מיהו נועם חומסקי?

נועם אברהם חומסקי הוא נולד בפילדלפיה (ארה"ב) בשנת 1928, במיוחד ב- 7 בדצמבר. הוא בלשן (תודה לאביו, מכיוון שהוא היה זה שכיוון את צעדיו ללימודי בלשנות) וגם פילוסוף-הוגה.

החינוך שקיבל בבית (הוא גדל בסביבה יהודית, למד עברית והקשיב כל הזמן יחד עם אחיו דוד אלי חומסקי לוויכוחים על פוליטיקה של ציונות, מכיוון שמשפחתו הייתה מעורבת מאוד בציונות השמאלנית), הוא כיוון את לימודיו וגם את דאגותיו לעולם המחשבה.

הוא למד אוניברסיטת פנסילבניה, שם הושפע מזליג האריס. סיים את דוקטורט בשנת 1951לאחר מכן, בילה ארבע שנים בהרווארד ולבסוף, בשנת 1955, עבר לאוניברסיטת פנסילבניה, שם למד בעצמו כדי להתחיל קריירה אינטנסיבית וארוכה. הוראה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

הבלשנות שלך והפילוסופיה שלך, ממה הם מורכבים?

הוא אחד המייסדים העיקריים של דקדוק טרנספורמציה-גנראטיבי.

מהי דקדוק טרנספורמציה-גנראטיבי?

מאחורי השם הארוך והמסובך הזה עומדת מערכת של ניתוח לשוני המתחרה בבלשנות מסורתית להיות הקשורים לפילוסופיה, לוגיקה ופסיכולוגיה.

בשנת 1957 פרסם את ספרו "מבנים תחביריים", ספר שנחשב למהפכה בדיסציפלינה של בלשנות. בו מציע חומסקי כי לכל אמירה אנושית יש שני מבנים:

• א מבנה פני השטח, שזו הדרך לשלב שטחים באופן שטחי.
• ואחד מבנה עמוק אשר מבוסס בעיקר על כללים ומנגנונים אוניברסליים. במבנה זה נטען כי האמצעים לרכישת שפה הם טבעיים בכל בני האדם ומופעלים ברגע שילד מתחיל ללמוד את יסודות השפה. זה סדרת מבנים דקדוקיים מולדים שהיה משותף, אפוא, לכל האנושות.

פעיל פוליטי גדול

Es מבקר גדול של הקפיטליזם, במיוחד עם מדיניות החוץ של ארצות הברית. זה היה בשנת 1967 שהוא התחיל את גיחתו לפעילות פוליטית, והתנגד לחלוטין למעורבות אמריקה במלחמת וייטנאם. מכאן הוא קיבל את ספר החיבורים שלו "האחריות של האינטלקטואלים", עליו זכה להכרה רבה.

זה היה קשור ל 'שמאל חדש' (שמאל חדש), ולשם כך זה היה נעצר מספר פעמים על האקטיביזם נגד המלחמה שלו. חומסקי, יחד עם אדוארד ס. הרמן, קידמו מודל תעמולה ביקורתי עם כל מה שקשור למדיניות החוץ של ארה"ב, וגם כשפרש, המשיך בפעילותו על ידי תמיכה ישירה ב לזוז 'לִכבּוֹשׁ' ואחרים עם מאפיינים דומים.

הוא התחתן עם קרול שץ דוריס בשנת 1949, איתה היה עד שנת 2008, שנת מותה. עם מערכת יחסים זו נולדו לו שלושה ילדים: אביבה, דיאן והארי. בשנת 2014 הוא התחתן עם ולריה וסרמן.

