צילום: חוף אגרלו. בואו. ריה דה פונטבה. (ג) מריולה דיאז-קאנו.

היום, 21 במרץ, יום השירה הבינלאומי. איזה זמן טוב יותר לחגוג את זה עם האביב פשוט שוחרר, גם אם הוא עדיין קר. לאלה מאיתנו שהם יותר פרוזאיים ופרוזאיים יש גם את הלב הפיוטי הקטן שלנו שאנחנו משדרים מדי פעם או צריכים לגרום לו לנצח. אז טלטלתי את שלי קצת ובחרתי באלה 6 שירים בין רבים מדי שיש ולהסיר אותו ממני.

בן קלאסיקות ומתקופות שונות. מארצות מולדתנו הבלתי נתפסות קוובדו, גרסילאסו, גוטייר דה סטינה y רוזליה דה קסטרו. ומהבריטים רודיארד קיפלינג ורוברט ברנס. בטוח שאתה מכיר אותם, אך ניתן לקרוא אותם ללא מנוחה. אז כן, שאף פעם לא יחסר לנו שירה.

• פרנסיסקו דה קוויבדו

לעצום את עיניי

• גרסילאסו דה לה וגה

סונטה V.

המחווה שלך כתובה בנשמתי,
וכמה אני רוצה לכתוב עליך;
כתבת את זה בעצמך, קראתי את זה
כל כך לבד, שאפילו מכם אני שומר על עצמי בזה.

בזה אני תמיד אהיה;
שלמרות שזה לא מתאים בי כמה אני רואה בך,
של כל כך הרבה טוב מה שאני לא מבין אני חושב,
כבר לוקח אמונה לתקציב.

לא נולדתי אלא לאהוב אותך;
נשמתי חתכה אותך למידה;
מתוך הרגל הנשמה עצמה אני אוהב אותך.

כשיש לי אני מודה שאני חייב לך;
נולדתי בשבילך, בשבילך יש לי חיים,
בשבילך אני חייב למות ובשבילך אני מת.

• גוטייר דה סטינה

עיניים צלולות ושלווה (מדריגל)

עיניים צלולות ושלווה
אם משבחים אותך במבט מתוק,
מדוע, אם אתה מסתכל עלי, אתה נראה כועס?
אם אדוקים יותר,
אתה נראה יותר יפה למי שמסתכל עליך,
אל תסתכל עלי בכעס,
כי אתה לא נראה פחות יפה.
אה, יסורים משתוללים!
עיניים צלולות ושלווה
מכיוון שכך אתה מסתכל עלי, הסתכל עלי לפחות.

• רוזליה דה קסטרו

הם אומרים שצמחים אינם מדברים, ולא מזרקות וגם לא ציפורים

הם אומרים שצמחים לא מדברים ולא מזרקות ולא ציפורים,
לא הוא מנופף בשמועות שלו, ולא עם הבהירות שלו את הכוכבים,
הם אומרים את זה, אבל זה לא נכון, כי תמיד כשאני עובר,
ממני הם ממלמלים וקוראים:
שם הולך החלום המטורף
עם האביב הנצחי של החיים והשדות,
ובקרוב די, די בקרוב, השיער שלך יהיה אפור,
והיא רואה, רועדת, צוננת, שהכפור מכסה את האחו.

יש שערות אפורות על הראש שלי, יש כפור באחו,
אבל אני ממשיך לחלום, סהרור מסכן וחשוך מרפא,
עם מעיין החיים הנצחי הנמוג
והטריות הרב-שנתית של שדות ונשמות,
למרות שחלקם נבול ולמרות שאחרים נשרפים.

כוכבים ומזרקות ופרחים, אל תמלמל על חלומותיי,
בלעדיהם, איך להעריץ אותך או איך לחיות בלעדיהם?

• רודיארד קיפלינג

כן…

אם אתה יכול לשמור על הראש כשכל מה שמסביב
תאבד את שלך והם מאשימים אותך בכך;
אם אתה יכול לסמוך על עצמך כשכולם מפקפקים בך,
אבל אתה מודה גם בספקות שלהם;
אם אתה יכול לחכות בלי שנמאס לך לחכות,
או, כשהוא שולל, אל תשלם עם שקרים,
או, בשנאה, לא מפנה מקום לשנאה,
ועדיין לא נראה טוב מדי, וגם לא לדבר בחוכמה רבה מדי;

אם אתה יכול לחלום ולא להפוך חלומות למורה שלך;
אם אתה יכול לחשוב ולא להפוך מחשבות למטרה שלך;
אם אתה יכול לפגוש ניצחון ואסון
והתייחס לשני המתחזים האלה בדיוק זהה
אם אתה יכול לשאת לשמוע את האמת שסיפרת
מעוות על ידי רשעים כדי להפוך את מלכודת הטיפש,
או לראות שבור את הדברים שהכנסת לחיים שלך
והתכופף ובנה אותם מחדש בכלים שחוקים;

אם אתה יכול להרוויח הרבה עם כל הרווחים שלך
ולסכן זאת לשבץ סיכוי,
ולהפסיד, ולהתחיל מחדש מההתחלה
ולעולם אל תגיד מילה על אובדןך;
אם אתה יכול לסנן את הלב ואת העצבים והגידים
לשחק את התור שלך הרבה אחרי שהם הוצאו
וכך תשמור עליך כשאין שום דבר שנותר בתוכך
למעט הרצון שאומר להם: "התנגד!"

אם אתה יכול לדבר עם המונים ולשמור על מעלתך
או ללכת עם מלכים ולא לאבד את השכל הישר;
אם לא אויבים ולא חברים יקרים יכולים לפגוע בך;
אם כולם סומכים עליכם, אבל אף אחד לא יותר מדי;
אם תצליחו למלא את הדקה הבלתי נשכחת
עם מסע של שישים שניות יקרות.
שלך הוא כדור הארץ וכל מה שהוא מכיל,
ויותר מכך - אתה תהיה גבר, הבן שלי!

• רוברט ברנס

לימים הטובים (Auld Lang Syne)

האם צריך לשכוח חברים ותיקים
ולעולם לא זוכר אותם?
האם צריך לשכוח חברים ותיקים
והימים העתיקים?

לימים ההם ידידי
לזמנים הישנים:
תהיה לנו כוס אחווה
לזמנים הישנים.

שנינו רצנו במורדות
וקטף את החינניות היפות,
אבל טעינו הרבה ברגליים כואבות
מאז הימים ההם.

לימים ההם ידידי
לזמנים הישנים:
תהיה לנו כוס אחווה
לזמנים הישנים.

שנינו שכשנו את הנחל
מהצהריים לארוחת הערב,
אך ים רחב שאג בינינו
מאז הימים ההם.

לימים ההם ידידי
לזמנים הישנים:
תהיה לנו כוס אחווה
לזמנים הישנים.

והנה יד, ידידי הנאמן,
ותן לנו אחת מהידיים שלך,
ובואו לשתות משקה בירה
לזמנים הישנים!

לזמנים ישנים ידידי
לזמנים הישנים:
תהיה לנו כוס אחווה
לזמנים הישנים.

ובוודאי תשלמו על המשקה שלכם.
ואני בטוח שאשלם את שלי ...
ועדיין ... נשתה את משקה החברותא הזה
לזמנים הישנים!