צנצנת הפעמון: חייהן של סילביה ואסתר

פעמון הזכוכית

פעמון הזכוכית הוא ספר מאת הסופרת האמריקאית סילביה פלאת' שיצא לאור ב-1963.. הוא פורסם לראשונה באנגליה השנה תחת שם בדוי, ויקטוריה לוקאס. בשנת 1971 הגיע הפרסום לארצות הברית. פלאת' ידועה כמשוררת ויצירה זו היא הרומן היחיד שפרסמה.

יש לו את הייחודיות של להיות סוג של אוטופיקציה, שכן גיבור הנרטיב הושווה לניסיון החיים של המחבר. ניווט באירועים אוטוביוגרפיים, ברומן זה סילביה ואסתר (הדמות של פעמון הזכוכית) נושאים חוסר איזון נפוץ שיגדיר את הגורל של שניהם.

צנצנת הפעמון: חייהן של סילביה ואסתר

כשהאוויר הופך לבלתי אפשרי לנשימה

אסתר גרינווד היא אישה צעירה שיש לה הכל כדי להיות מאושרת. לפחות במראה החיצוני. בנוסף לחבר מתאים וסטודנטית לרפואה, חיים שנראים פתורים ונעורים, היא השיגה זה עתה מלגה שתאפשר לה לחיות את חלום חייה בניו יורק. יש לך הזדמנות לדעת מה זה פרסום אופנה מבפנים ותוכל לכתוב בו. מה זה עוסק בכתיבה, במה שתמיד שאף לעשות.

אולם בפנים לא נקבע דבר, וזה נתפס מתחילת הנרטיב. לא נוח לו בעיר הגדולה בסביבה שהוא רואה בו עוינת נשים.. כשאסתר חוזרת למקום מוצאה, הכל בה מתערער לחלוטין והיא תתמודד עם התהום, לאחר שחוותה מחנק ויסורים בעולם בו כאישה היא לא הרגישה חופשיה או מוכרת.

פעמון הזכוכית זהו טקסט די לירי ומטאפורי בשל אופיו הפיוטי והקריירה של המחבר. הוא ממוסגר בתוך הרעיונות הפמיניסטיים של אותה תקופה העוסקים באידיאולוגיה הנוכחית לגבי מעמדה של נשים בחברה.. צנצנת פעמון היא תא סגור בו האוויר אינו מתחדש ופעולת הנשימה הטבעית הופכת צפופה וקשה יותר ויותר לביצוע. עם הסוף הטראגי של אסתר אנו עדים לתחושה המוקדמת הקשה, לזעקה הנואשת, של סילביה פלאת' עצמה.

ילדה עצובה

הִתגַלגְלוּת

האם נוכל לדבר אז על קיומו של אאלטר אגו ברומן? דובר רבות על קווי הדמיון בין סילביה לאסתר ובאופן מסוים למחבר ברומן הידוע היחיד שלו, הוא משתמש בדמות בדיונית כדי להרחיב את עולמו הפנימי מעבר לשירה.. הספרות שלה מאוד אינטימית והרומן הזה הוא העדות האחרונה של סופר מיוסר.

כמו כן, הגיבורה כמהה להשתחרר מהמוסכמות החברתיות הלוכדות נשים במישור המשפחתי והחברתי, המקצועי והמיני. כל זאת בעולם מרושל שמוכן להמשכיות פטריארכלית. בנוסף לתנאים החיצוניים להם הייתה נתונה סילביה פלאת', יש טראומה אישית. הדמויות המשניות גם משרתות את הסופרת כדי לסמן את המרחק עם אהוביה. כמו במקרה של אמה, שמתוארת גם באמה של אסתר.

לנושאים הנידונים נוסף שיח אינטימי המעניק לרומן אופי אינדיבידואלי המאפשר למחבר להגיח דרך דמותה של אסתר. אין ספק שיש סוג של פיצול בין המחבר לדמות. הצורך של פלאת לבטא את נקודת המבט והפרספקטיבה שלה בדרכים אחרות אי הנוחות שלה הופכת ליצירה ספרותית שחושפת בהכרח את הכישרון הספרותי של פלאת', כמו גם את מצבה הנפשי השבור, מיושן וחסר תקווה.. התוצאה היא סיפור לפעמים לא קוהרנטי המשקף את רגשותיו של המחבר.

מכונת כתיבה ישנה

מסקנות

פעמון הזכוכית הוא רומן שיכול להיות קצת מופרע או לא קוהרנטי, וזה הגיוני לחלוטין כשמבינים את סילביה פלאת' והיא אלטר אגו,אסתר. זהו הרומן היחיד של המשוררת האמריקאית שבו היא יכולה לתת דרור לצורך שלה בביטוי וביצירה בצורה שונה ממה שעשתה. לאחר פרסום הרומן, פלאת' מתאבד ו פעמון הזכוכית הופכת לזעקה נואשת, לעדות האחרונה של סופרת שהגנה על הפמיניזם ביצירתה והראתה בגלוי את הנגע שהיא מחלת נפש..

על הסופר

סילביה פלאת' נולדה בבוסטון ב-1932. היא הייתה משוררת שכתבה גם סיפורים קצרים, חיבורים ורומן בודד שנחשב לאחת מיצירותיה הטובות ביותר.. ליד פעמון הזכוכית, אוספי השירה שלו בולטים הקולוסוס, אריאל o חוצה את המים. כמו כן רלוונטיים בפרוזה היומנים שכתב המחבר שפורסמו עם הכותרת יומניה של סילביה פלאת'.

מצד שני, יש לציין שרבות מיצירותיה פורסמו לאחר מותה מאז שפלת מת צעיר מאוד לאחר התאבדות. מחברת זו סבלה ממותו המוקדם של אביה במהלך ילדותה ו יחד עם הכישרון היצירתי שלה היה גם הדיכאון שליווה אותה לאורך כל חייה.. היא השיגה מלגה שתיקח אותה לאנגליה; ושם פגשה את בעלה, המשורר האנגלי המפורסם טד יוז, ממנו תיפרד זמן לא רב לאחר מכן.

אובחנה עם הפרעה דו קוטבית, היא התאבדה חודש לאחר פרסום פעמון הזכוכית, ב -1963. לאחר מותו קיבל את פרס פוליצר לשירה ב-1982..


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.