בתוך עולם השפה והספרות יש הרבה ידע שצריך לקחת בחשבון, לא רק לכתוב רומנים, אלא בכלל לכל היבט תקשורתי. כך הוא המקרה של מה הן קטגוריות דקדוקיות, האם שמעתם עליהן פעם?
אנו הולכים להתמקד בקטגוריות, במעמדות או בסוגי מילים אלו שיש לנו בשפה שלנו ושכולם מקובצים לקבוצות שונות. אבל מה הם?
מהן קטגוריות דקדוקיות
כפי שאמרנו לכם זה עתה, גם קטגוריות דקדוקיות יכול להיות ידוע בתור מחלקות מילים או סוגים של סוגי מילים. בעצם, זה מנסה לסווג כל אחת ואחת מהמילים היוצרות שפה. אבל אם הייתה לנו קבוצה כל כך גדולה, זה היה כמעט בלתי אפשרי להכיר את כולם. אז הם מחולקים לפי כיתות.
וזה שהקטגוריות הדקדוקיות נוצרות על ידי 9 קבוצות: שם, פועל, שם תואר, כינוי, קובע, תואר, מילת יחס, מילת ביניים וצירוף.
זה נשמע לך יותר?
קטגוריות דקדוקיות, מה כל קבוצה כוללת
מכיוון שאנו רוצים שיהיה ברור לכם מהן קטגוריות דקדוקיות, אנו הולכים לדבר על כל אחת ואחת מתשע הקיימות למטה.
שֵׁם
גם זה נקרא שם עצם וכפי שה-RAE מתאר זאת, זה יהיה:
"מחלקה של מילים שלמרכיביהן יש מין ומספר, יוצרות ביטויי עצם עם פונקציות תחביריות שונות ומציינות ישויות בעלות אופי שונה."
במילים אחרות, היא מילה שיכולה לזהות ישויות הנפש, דומם, אמיתי, מופשט, אנשים...
זה מרמז שמדובר בקבוצה גדולה, ולכן היא מחולקת לתת-קבוצות קטנות שהן:
- שמות משלו: הם אלה שמציינים אנשים או ישויות ספציפיות ומציאותיות. למשל, מריה, חואן, מדריד, איטליה וכו'.
- נפוץ: הם אלה המשמשים באופן כללי לייעוד דבר נפוץ. לדוגמה, עץ הוא שם עצם נפוץ מכיוון שאיננו מציינים באיזה סוג עץ מדובר.
- שמות עצם הניתנים לספירה: אלה שניתן לספור (שולחן, כיסא, זכוכית...).
- אינספור. אלה שלא יכולנו לספור ולא משנה כמה רצינו: רוח, אוויר, מים, חמצן...
- שמות קונקרטיים: הם אלה שמתייחסים לדברים שאנו יכולים לגעת בהם או לראות (ספר, קאפקייק, מים...).
- תַקצִיר: הם אמורים להתייחס לדברים שאי אפשר לראות או לגעת בהם: ידע, חוכמה, לחץ...
- שמות בודדים: הם אלה שמשרתים רק ישות אחת (זאב, ספה, ורד, עז...).
- קולקטיבים: אלה שמציינים קבוצה של אותה ישות: להקה, עדר, שיח ורדים, עדר...
- שמות מונפשים: מתייחסים לשמות המציינים יצורים חיים.
- דוֹמֵם: אלה שניתנו לדברים חסרי חיים (צלחת, כיסא, מדף...).
הפועל
הפועל, לפי ה-RAE יהיה:
"מחלקה של מילים שלמרכיביהן יכולות להיות שונות של אדם, מספר, זמן, מצב רוח והיבט."
במילים אחרות, הוא מה שאומר לנו מתי מתרחשת הפעולה שאליה הוא מתייחס, אם זה יסתיים, זה קורה או יקרה בשלב מסוים.
לפועל יש שלושה צירופים:
- הסתיים ב-AR, שהם הצימוד הראשון (לשיר, לרקוד, להעיר...).
- הסתיים ב-ER, התואמים את הצימוד השני (לאכול, לשתות, להדליק...).
- וכלה ב-IR, הצימוד השלישי (לחיות, לצחוק, לכתוב...).
בתורו, לפעלים יש שלושה סוגים של מצבים, אינדיקטיבי, משנה וציווי, ופעמיים, פשוט ומורכב, אשר, בתורם, מחולקים לרבים נוספים.
