חליל ג'יבראן. מבחר שירים וסיפורים

כחיליל ג'ובראן הוא היה משורר, צייר, סופר ומסאי יליד בישארי, בלבנון, בשנת 1883. הוא נודע כמשורר הגלות והוא גם אחד המשוררים הנקראים ביותר בעולם. בכתביו, מלאי המיסטיקה, הם מחברים השפעות שונות מהנצרות, האיסלאם, היהדות והתיאוסופיה. ספריו המפורסמים ביותר הם הרווח, המורכב מעשרים ושישה חיבורים פיוטיים ואשר כתב כשהיה בן חמש עשרה, מְטוּרָף o כנפיים שבורות. הוא גם כתב רומנים בנימה ביקורתית כגון רוחות סוררות. עבודתו תורגמה ליותר מ-30 שפות ונלקחה לתיאטרון, קולנוע ודיסציפלינות אחרות, בשל האוניברסליות שלה. הוא חי בין המזרח התיכון לארצות הברית שם מת בניו יורק בגיל ארבעים ושמונה. במבחר זה של שירים וסיפורים אנו זוכרים אותה.

כחיליל ג'יבראן - שירים וסיפורים

שירים

להתראות לא קיים

למען האמת אני אומר לך

שהפרידה לא קיימת:

אם מבוטא בין שתי ישויות

שמעולם לא נמצאו

היא מילה מיותרת.

אם נאמר בין שניים שהם היו אחד,

היא מילה חסרת משמעות.

כי בעולם האמיתי של הרוח

יש רק מפגשים

ולעולם לא להתראות

ובגלל זכרונו של האהוב

גדל בנשמה עם ריחוק,

כמו ההד בהרים בשעת הדמדומים.

***

נישואין

נולדתם ביחד ואתם תהיו ביחד לנצח.

אתם תהיו ביחד כשהכנפיים הלבנות של המוות יפרשו את ימיכם.

כן; אתם תהיו יחד בזיכרון השקט של אלוהים.

אבל תן לרוחות השמים לרקוד ביניכם.

תאהבו זה את זה, אבל אל תהפכו את האהבה לקשר.

שיהיה, אדרבא, ים נע בין חופי נפשותיכם.

מלאו אחד את כוסו של השני, אך אל תשתו מכוס אחת.

תנו אחד לשני חלק מהלחם שלכם, אבל אל תאכלו מאותה חתיכה.

לשיר ולרקוד יחד ולהיות שמח, אבל תן לכל אחד מכם להיות עצמאי.

תן את הלב שלך, אבל לא בשביל לבן הזוג שלך,

כי רק יד החיים יכולה להכיל לבבות.

להיות ביחד, אבל לא יותר מדי,

כי עמודי המקדש לחוד.

ולא גדל האלון בצל הברוש ולא הברוש מתחת לאלון.

שלום ומלחמה

שלושה כלבים השתזפו ודיברו.

הכלב הראשון אמר בשנתו:

״זה באמת נפלא לחיות בימים האלה שבהם הכלבים שולטים. קחו בחשבון את הקלות שבה אנו נוסעים מתחת לים, על פני היבשה, ואפילו בשמיים. ותחשבו לרגע על ההמצאות שנוצרו לנוחות הכלבים, לעיניים, לאוזניים ולאף שלנו.

וידבר הכלב השני ויאמר:

"אנחנו מבינים יותר באמנות. אנו נובחים על הירח בצורה קצבית יותר מאבותינו. וכשאנחנו מסתכלים על עצמנו במים אנחנו רואים שהפנים שלנו צלולים יותר מאלו של אתמול.

ואז השלישי אמר:

"אבל מה שהכי מעניין אותי ומשעשע את מוחי הוא ההבנה השלווה שקיימת בין מצבי הכלבים השונים.

באותו רגע הם ראו את לוכד הכלבים מתקרב.

שלושת הכלבים ירו זה על זה והתרוצצו ברחוב; בזמן שהם רצו, הכלב השלישי אמר:

-אלוהים אדירים! נוס על נפשך. הציוויליזציה רודפת אותנו.

***

ה '

בימי קדמוני הנידחים ביותר, כשהרעידה הראשונה של הדיבור הגיעה לשפתיי, טיפסתי על ההר הקדוש ודיברתי אל ה', ואמרתי:

"אדון, אני העבד שלך. רצונך הנסתר הוא התורה שלי, ואני אשמע לך לעולם ועד.

אבל אלוהים לא ענה לי, ועבר כמו סערה חזקה.

וכעבור אלף שנים חזרתי במעלה ההר הקדוש, ושוב דיברתי אל אלוהים, ואמרתי:

"בורא שלי, אני היצור שלך. עשית אותי מחימר, ואני חייב לך כל מה שאני.

ואלוהים לא ענה; הוא חלף על פניו כמו אלף כנפיים במעוף מהיר.

וכעבור אלף שנים טיפסתי שוב על ההר הקדוש, ושוב דיברתי אל אלוהים, ואמרתי:

"אבא, אני הבן שלך. רחמיך ואהבתך נתנו לי חיים, ובאמצעות אהבה ופולחן אליך אנחל את מלכותך. אבל אלוהים לא ענה לי; הוא חלף על פניו כמו ערפל שמטיל צעיף על הרים רחוקים.

וכעבור אלף שנים טיפסתי שוב על ההר הקדוש, ושוב קראתי לאלוהים ואמרתי:

-אלוהים אדירים!, כמיהתי העילאית והמלאות שלי, אני האתמול שלך ואתה המחר שלי. אני השורש שלך עלי אדמות ואתה הפרח שלי בשמים; יחד נצמח לפני השמש.

ואלוהים רכן עלי, ולחש מילים מתוקות באוזני. וכמו הים, החובק את הנחל הזורם אליו, אלוהים חיבק אותי.

וכשירדתי אל המישורים ואל העמקים ראיתי שגם ה' שם.