ביקורת: 'זאב אפור', מאת ג'יימס נאוה

זאב אפור הוא סיפור מרתק, מטופלת בצורה מופתית, המשלבת בתבונה קווים נרטיביים שונים, בהם נוכחים אהבה, חברות, נאמנות, אך גם רגש ועשייה. מצאתי ברומן זה א התעלות ערכים אנושיים הכי חשוב, מטופלים במצוינות ביצירת דמויותיהם.

ג'יימס נאווה מגלה ברומן זה רגישות עצומה כלפי האדם וכלפי הטבעי. נכתב בתשוקה, קל להיכנס להיסטוריה של זאב אפור. הרומן הזה מחבר אותך מההתחלה, ולא בגלל שאני נכנס לפעולה. בניגוד. נאוה מתחילה את הסיפור בצורה רגועה, מתענגת על תיאורי הסביבה, הדמויות ובעיקר הסצינות הראשונות, המפגשים הראשונים. עם זאת, נאוה מנהלת את הקצב הסיפורי לשלמות, מאיצה נכון ברגעים האינטנסיביים ביותר.

קריאה זאב אפור נהנתי במיוחד מה- תיאורים, במיוחד עם הנופים השונים והאלמנטים הטבעיים של מונטנה והרי הרוקי. למרות העובדה שהסיפור מתרחש במקום בדיוני, Wild Creek, העיירה שהומצא על ידי ג'יימס נאווה, טובל אותך במלואם במרכזי הכפר האמיתיים של צפון אמריקה, בעמה. נהנתי מאוד גם מה- סצינות פעולה, במיוחד אלה שבהם מעורבים הזאבים, אם כי לא פחות מעניינים סצינות העימותים המזוינים, או אפילו הסצינות עם תוכן חושני ואפילו ארוטי.

הרומן

עלילת הסיפור הזה, הראויה לסרט או סדרת טלוויזיה טובה, מלאה במשאבים מעניינים. מצד אחד, יש לנו את סיפור אהבה של גיבוריו, ג'ייסון וקתרין, שמתקדמים מהבשר ביותר לסנטימנטלי ביותר, מבלי לאבד את התשוקה והארוטיקה. מצד שני, יש לנו את סיפורם של הזאבים, שצריכים להתגבר על איום כפול ואשר הופכים למרכז הסיפור בלי משים. מכיוון שהסיבה האמיתית לסיפור אינה ידועה עד לסיפור טוב, למרות העובדה שהוא מוענק בהדרגה דרך הדיאלוגים של דמויותיו. אנחנו באמת יודעים את זה, כי הכריכה כבר אומרת לנו, אם כי קל לשכוח את זה אם אתה נותן לעצמך להיסחף מהקריינות.

הסיפור שנותן גוף לרומן, שבו הם מעורבים איומי טרור e תככים פוליטיים, מראה את הידע הרב שיש למחבר בעולם הזה. לא בכדי, ג'יימס נאוה הצטרף ליחידה מובחרת בצבא ארה"ב בגיל 17, ובנוסף להיות מומחה גדול בכוחות המיוחדים ובקהילת המודיעין במדינה זו, הוא יועץ מומחה בנושא סוגיות אמריקניות ועובד כ יועץ צבאי ומודיעיני.

ההתעניינות העמוקה של המחבר, הן בתרבות הפופולרית והן בתרבות הילידים, באה לידי ביטוי גם ברומן זה, בו הערכים האנושיים שהוא עוסק בהם באים לידי ביטוי גם בטבעי ובאקולוגי, בכבוד למרחבים טבעיים, שלטענת נאוה כ שלם בסיפור הזה. המחקר הנרחב שלו והתעניינותו בגישה למקורות מידע אמינים מעניקים לסיפור זה בסיס חזק עליו ניתן לבנות את הנרטיב.

495 עמודי הספר מחולקים לעשרים וחמישה פרקים - המחולקים ל 133 חלקים - אפילוג והערת מחבר. החלקים מקלים על הקריאה, מהנה מאוד וקל לעקוב אחריה. הטיפול בהיסטוריה ובמקצב הנדרש מאפשר גם לאנשים שאוהבים לקרוא לאט לאט - או שיש להם יותר אפשרויות - וגם אלו שזוללים ספרים ומבלים שעות בקריאה יכולים ליהנות מהקריאה שלהם.