בהתאם למורפולוגיה שלהם, פעלים יכולים להיות קבועים, אם הם שומרים על המבנה בכל הזמנים; או לא סדירים (אם הם משתנים).
תוֹאַר
באמצעות ה-RAE, שם התואר מוגדר כ:
"סוג של מילים שמרכיביה משנים שם עצם או מבוססים עליו, ומציינים תכונות, תכונות ויחסים בעלי אופי מגוון."
כלומר, הן המילים שיוסיפו איכויות לשם, כי אתה יכול לומר איך שם העצם הזה נראה, איך הוא מרגיש או אפילו מאיפה הוא או איך הוא פיזית.
נוכל לסווג שמות תואר ל:
- חִיוּבִי. כשזה משהו שלא מועצם או משווה לשום דבר.
- יַחֲסִי: כאשר משווים אותם.
- מוּפלָג: כאשר הדרגה הגבוהה ביותר ניתנת לאיכות שהיא מציינת.
פרונומברה
הכינויים הם הופכים לתחליפים לשם. עם זאת, הם מוגבלים בדרך כלל לשמות פרטיים, שכן אם זה נעשה עם שמות נפוצים, במקרים רבים הביטוי יאבד משמעות.
כינויים יכולים להיות:
- אישי: אני, אתה, הוא, אנחנו, אתה והם.
- הַפגָנָתִי: כדי לציין כמה זה קרוב אלינו (זה, זה, זה...)
- לא מוגדר: כשהם מתייחסים למשהו אבל בלי לציין יותר.
- חקירות: קריאות קריאה יהיו גם בקבוצה זו ומשמשות לשאלות או קריאה.
- קרובי משפחה: לקשר אלמנט קודם.
קוֹצֵב
לגבי הקובע, זה מאפשר לנו להבין את המציאות שבה המשפט הזה מתבצע. זוהי דרך לזהות הפניות שעוזרות להפוך את ההקשר למציאותי יותר.
אלה מחולקים לשתי קבוצות:
- מוּגדָר, כאשר הם מציינים שם. בתורם, הם מחולקים ל:
- נחושה בדעתה (ה).
- הַפגָנָתִי (הם כמו שמות התואר שראינו)
- בעלי רכוש (שלי שלך שלהם...).
- מכמתים. המתייחסים לכמות או למספר מסוים:
- לא מוגדר: אחד, אחד, חלק, אף אחד, קטן...
- נומרלס קרדינלס.
- השוואות.
שימו לב שהקובעים כולם, שניהם וכל אחד, כמו גם הווריאציות שלהם, יכולים להיות מוגדרים וגם מכמתים.
תואר הפועל
לפי ה-RAE, התואר הוא אחד:
"מחלקה של מילים שמרכיביה בלתי משתנים ומודגשים, ניחנים בדרך כלל במשמעות מילונית ומשנים את המשמעות של קטגוריות שונות, בעיקר של פועל, שם תואר, משפט או מילה מאותה מעמד".
אנחנו מדברים על מילים שעוזרות לנו על ידי מתן מידע נוסף, כגון הכמות, המקום, הזמן, האופן... או אפילו אם יש אישור, שלילה או ספק בחלקים מסוימים של טקסט או משפט.
למעשה, תארים מסווגים על סמך מה שדיברנו עליו.
מילת יחס
מילות היחס הן מילים המשמשות כמקשר בין מילים או משפטים.. אלו קבוצה סגורה ואין יותר.
הם: א, לפני, מתחת, מתאים, עם, נגד, מ, במהלך, בתוך, בין, לקראת, עד, דרך, עבור, לפי, לפי, בלי, אם, אחרי, לעומת ודרך.
קריאת ביניים
אנחנו מדברים על מילים אין ממש משמעות אבל זה משמש לביטוי מצב או רגש כמו הפתעה, שתיקה וכו'.
יש הרבה, אבל כמה מהשימושים ביותר הם: אה!, הא, אה!, אה!, היי!, בה!, קדימה!,...
צירוף
לבסוף, יש לנו את הצירוף, אשר הן קבוצת מילים המתייחסת לקבוצות של מילים, משפטים או מילים בלי יותר.
כמו מילות יחס, גם הן קבוצה סגורה, רק שהן מחולקות לשתי תת-קבוצות:
- רכזים, שמאחדים אלמנטים: ו, וגם, לא, או, u, אבל אבל.
- כפופים, שמאחדים אלמנטים אבל אחד מהם תלוי בשני: אם, כי, למרות, כאילו, אז, אז.
ברור לך מהן קטגוריות דקדוקיות?