אוסף מיטב ההכתבות הקצרות לכיתה ב'

אוסף התכתיבים הטובים ביותר לראשוני 6

הדרך הטובה ביותר להימנע משגיאות כתיב, או לפחות להיות מעט מאוד, היא באמצעות כתיבה. מסיבה זו, הכנת הכתבות קצרות לכיתה ו', שבהן הטקסטים כבר מעט ארוכים ועם מילים מורכבות יותר, יכולה לעזור, והרבה לילדים (ולא כך לילדים).

הקדישו מעט זמן לבן או לבתכם כדי לתת להם הכתבה ולתקן אותו זה יעזור לך ללמוד איך לאיית מילים מסוימות ולהימנע משגיאות כתיבבנוסף לדעת איך לבטא את עצמך טוב יותר. הנה כמה דוגמאות להכתבות שבהן תוכל להשתמש כדי לשפר את כתב היד של ילדך וכן לתרגל מילים מסוימות. האם אתה מעז להציב את זה כאתגר עבור הילדים שלך?

דוגמאות להכתבות קצרות לכיתה ג'

ילדה קטנה כותבת

מכיוון שאנחנו לא רוצים לגרום לכם לחכות ואנחנו כן רוצים להראות לכם כמה עוד הכתבות קצרות לכיתה ו' אפשריותהנה מבחר שמצאנו באינטרנט.

הם הקימו בית ספר חדש בשכונה. הוא קרוב מאוד לתחנת הרכבת, כך שהוא מחובר היטב. בבית הספר החדש אולם ענק עם רצפות שיש ומדרגות. הכיתות מרווחות מאוד ומוארות ובכל אחת מספר מחשבים לתלמידים. יש חדר מוזיקה שבו מקהלת בית הספר מתאמנת ובו יש הרבה כלים: גיטרות, פסנתר, כינורות ואפילו בנדוריה. הם גם בנו בבית הספר אולם כושר חדש שבו הילדים יתעמלו ויוכלו לרוץ במסלול האתלטיקה.

זה יהיה מדהים להיות מסוגל לעוף כמו הציפורים! הזרועות שלנו יצטרכו להיות גמישות רבה כדי לנוע כמו כנפיים. יהיה קשה להישאר באוויר, אבל יהיו בתי ספר שבהם ילמדו אותנו לטוס. היו שם מורים לטיסה שיעבירו לנו שיעורים כשרצינו ללמוד לטוס. היכולת לעוף כמו ציפורים יכולה להיות מאוד שימושית, כי היינו מגיעים למקומות מוקדם יותר ולעולם לא יהיו פקקים כי השמיים כל כך גדולים. זה גם יכול להיות מסוכן, כי היינו נתקלים כל הזמן במטוסים ובציפורים. כדי להכין מנת פסטה בולונז טעימה יש לבצע מספר שלבים. ראשית יש להרתיח את הפסטה עד שהיא מתרככת.

לאחר מכן, במחבת, אנחנו מכינים את רוטב הבולונז: אנחנו מטגנים את הבשר הטחון עם הבצל ומוסיפים את העגבנייה המטוגנת. כשמשלבים את הפסטה עם הרוטב, חשוב לפזר היטב את הרוטב כדי שיכסה הכל. לאחר מכן, נפזר גבינה מגוררת ונכניס את הפסטה לתנור. חשוב להעלות את חום התנור ל-200 מעלות. לאחר 15 דקות המנה תהיה מוכנה להגשה. מְעוּלֶה!

סנדקית הפיות של סינדרלה בטח נסעה לחופשה. הרבה זמן לא ראיתי אותה. או אולי ברחת לאי בודד כדי לנוח קצת. זה יהיה כבוד לפגוש אותה בבית מלון ולהיות מסוגל לשאול אותה איך היא הצליחה ללמוד כל כך הרבה לחשים קסומים.

פבלו גר ביער ליד שדרה גדולה מאוד. יום אחד, כשחזר הביתה, נתקל בו שבלול ערמומי ואמר: 'מה קורה, שכן? אני רוצה להזמין אותך לביתי לתה״. אבל מכיוון שפבלו היה אינטליגנטי מאוד, הוא לא בטח בכוונותיו של האריה האמיץ.

כותבי סיפורים הם יוצרים של פנטזיות, אשליות, קסם... כתיבת סיפור היא מאוד מעניינת ומאוד מסובכת כי כדי שסיפור יהיה טוב, היא צריכה לגרום לנו להרגיש את הסיפור ולחיות את הרפתקאות הדמויות כאילו הן אנחנו. . הסופר מנסה לתאר בפירוט את כל המקומות שבהם מתרחש הסיפור ואת כל הדמויות. אפשר להשתמש בסיפורים כדי לבלות, ללמוד, לעזור לנו לישון... הקוראים חייבים לקבל סיפורים בהתלהבות ועם רצון לחיות הרפתקאות חדשות כי רק כך נוכל להבין היטב את הסיפורים.

הילד רץ לפארק עם הכלב שלו לשחק. הוא זרק את הכדור והכלב שלו החזיר אותו בשמחה. תוך כדי הליכה, הם ראו קבוצת ילדים מחליקים על הקרח. הילד והכלב שלו עצרו לצפות והכלב החל לנבוח בהתרגשות. לאחר זמן מה המשיכו הילד וכלבו בדרכם אל עץ גדול שם התיישבו לנוח.