תווים

הגיבורים, זוג צעיר המשותף להערצתם לטבע, חיות בר וזאבים, מקיימים סיפור בו אהבה ותשוקה מקיפים את הכל, מכל הבחינות. שניהם מתגברים על מכשולים בכך שהם נשארים איתנים בערכיהם ושומרים על מערכת יחסים בה כבוד אחד לשני מקבל עדיפות על כל השאר. הגישה של ג'ייסון רובין וקתרין רוש קסמה לי.

אחת הדמויות החשובות בסיפור היא שריף העיר. אני לא יכול שלא להתייחס למה ששמו של הדמות הזו היכה בי: שריף ת'ורפ. בהתחלה לא הבנתי את זה, כי קראתי את זה ישירות באנגלית, אבל יום אחד עיניי נפלו על האותיות בלי להתלבט וקראתי את זה כפי שיקראו בספרדית. ובאמת הייתי משועשע. העובדה היא שלשריף המגושם אין כלום, להפך, ועשיתי קצת יותר תחקיר על השם שלכאורה מתכוון למשהו כמו "מהכפר". אני לא יודע אם נאוה תיקח את זה בחשבון או לא, אבל זה נראה מאוד מתאים.

דמות נוספת בעלת חשיבות רבה היא בנקאי העירייה, טד מורגן השלישי, כמו גם כל הדמויות סביבו. לא זו בלבד שיש לה חשיבות חיונית בהיסטוריה, אלא שהבנייה שלה מייצגת את כל מה שניתן להבחין במין האנושי. היא מגלמת את הגרוע ביותר באנושות, כמו גם את כל הסובבים אותה, במיוחד את המזכירה שלה, שמייצגת מודל ספציפי מאוד של אישה. שתי הדמויות בנויות ומטופלות היטב.

ראש המיליציה הוא עוד דמות חשובה מאוד. נאוה מאפיינת אותו היטב, פיזית ופסיכולוגית. גם הסובבים אותו מטופלים לעומק. חיוני להבין את הסיפור. אבל אני לא יכול לספר לך יותר בלי לקלקל את הסיפור.

השארתי עד הסוף את הדמות שמעניקה לסיפור את שמו ומי, בלי להיות הגיבור המוחלט, היא מרכז העלילה. הזאב האפור, אך לא סתם איש, אלא זכר האלפא, סישיקה, זאב המקושר לעבר, להווה ולעתיד של Wild Creek והיסטוריה של הגיבור. הרגעים בהם זאב זה מופיע בסיפור הם המפתח. כל הקסם שיש לסיפור הזה, המובן מנקודת מבט רגשית - ולא פנטסטי - הוא בזכות זאב זה.

המהדורה

זאב אפור, הרומן השלישי של ג'יימס נאוה, ראה אור לראשונה בשנת 2008. המהדורה המחודשת של 2014 מאת ספרי צלפים מרחיב את המהדורה המקורית, משחזר טקסטים שהוסרו בגרסה הראשונה והוסיף אלמנטים חדשים להעשרת הסיפור. העטיפה, מעשה ידיו של ז'וזה דל נידו, היא המחשה הלוכדת באופן מושלם את מהות הדמויות הראשיות.

ספר הכריכה הרכה עם דשים וסימנייה כלולה נעים מאוד בידיים, וקל לטפל בו, למרות גודלו. הגופן שנבחר, גודל הגופן ומרווח השורות הופכים את הקריאה לזמינות וניתן לקרוא אותן ללא עייפות לאורך זמן - אם יתמזל מזלכם.

הערכה אחרונה

אני חייב להודות שבדרך כלל אני "צורכת" את הסיפורים מסוג זה בפורמט קולנוע או טלוויזיה, כך שגיליתי באופן אישי סוג מעניין מאוד של קריאה. בהתחלה לקח לי קצת להיכנס לקצב, בדיוק בגלל שעל המסך הסיפורים האלה נוטים להיות הרבה יותר דינמיים בהתחלה. אך עד מהרה למדתי ליהנות מקריאה, כי סיפור סיפורים תופס אותך בעומק הפרטים. בלי קשר, הסיפור קל למדי ובשום שלב הוא לא נתקע או משוטט.

ברמה הנרטיבית, אהבתי שני דברים מעל לכל. האחת, הדרך לסיים את סיומם של קטע או פרק; אחרת, הדרך בה המתח מצטבר לשיא.

רציתי יותר את ג'ייסון רובין, והייתי רוצה שנאווה תשחזר את הדמות בעתיד, בהרפתקה חדשה.