קהות חושים ורעידות (anagrama, 1999) הוא רומן מאת הסופרת אמלי נוטהומב. הוא כתוב במצב אוטוביוגרפי מבלי לאבד את הטון הבדיוני. הוא צולם לסרט בשנת 2003 על ידי אלן קורנו הודות להצלחת הספר, במיוחד בצרפת.
אמלי היא ילדה בלגית שבגיל עשרים ושתיים, נחושה להשתלב בעולם העבודה הממושמע של יפן. בנסיעתה לארץ היא תחווה את נוקשות המערכת ואת ההידרדרות המתקדמת אליה היא נידונה. הילדה מתנגדת למרות הכל, היא פונה אמלי ליפנים
קהות חושים ורעידות: אמלי היפנית
לִצְלוֹל
אמלי היא בוגרת צעירה שעוזבת את בלגיה כדי להתחיל לעבוד ביפן. הסיפור מתרחש בטוקיו וסוקר את כפיפות העבודה שקיימת במדינה היפנית. שם הוא ילמד, בין היתר, שהממונים עליו נמצאים מיד מתחת לאדם אחר והדבר החשוב היחיד הוא לבצע פקודות ללא תשובה או היגיון. הציות והכניעה הופכים בהדרגה השפלות שונות שיטביעו אותה ויסירו ממנה אחריות עד שתדאג בסופו של דבר לנקות את השירותים של גברים. אמלי תקבל אותו במאמץ המטורף שלה להשתלב ברשת חברתית ועבודה שאינה גמישה עם כל חבריה.
כותרת הרומן מתייחסת לדרך שבה נאלצו הנבדקים להתקרב אל הקיסר, ב"תדהמה ורעדה". דרך להפגין ענווה ולבטל את כל עקבות הקול שלו. זה היה עניין של כבוד, אחד הערכים המשמעותיים ביותר של התרבות הזו. ומה שאמלי גם רוצה לשלב באדם שלה. הדבר בא לידי ביטוי בסובלנות של כל השינויים, הפקודות והמטלות המוטלות עליו. זו צלילה באף אחרי הכבוד המעופף ביותר. עם זאת, עבודת ההתבוננות והניתוח של הדמות-המחבר היא מאוד סוגסטיבית ופוגעת.
זה רומן מלפני יותר מ-20 שנה אז הציג חברה עכשווית, חסרת רחמים וללא היסוס, ואת זה עדיין ניתן לקרוא באותו אופן היום. יש בו קצת יותר מ-200 עמודים שבהם הוא עושה שימוש תובנה אדירה וחוש הומור נושך. תכונות שבדרך כלל קיימות בכל עבודתה של אמלי נוטהומב.
רומן אוטוביוגרפי
קהות חושים ורעידות הוא בעצם רומן אוטוביוגרפי שמראה את הניגודים בין מזרח למערב. הרצון של אמלי להשתלב בתרבות היפנית הוא מעבר לעבודה, היא מבקשת להתעמק במנהגים והרגלים של המדינה. אמלי גדלה ביפן וכמו המחברת, זה לא מקום לגמרי לא ידוע עבורה. היכולת לעבוד בחברה גדולה כמו יומימוטו היא הזדמנות מצוינת וכבוד לדמות. לכן הוא מגיש כמעט ללא עוררין. בדרך זו של עבודה וחיים. מושגים שלא לגמרי ברור שהם מופרדים.
עם זאת, המנהגים והמסורות היפניים הם בלתי ניתנים לשבירה ולא קל להתעמק בהם, אינטראקציה עם אחרים היא אתגר גדול מאוד. אמלי היא גם אישה צעירה, וזרה בעיני אחרים, אז ערכה ואמינותה עולים באוויר.. כמו כן, בולטת דמותו של הבוס הישיר שלו, פובוקי, אישה מושכת שאיתה יהיה לו מערכת יחסים מלאת רוע, אך אמלי תרגיש מרותקת לכבודה.
אמלי נוטהומב מספרת בצורה זריזה, מבלי להכות מסביב, את הרפתקאותיה של אמלי ביפן הקשה והממושמעת. אבל שים לב שזה לא עושה זאת בפתאומיות. השתמש בכל הרגישות שאתה מסוגל לה, תוך מודעות למה שאתה סופר ושמירה על כבוד רב למסורת התרבות היפנית.
מסקנות
רומן מקורי ושנון מלא באנליזה ובסיטואציות בורלסקיות שישמח את הקורא המחפש רומן אחר על נקודת המבט המערבית של מי שהכיר את עריצות העבודה היפנית מבפנים.. כי אסור לשכוח שמדובר ברומן אוטוביוגרפי בכוונה להיות כזה, אם כי הוא גם שומר על מידה של בדיונית שמרחיקה אותו מלהיות ספר אוטו-בדיוני. לסיכום, קהות חושים ורעידות הוא ספר המלמד את קשיי ההסתגלות של אדם שבא לחיות ולעבוד במדינה חדשה, את ההתנגשויות התרבותיות הבלתי נמנעות והתקווה שיום אחד יוכל להיות חלק ממנה. או שלא.
על הסופר
אמלי נוטהומב היא סופרת בלגית שנולדה בקובה (יפן) ב-1967.. אביו היה דיפלומט, ולכן במהלך ילדותו והתבגרותו עבר עם משפחתו ליעדים שונים באסיה. הוא החליט ללמוד פילולוגיה רומנטית בבריסל ואז לעזוב ליפן שם הייתי עובד בחברה גדולה כמתורגמן. החוויה הזו היא שסימנה אותה לכתוב קהות חושים ורעידות. מאוחר יותר הוא יחזור לבלגיה כדי להתחיל את הקריירה הספרותית שלו.
עבודתו הענפה זכתה להכרה רחבה בצרפת. הוא שייך לאקדמיה המלכותית לשפה וספרות צרפתית של בלגיה על תרומתו לאותיות גאליות. הוא כתב רומנים ורומנים קצרים, מחזות וסיפורים קצרים. בין הכותרות של מחבר זה אוהב חבלה, מטאפיזיקה של צינורות, קוסמטיקה של האויב, אנטיכריסט, חומצה גופרתית, לא חוה ולא אדם, פקודה ופקודה, Sed o דם ראשון, בין יתר.