא ביים עיתונים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, וגם התמסר להם פרסום והגיבוש. אבל תמיד חלמתי לכתוב. היא נלהבת מ יפן והתרבות שלהם וזה בא לידי ביטוי ביצירות שלהם כגון תורות סמוראים לכל החיים. אבל הוא חותם על הרבה יותר כותרי ז'אנר פנטזיה כגון דרקוניה, הצל של פיטר פן o ממלכת הים. בזה ראיון הוא מספר לנו קצת על הכל ואני מודה לו מאוד על הזמן שהקדיש.
פאלומה אורוסקו - ראיון
- ACTUALIDAD LITERATURA: פרסמת כותרים רבים, כמעט כולם עם נושא פנטסטי ומכוונים לקוראים צעירים יותר. יש סיבה מיוחדת?
פאלומה אורוזקו: האמת היא שמעולם לא שקלתי לכתוב לקהל מסוים. התמזל מזלי לכתוב את מה שבדרך זו או אחרת נגע ללבי. אני אוהב את ז'אנר הפנטזיה כי בשבילי העולם של היום זקוק למינונים גדולים של קסם ופנטזיה.
- אל: האם אתה זוכר משהו מהקריאות הראשונות שלך? והסיפור הראשון שכתבת?
פו: אמא שלי נתנה לי את הספר הראשון שלי "הנסיך הקטן", עדיין יש לי אותו עם ההקדשה שבו היא כתבה את הדברים החשובים באמת בחיים, שבעצם מסוכמים בשלושה: אהבה, טבע ומעקב אחר החלומות שלך. כשקראתי אותו, חשדתי שהסוף לא הולך להיות שמח, אז לפני שסיימתי את הספר שמתי אותו על הקרח. כן, פשוטו כמשמעו: שמתי אותו במקפיא כדי שהסיפור יקפא והגיבור לא יסבול. ואז אמא שלי אמרה לי שתמיד עדיף להתמודד עם מה שאנחנו לא אוהבים ולשנות את זה. כך התחלתי לכתוב, שיניתי את הסיומים של הסיפורים שקראתי. והפכתי לסופר.
- אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות.
PO: ללא ספק השירים של בורחס, פדרו סלינס, וולט ויטמן, אמילי דיקינסון; סיפוריהם של דינו בוזאטי, אדגר אלן פו וביוי קאסרס; ה רומני הרפתקאות מאת סלגרי וז'ול ורן; פול אוסטר, איטלו קלווינו, אדגרד לי מאסטרס... יש כל כך הרבה.
- אל: איזו דמות היסטורית היית רוצה לפגוש ואיזו דמות ספרותית היית יוצר?
PO: הייתי רוצה לפגוש את הסמוראי הראשון שהיה קיים ביפן הפיאודלית, Tomoe Gozen. קיבלתי ממנה השראה לרומן שלי "בת הלוטוס". ללא ספק יצירת גרסה נשית של שרלוק הולמס הייתה נחמדה.
- AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה?
פו: האמת היא שאין לי שום תחביב מיוחד בכל מה שקשור לכתיבה, אולי לפתוח מחברת חדשה לתיעוד היסטוריה. תמיד יש לי תמונה של אמא שלי עם החיוך הנצחי שלה איתי. היא גם הייתה סופרת ואני חושד שאנחנו עדיין מחוברים, למרות שהיא נעלמה מזה זמן מה.
כדי לקרוא, אני אוהב להרגיש בנוח ולשתות תה. זה רגע של רגיעה בשבילי ואני רוצה להתענג עליו.
- AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה?
פו: אם הייתה לי ברירה, הייתי כותב מוקדם מאוד בבוקר או בלילה. אני צריך שקט מוחלט. אבל הייתי צריך להתרגל לעשות את זה מתי שאני יכול בכל שעה של היום ובכל מקום שאני נמצא. עכשיו אני מומחה ביצירת נווה מדבר קטנים בתוך המערבולת היומיומית שבה אני מסוגל לבודד את עצמי מכל מה שסביבי. זה עובד גם לקריאה.
- אל: איזה ז'אנרים אתה אוהב?
PO: אני מאוד אוהב ריאליזם קסום, מדע בדיוני, רומנים הרפתקאות, שירה, סיפורים...
- AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?
PO: עכשיו אני קורא שוב (אומרים שספר שאי אפשר לקרוא פעמיים לא שווה לקרוא פעם אחת) הערים הבלתי נראותמאת איטלו קלווינו.
ואני כותב עוד רומן שמתרחש ביפן הפיאודלית בתקופת אדו. זה סיפור מרתק ואני מאוד נהנה לצלול בחזרה לתוך הזמן והתרבות המדהימים ההם.
- אל: איך אתה חושב שסצנת ההוצאה לאור בכלל?
PO: אני לא מומחה לנושא הזה, אבל מנקודת מבטי יש מפרסמים שממשיכים לעשות מאמצים גדולים כדי להביא כותרים טובים לשוק. אני חושב שספרד היא מדינה שבה עושים הרבה קריאה. היה לי מזל גדול עם העורך שלי ועם בית ההוצאה שלי אדהאסה.
- אל: איך אתה מתמודד עם הרגע הנוכחי בו אנו חיים?
PO: לסמוראי (כפי שאתה יודע, אני מחשיב את עצמי סמוראי מודרני) היה ביטוי: זנשין, פירושו הגישה שלפני הסערה. העולם סוער, אבל אנחנו יכולים לבחור את היחס שלנו לדברים שקורים. עלינו להמשיך לעשות את חלקנו כדי להשאיר את העולם טוב יותר ממה שמצאנו אותו. ומעל הכל לאמן את עיני הלב, כמו שאמר הנסיך הקטן.