14 סיבות לקרוא קלאסיקות מאת איטלו קלווינו

14 סיבות לקרוא קלאסיקות- איטלו קלווינו

איטלו קאלווינו הוא נולד בעיר הוואנה (קובה) בשם סנטיאגו דה קומפוסטלה דה לאס וגאס, במיוחד ב- 15 באוקטובר 1923 ונפטר בסיינה (איטליה) ב- 19 בספטמבר 1985, בגיל 61.

קובני של הורים איטלקים, הוא חי חלק גדול מחייו באיטליה, שם לא רק התאמן אלא גם שם פיתח הרבה מהתשוקה הספרותית שלו.

מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית, הוא נלחם במלחמה כפרטיזני, ונלחם נגד הפשיזם. מה שעזר לו לכתוב את ספרו הראשון «שבילי קני העכביש », בו סיפר את ניסיונו בהתנגדות. בהתחלה הספרות שלו הייתה ניאו-ריאליסטית, אבל אחרי טרילוגיה «אבות אבותינו", המורכב מהרומנים «חצי הצמיחה ""הברון המשתולל » ו"האביר הלא קיים », נסחף עוד יותר פנטזיה וסיפורים פואטיים.

הנושאים הנפוצים ביותר ברומנים שלו הם:

  • תודעת ההוויה.
  • הוקעה כלפי המציאות העכשווית.
  • גינוי לפחד לא תקין של אנשים מבדידות.
  • הוקיע את אי-האינדיבידואליות של האדם בעולם.
  • הוקעה על סדרת ההתנהגויות שנקבעו מראש שמוטלות על אנשים.
  • הבעיות של החברה התעשייתית העכשווית של הרגע.

בספרו «מרקובאלדו » (1963), נראה בבירור מה ה שני היבטים ספרותיים שקלווינו עובד עליו בנרטיב שלו: הריאליסטי והפנטסטי. מאידך, שירתו נפתחה לאקלים תרבותי, מוסרי וסגנוני חדש, המונע על ידי התעניינות בטיעונים מדעיים או מתמטיים, אך בו ברור שרד יחסו האירוני והמעוות האופייני למציאות.

המאמר של קלווין: 14 סיבות לקרוא קלאסיקות

במסה שפורסמה בשנת 1986 ב 'סקירת הספר של ניו יורק, קלווין נותן לנו 14 סיבות לקרוא את הקלאסיקות הגדולות של הספרות... ולמרות שהסיבה העיקרית, וזה אמור להספיק לנו, לקרוא את גדולי הספרות, היא שהם שורדים ונמשכים לאורך זמן, הסיבות האחרות האלה שהסופר הקובני נותן לנו אינן מבוזבזות. אנו הולכים לראות אותם ולנתח אותם נקודה אחר נקודה.

1) הקלאסיקות הן הספרים אשר בדרך כלל שומעים אומרים: "אני קורא מחדש ..." ולעולם לא "אני קורא ...".

קריאת ספר נהדר בפעם הראשונה בבגרות היא תענוג יוצא דופן, שונה (אם כי לא ניתן לומר פחות או יותר) מהתענוג שקראתי אותו בנעורים. להיות צעיר מביא לקריאה, כמו לכל חוויה אחרת, טעם מסוים ותחושת חשיבות מסוימת, בעוד שבבגרות מעריכים (או צריכים להעריך) הרבה יותר פרטים ומשמעויות של אותה קריאה.

2) אנו משתמשים במילה "קלאסיקות" לאותם ספרים היקרים שקראו ואהבו אותם; אך הם אינם זוכים להערכה פחותה על ידי בני המזל שקראו אותם בפעם הראשונה בתנאים הטובים ביותר ליהנות מהם.

קריאה בנעורים יכולה להיות חסרת תועלת למדי, בגלל חוסר סבלנות, הסחת דעת, חוסר ניסיון בקריאה והבנת הספר, ולבסוף, חוסר ניסיון בחיים עצמם ... אם נקרא את הספר מחדש לגיל בוגר (מה הנקודה הקודמת אמר לנו) סביר להניח שנגלה מחדש את הקבועים האלה, שהם באותה תקופה חלק מהמנגנונים הפנימיים שלנו, אך את מקורם שכחנו.

3) חייב להיות אפוא רגע בחיים הבוגרים המוקדש לסקירת הספרים החשובים ביותר של הנוער שלנו.

יש קלאסיקות גדולות שמשפיעות עלינו כה השפעה כה רבה עד שהן מסרבות להימגר מהתודעה על ידי הסתתרות בקפלי הזיכרון, כשהן מוסוות כלא מודעות קולקטיביות או אינדיבידואליות. לכן עליהם לקרוא אותם מחדש ברגע שנגיע לבשלות. גם אם הספרים יישארו זהים (למרות שהם אינם משתנים, לאור נקודת מבט היסטורית שונה), ודאי שהשתנו, והמפגש שלנו עם אותה קריאה יהיה דבר חדש לחלוטין.

