'דרך הלבנים הצהובות' מאת חואן דה דיוס גרדונו

הרומן דרך הלבנים הצהובה היא התרומה האחרונה לספרות האימה הספרדית של הכותב של ולמרות הכל, חואן דה דיוס גרדניו. סיפור, שמלבד היותו מבט על העבר שלנו, מראה לנו את הצד האפל והכי מרושע של האדם.

תקציר

הדברים לא קלים לאחר מלחמת האזרחים. בלילה קר אחד בדצמבר, טורקואטו הקטן נאלץ לנטוש את כל מה שהוא אוהב כאשר, בגלל תקרית מצערת, הוא נכנס לבית מקלט בוואלידוליד. הקישור היחיד לעברך יהיה ספר ישן שהושאל, הקוסם מארץ עוץ.

במסדרונות המרושעים של בית המקלט, טורקואטו יצטרך להתמודד עם הפחדים שלו כשהוא מנסה להתקיים יחד עם הדיירים האקסטרווגנטיים שחולקים כעת את חייו. אך מה שאיש אינו יודע הוא כי במעמקי המרכז, הרע התגבש ומחכה לקורבן חדש.

אל קמינו דה בלדוסאס אמרילאס הוא רומן אמוציונלי מאת הסופר חואן דה דיוס גרדונו, המתרחש בתקופה הספרדית שלאחר המלחמה המדבר על אכזריות אנושית ואנוכיות, אך גם על חברות, אהבה, הקרבה ואינסטינקט הישרדות. דיוקן של כל הטבע האנושי עטוף בסיפור ארור של אימה אותנטית עם הדים ויקטוריאניים.

חוות דעת

הדבר הראשון שיכול להכות את אחד הספרים הוא כותרתו, בהשראת הקלאסיקה הקוסם מארץ עוץ, של לימן פרנק באום. ובכן, המרכז בו הציבו את טורקואטו, גיבור היצירה, אינו דרך לבנים צהובה, רחוקה ממנה. במקום זאת, זהו גרם מדרגות לגיהינום, לגן העדן של הרעות האנושיות.

אחד לא הצליח להימנע מנסיגה לרבים מסיוטי הילדות שלו, כי למרות שנראה שהדמות הראשית נאיבית, אנחנו לא יכולים לשכוח שהוא ילד. ולמרות זאת, ניתן לראות כיצד מתפתחת דמות שצריכה לנקוט באומץ להוציא את המיטב מעצמו, ההפך מכל רע שחי במרכז הנפשי.

המקלט הוא מקום נטול אנושיות, לא רק בגלל האחראים עליו, אלא גם בגלל הירידה הכללית במדינה. מרכז בו מטופלים ועוברים התעללות בחולים, ישויות שמתייחסות אליהם כאל חלקי שוק של סטייה. כאן טמון החלק הכי מלוכלך בסיפור, שהולך ויותר חושש בכל צעד, בכל פעולה של הדמויות. אם יש משהו שהמחבר עושה טוב, שכבר קראנו בו ולמרות הכל, הוא לכתוב בדם רע, עם הצורך הזה לענות ולהביא את הצד המזוכיסטי ביותר של הקורא, זה שהצרכנים האימה כל כך אוהבים. אחרי הכל, אחת ממטרות הקריאה והצפייה באימה היא לסבול שלא לצורך.

אהבתי את זה מאוד בגלל העובדה הפשוטה שתמיד הייתי צרכן של טרור פסיכולוגי. ואני חושב שבמובן הזה המחבר יודע לשחק עם הרגשות האלה שיש לדמויות שחיות סוגים כאלה. המחבר נותן לך אחד של סיד וחול אחר, משחק ברגשות שלך ומטעה אותך, אפילו עד כדי כך שאתה מרגיש את טורקואטו.

ביוגרפיה

נולד בסביליה בקיץ החם של 1980. מאז שפרסם את הרומן שלו El Caído הוא לא הפסיק. הוא היה גמר וזוכה בתחרויות כמו ספר אנדרומדה: טרור קוסמי, מפלצות התבונה I ו- III, דלעות בחדר האחסון או בארץ האגדות השמיני.

הוא גם פרסם סיפורים בהמון אנתולוגיות, בספיישל Scifiworld: קינג קונג סולידאריו, במיאסמה הנעדרת או ב Tierras de Acero, ושניים מסיפוריו הקצרים תורגמו לצרפתית ופורסמו במגזין Borderline.

הוא כתב פרולוגים, היה סלקטור של אנתולוגיות (Taberna Espectral או Antología Z 2, Antología Z 3, Ilusionaria I, Ilusionaria II) בפרס הבינלאומי לפרסום אלקטרוני, ובתחרות Antología z 3 ועשה את הראשון שלו צעדים בעולם הקולנוע כתסריטאי (Elmala3ien. גמר פרס Scifiworld 2011), סרט האימה הפסיכולוגי באורך בינוני מקהילת ולנסיה. "Llagas", הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הפנטסטי של סיטגס, יחד עם פאקו פלאזה (REC1, REC2, REC3) ומיגל אנגל פונט, וכעת הוא מכין את סרטו הקצר השלישי כתסריטאי שכותרתו Muñeca Rota.

ביולי 2010 פרסם את הרומן "Y pese a todo ...", והפך מיד לרב מכר עם קבלה רבה מצד הציבור והמבקרים. Vaca Films, המפיק של Cell 211, מכין את סרט הרומן לדייטים הקרובים עם הפקה משותפת אמריקאית, שביים מיגל אנחל ויוואס (חטופים, 2011) ושחקנים הוליוודיים.

בשבוע הראשון של אפריל 2011 הוציא את אנתולוגיית סיפורי האימה "Apuntes Macabros", שפורסמה על ידי הוצאת הספרים 23 Escalones, שהובילה על ידי במאי הקולנוע המפורסם מיגל אנחל ויוואס והומלצה על ידי חוסה קרלוס סומוזה, רפאל מרין או חואן מיגל איירי.

בנובמבר 2011 הוא קיבל את פרס Nocte de terror על רומן האימה הלאומי הטוב ביותר עבור "ולמרות הכל ...".