אנטוניו פלורס לאגה. ראיון עם המחבר של Blind Hook

צילום: אנטוניו פלורז לאגה, פרופיל פייסבוק.

אנטוניו פלורס לאגה הוא גליציאני ועובד בתור וטרינריו בלאס פלמאס דה גראן קנריה. הוא מחבר הכותרות כמו זה עם גינת עגבניות (פרס AEINAPE השני), שישה גיבורים אמיתיים y שירה בזיכרון, בין השאר. האחרון שפורסם הוא וו עיוור. בתוך זה ראיון הוא מספר לנו עליה ועל כמה נושאים אחרים. תודה רבה לך טוב לבך וזמנך.

אנטוניו פלורז לאגה - ראיון

  • ACTUALIDAD LITERATURA: הרומן האחרון שלך נקרא וו עיוור. מה אתה מספר לנו על זה ומאיפה הגיע הרעיון?

אנטוניו פלורז לאג': אני חושב ש תַקצִיר היא הדרך הטובה ביותר לתת מושג על הרומן:

אל פוארטו הוא אחד המקומות המסוכנים ביותר על פני כדור הארץ. וזה ממש ליד, בכל עיר חוף אירופאית. פשוט על ידי מעבר דרך בקרת הגישה, אתה עוזב את החיים המסודרים של העולם הראשון כדי להיכנס למדינה עצמאית פראית, טריטוריה עוינת הנשלטת על ידי החוק שלה. כדי לשרוד בו, יש צורך לדעת אותו. ותכבד אותה.

בנמל, אל גאלגו, קצין מכס ותיק, עושה ומבטל כרצונו. מנהל את השרשורים מרקע דיסקרטי, הוא מרחיק את המאפיות השונות ומנצל את עשרות הפעולות הבלתי חוקיות המתרחשות מדי יום. שום דבר לא קורה בנמל בלי לעבור דרך הידיים שלהם או, אם לא, בלי שמישהו ישלם את ההשלכות על כך. לנמל יש אפילו תחנת משטרה משלו. שם הם עובדים המפקח החכם גרסיה, שמכיר כל עלילה בעל פה, ובת זוגו חסרת הניסיון עדיין, סנטהמריה.

כאשר בתו של ג'ירפלקון נראית נרצחת בנמל, ובכך שמים את הפוקוס על אותו מוקד אפל של שחיתות, צמד החוקרים לוקחים אחריות על תיק שבמהלך שבוע יטבול אותם במלואו בבטן הנמל, יקום אלים שבורח דרך לגמרי בסמכותו...

לגבי השאלה איך נוצר הרעיון, חשבתי שיהיה מעניין מאוד לכתוב רומן שיציג את התפקוד המורכב של הנמלים הספרדים והעסקאות הספציפיות שמתקיימות בפנים. נמל הוא מקום לא ידוע ומסקרן למי שלא עובד בו. הוא מוקף בחומה המפרידה בינו לבין העיר והגישה אליו נשלטת על ידי המשמר האזרחי, מה שנותן לו דימוי של שטח אסור, עוין, מוזר ומסוכן.

כניסה לנמל פירושה חציית גבול מסתורי ומושך כאחד. המיתוס מתגבר עם החדשות על מה שקורה בפנים: הברחות, פשע, תאונות, אלימות, סחר לא חוקי, סחר בבני אדם, תנועת אנשי צוות ממדינות רחוקות ואקזוטיות... כל העולם הזה היה מגרש גידול אידיאלי לספר סיפור טוב.

  • אל: האם אתה זוכר משהו מהקריאות הראשונות שלך? והסיפור הראשון שכתבת?

AFL: אני זוכר היטב את הקריאות הראשונות שלי ב-Barco de Vapor: סימון הפיראטים y פרייאר פריקו וחמורושניהם חואן מונוז מרטין. ואז הגיעו הספרים אניד בלייטוןאמיליו סלגרי ז'ול ורן אגתה כריסטי, קארל מאי…

הרומן הראשון שלי היה כמו זה עם גינת עגבניות (פרס השני של AEINAPE לרומן 2). תמיד חלמתי לכתוב, אבל עד אותו רגע לא הייתה לי החוצפה להעמיד את עצמי בזה.

  • אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות. 

AFL: יש לי הרבה: גאלדוס, משלחותגבריאל גרסיה מארקס, קונרד, אונאמונו, סרוונטס, קלווינו, דוסטויבסקי, דיקנס, סטפן צווייג, צ'אבס נוגלס, בנדטי...

  • AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור? 

AFL: יש הרבה. כדי לא להרחיב את עצמי, אלך לבסיס: אלונסו קוויג'אנו.

  • AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה? 

AFL: יש לי מעט זמן לכתוב ואני לא יכול להרשות לעצמי טירונות. כקורא, אני מאוד בררן בשמירה על פגיעה בספרים.: אני לא אוהב שהסדינים יהיו מכופפים או מוכתמים, מסומנים בקו תחתון בעט...

  • AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה? 

AFL: ב סלון מהבית שלי, עם המחשב נייד, דבר ראשון בבוקר או אחרי עשר בלילה.

  • AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב?

AFL: קראתי קצת מכל דבר: קלאסיים y בני דורם, ספרדים וזרים, רומנים היסטוריים, רומני פשע, שירה, רומני הרפתקאות...

  • מה אתה קורא עכשיו? וכותב?

AFL: אני קורא זיכרונות של אדריאנוס, מאת מרגרט החייל שלךלגבי כתיבה, יש לי כמה פרויקטים, אבל אני מעדיף אל תגיד כלום כדי שזה יהיה הפתעה.

  • AL: איך לדעתך סצנת הפרסום ומה החליט שתנסה לפרסם?

AFL: רציתי שהסיפורים שלי יקראו, לכן החלטתי לפרסם. במקרה שלי זה הלך טוב מההתחלה. הרומן הראשון שלי כמו זה עם גינת עגבניות (2nd AEINAPE Novel Prize 2015), ממשיך לקבל מכירות טובות מאוד דרך אמזון. הרומן השני שלי שישה גיבורים אמיתיים, היה בין הספרים הנקראים ביותר בחנויות הספרים המסורתיות באיים הקנריים בשנת 2018. פרסמתי גם אנתולוגיה פואטית של סופרים קלאסיים: שירה בזיכרון. השירים האלה שלמדנו ב-EGB (2021). וו עיוור (מהדורות Siruela, 2021) הוא, לעת עתה, הרומן האחרון שפורסם.

  • AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שתצליח לשמור על משהו חיובי לסיפורים עתידיים?

AFL: בחיים אני תמיד נשאר עם החיובי אני אדם אופטימי. מצד שני, בכתיבה אין צורך להיות חיובי; התמודדות עם עצב, רוע, אי צדק, כישלון או דאגות שונות באמצעות סיפורת משמשת לי כקתרזיס.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.