14 סיבות לקרוא קלאסיקות מאת איטלו קלווינו -

4) כל קריאה מחודשת של קלאסיקה היא מסע גילוי באותה מידה כמו הקריאה הראשונה בה.

מה שנאמר קודם, שכל קריאה חדשה שאנו מבצעים באותו ספר, משתנה מאוד בהתאם למצבנו האישי, לחוויות החדשות שלנו, לאורח החיים שאנו מנהלים באותו הרגע ... הכל משתנה, למרות שהספר נשאר אותו דבר.

5) כל קריאה בקלאסיקה היא למעשה קריאה חוזרת.

6) קלאסיקה היא ספר שמעולם לא סיים לומר את מה שיש לו לומר.

7) הקלאסיקות הן הספרים שמגיעים אלינו הנושאים את עקבות הקריאות שקדמו לנו, ונושאים בעקבותיהם את העקבות שהם עצמם השאירו בתרבות או בתרבויות שעברו.

ונקודה זו קשורה קשר הדוק לנקודה 5 בה איטלו קלווינו מאשר את זה "כל קריאה בקלאסיקה היא למעשה קריאה חוזרת." 

לדברי קלווין,

בתי ספר ואוניברסיטאות צריכים לעזור לנו להבין שאף ספר שמדבר על ספר אחר לא אומר יותר מהספר המדובר. יש גישה כללית מאוד של ערכים לפיה המבוא, המנגנון הביקורתי והביבליוגרפיה משמשים כמסך עשן כדי להסתיר את מה שיש לטקסט לומר.

הבהרה זו מסבירה את חמש הסיבות לקריאת קלאסיקות נוספות:

8) קלאסיקה לא בהכרח מלמדת אותנו משהו שלא ידענו קודם.

בקלאסיקה, ישנם מקרים בהם אנו מגלים משהו שתמיד ידענו (או חשבנו שידענו), אך מבלי שנדע שהמחבר הזה אמר זאת תחילה, או לפחות נקשר אליו בצורה מיוחדת.

9) הקלאסיקות הן ספרים שאנחנו מוצאים חדשים, רעננים ובלתי צפויים יותר לאחר קריאתם, משחשבנו כששמענו עליהם.

זה קורה רק כאשר קלאסיקה באמת עובדת ככזו, כלומר כאשר נוצר קשר אישי עם הקורא. אם הניצוץ הקורא הקלאסי אינו קיים, חבל; אבל אתה לא צריך לקרוא את הקלאסיקה מתוך חובה או כבוד, רק מתוך אהבה אליהם.

10) אנו משתמשים במילה "קלאסי" מתוך ספר שלובש צורה של מקבילה ליקום, בדומה לקמעות עתיקות.

11) הכותב הקלאסי שלך במצוינות הוא זה שאינך יכול להרגיש אדיש איתו, שכן זה עוזר לך להגדיר את עצמך ביחס אליו, אפילו בסתירה איתו.

12) קלאסיקה היא ספר המוצג לפני קלאסיקות אחרות; אבל כל מי שקרא את האחרים תחילה, ואז קורא את זה, מכיר מיד את מקומו על עץ המשפחה.

נקודה זו היא בעיה הקשורה לשאלות כגון: מדוע לקרוא את הקלאסיקות במקום להתרכז בספרים המאפשרים לנו להבין את מעמקינו יותר לעומק? או, היכן אנו מוצאים את הזמן והשקט לקרוא את הקלאסיקה, המומים מאיתנו מפולת האירועים הנוכחיים?

14 סיבות לקרוא קלאסיקות מאת איטלו קלווינו

ולשאלות אלו, איטלו קלבינו מגיב בשתי הסיבות האחרונות:

13) קלאסיקה היא דבר שנוטה להפנות את דאגות הרגע למצב רעשי הרקע, אך יחד עם זאת רעש רקע זה הוא דבר שלא נוכל להסתדר בלעדיו.

14) קלאסיקה היא דבר שנמשך כרעש רקע גם כאשר החששות הרגעיים הכי לא תואמים הם בשליטה במצב.

נראה כי העובדה נותרה כי נראה שקריאת הקלאסיקות מתנגשת בקצב החיים הנוכחי שלנו, שכבר אינו מאפשר לנו לקרוא פרקי זמן ארוכים. עם זאת, ואני מוסיף את הקול שלי, זה יותר עניין של החלטה כשמרימים כרך כזה או אחר (ספרות קלאסית לעומת ספרות עכשווית) על מדפי הספרייה או חנות הספרים.

ולבסוף, לקרוא, להעשיר את עצמך מבחינה תרבותית, אתה תמיד צריך למצוא זמן יומיומי קטן.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.