העבודות הבולטות ביותר

על בלשנות

• 1957: "מבנים תחביריים"
• 1965: "היבטים של תורת התחביר"
• 1965: "בלשנות קרטזית"
• 1968: "שפה ומוח"
• 1970: "פרסומים עכשוויים בתיאוריה לשונית"
• 1972: "לימודי סמנטיקה בדקדוק גנראטיבי"
• 1975: "הרהורים על השפה"
• 1977: "מאמרים על צורה ופרשנות"
• 1980: "כללים וייצוגים"
• 1981: "ועידות בנושא ממשל וכריכת ספרים: ועידות פיזה".
• 1984: "גישה מודולרית לחקר הנפש"
• 1986: "מחסומים"
• 1986: "ידע בשפה: טבעה, מקורו ושימושו"
• 1995: "התוכנית המינימליסטית"

על פוליטיקה

• 1970: "הממשלה בעתיד"
• 1984: "המלחמה הקרה השנייה"
• 1988: "החופש החמישי"
• 1987: "על כוח ואידיאולוגיה"
• 1990: "שומרי החירות"
• 1992: "הפחד מדמוקרטיה"
• 1997: "הכפר הגלובלי"
• 1997: "מאבק כיתתי"
• 1997: "הסדר העולמי החדש (והישן)"
• 2000: "מעשי תוקפנות"
• 2000: "הרווח הוא מה שחשוב"
• 2001: "פרספקטיבות על כוח"
• 2001: "La Des-Education"
• 2002: "תעמולה ודעת קהל"
• 2003: "המשולש הקטלני"
• 2003: "תרבות הטרור"
• 2004: "אשליות של המזרח התיכון"
• 2004: "שודדי ים וקיסרים"
• 2007: "מדינות כושלות. ניצול לרעה של כוח והתקפה על דמוקרטיה "
• 2008: "התערבויות"
• 2008: "על אנרכיזם"
• 2008: "לבנון, מבפנים"
• 2010: "תקוות ומציאות"
• 2012: "אשליות"
• 2013: "על אנרכיזם"
• 2015: "כי אנחנו אומרים זאת"

כמה מההגות שלו הפוליטית, הלשונית והדתית

דעתו של חומסקי, בלי לעצור אם נסכים איתו או לא, טובה לדעת, כמו גם כל ההוגים והפילוסופים שהקדישו שנים כה רבות מחייהם לבבואה. לחומסקי הכל: פוליטיקה, בלשנות ודת, ואם לא, המשך לקרוא כמה מהצהרותיו:

עבור רוב האוכלוסייה, אפילו במדינה עשירה כמו ארה"ב, השכר קפא או צנח במהלך 25 ​​השנים האחרונות, בעוד שהשעות וחוסר הביטחון בעבודה גדלו באופן דרמטי [...] כלכלת העולם ירדה באותה תקופה ( במידה ניכרת) [...] עבור חלק גדול מאוכלוסיית העולם, התנאים מחרידים ולעתים קרובות מתדרדרים, וחשוב מכך, [...] המתאם בין צמיחה כלכלית לרווחה חברתית שהתרחש לעיתים קרובות (למשל, לאחר המלחמה או לפני הליברליזציה) נחתמה.

ישוע עצמו, ורוב המסר של הבשורות, הוא מסר של שירות לעניים, ביקורת על העשירים והחזקים, ותורת פציפיסטית, וזה נשאר כך, ככה הייתה הנצרות ... עד קונסטנטין. : קונסטנטין שינה את זה, כך שהצלב, שהיה סמל הרדיפה של מי שעובד למען העניים, הועמד על מגן האימפריה הרומית. זה הפך לסמל האלימות והדיכוי, וזה פחות או יותר מה שהכנסיה עשתה עד היום ...

אם אתה מאמין בחופש הביטוי אז אתה מאמין בחופש הביטוי לנקודות מבט שאתה לא אוהב. לדוגמא, גבלס היה בעד חופש הביטוי לנקודות המבט שהוא חלק, גם סטלין. אם אתה בעד חופש הביטוי, המשמעות היא שאתה בעד חופש הביטוי בדיוק לנקודות המבט שאינך חולק, אחרת לא היית בעד חופש הביטוי.

עובדות מהנות

כעובדה מוזרה לגבי דמותו של נועם חומסקי אנו אגיד לך ששניהם המחבל הג'יהאדיסטי בן לאדן כמו הנשיא הקודם של ונצואלה, הוגו צ'אבס, עשה "תעמולה" על מאמריו של נועם חומסקי, והבטיח שיש לקרוא מסמכים כאלה כדי "להבין" קצת יותר את "מדיניותו" נגד ארה"ב.