אפריקה היא יבשת מגוונת ועשירה מבחינה תרבותית. הוא ממוקם בדרום כדור הארץ והוא ביתם של יותר ממיליארד אנשים. באפריקה יש מגוון נופים, מהרי האטלס במרוקו ועד מישורי הסוואנה במזרח אפריקה. באפריקה יש חיות בר בשפע, עם בעלי חיים כמו אריות, פילים, ג'ירפות וקרנפים המאכלסים את הפארקים הלאומיים העצומים שלה. בנוסף, אפריקה היא ביתם של תרבויות עתיקות רבות ומסורות חיות, כמו ריקוד אנשי הפרעונים במצרים ואמנות הטקסטיל של ההימבס בנמיביה.

כותב ילד

הגבר הגבוה החזיק עצם בידו. הוא הביט לעבר האופק וראה נץ עף בשמים הכחולים. הוא שרק והבז התקרב מיד. האיש והבז היו שותפים לציד וצדו יחד פעמים רבות בעבר. יחד, הם שוטטו במרחב העצום של הג'ונגל וחיפשו את טרפם. יום הציד עבר בהצלחה והאיש חזר הביתה עם חיוך גדול על פניו.

הילד, שאהב לחקור את הטבע, טייל ביער עם חברו, כלב בשם מקס. יחד, הם מצאו נהר צלול, שם ראו פורל קופץ וגשר עץ יפהפה שחצה את הנהר. הילד ומקס החליטו ללכת בשביל שהוביל למפל מרשים, מוקף בסלעים ושיחים. כשהם הלכו, הילד חשב על אמו, שאמרה לו להיזהר ולחזור מוקדם לארוחת ערב. לבסוף, הם הגיעו למפל ועצרו להתפעל מיופיו לרגע לפני שחזרו הביתה.

הילד שגר בעיר החליט לבקר באזור הכפרי כדי לראות את פרחי האביב. הוא לקח בלון אדום בוהק ופנה לעבר שדה הפרחים. כשהגיע, הוא ראה ים של פרחים בצבעים שונים, כולל לבן, אדום, צהוב וכחול. הוא ראה גם אגם יפהפה עם דגי זהב וגשר לרוחבו. בעודו חוצה את הגשר, הוא ראה להקת ציפורים לבנות עפה מעליו. הילד עצר להביט בהם והרגיש שלווה מוחלטת עם הטבע.

הג'וק הלך לאורך הכביש לעיר. היא הייתה צריכה לקנות מנורה כדי להאיר את ביתה החשוך. כשהגיע לעיר ראה חנות עם שלט שכתוב עליו "מנורות לכולם". הג'וק נכנס וניגש לבעל החנות, שבירך אותו בחביבות. הוא הראה לה מבחר רחב של מנורות בגדלים וצבעים שונים. הג'וק בחרה במנורת נחושת עם נורה חמה וחזרה הביתה עם חיוך גדול על הפנים.

השועל הסקרן החליט לחקור את העיר בחיפוש אחר משהו מהנה. הוא ראה קרקס עם שלט שכתוב עליו "בואו לראות את המופע הכי מרגש". השועל התקרב וראה את הליצנים, להטוטנים והולכי חבל דק על הבמה. הוא התרגש מאוד והחליט להצטרף לכיף. במהירות, הוא הפגין את כישוריו כאקרובט והצליח להפתיע את כל הנוכחים עם האיזון המדהים שלו. לאחר המופע, השועל היה מרוצה מאוד מעצמו וחזר לביתו.

הקוף הקטן בשם חואן חי בג'ונגל ותמיד חיפש הרפתקאות. יום אחד, הוא החליט ללכת לחפש נהר מים מתוקים לשתות. לאחר מסע ארוך, הוא הגיע למקום יפהפה בו היה מפל ונהר צלול. בעודו שתה את המים הקרירים, ראה קבוצת קופים מתנדנדת מענף לענף. חואן ניגש והצטרף אליהם במשחק שלהם. יחד הם רצו, קפצו ושיחקו בג'ונגל עד רדת הלילה. חואן חזר הביתה עם חיוך גדול על פניו, אסיר תודה על שמצא חברים חדשים ונהנה מיום מלא הרפתקאות.

הכלבה בשם לולי רצה בשדה בחיפוש אחר הרפתקאות. הוא הגיע לנהר וראה דג קופץ מהמים. לולי התרשמה והחליטה ללכת בעקבות הדג. לאחר מסע ארוך במעלה הנהר, הוא הגיע לאגם יפהפה. שם הוא ראה קבוצת ברווזים ששיחקה ושוחה במים. לולי הצטרפה אליהם והחלה לשחות ולשחק. עם זאת, הוא הרגיש פתאום שמשהו תוקף אותו מתחתית האגם. לולי רצה אל החוף וראתה שזו רק צפרדע שקפצה לעברו. לולי צחקה וחזרה הביתה, אסירת תודה על ההרפתקה המרגשת שחוותה.

יולנדה וחברה, מר ייטס, החליטו לחקור את היער. הם הלכו בשבילים מפותלים ועקפו נחלים צלולים. לפתע שמעו רעש וראו ציפור צהובה גבוהה יושבת על ענף. מר ייטס הוציא את המשקפת שלו ובחן אותה מקרוב. זה היה תוכי עם נוצות מבריקות ושיר מלודי. כשהמשיכו בדרכם ראו גשר שחצה נהר. המים זרמו מהר וצלולים. לאחר שחצו את הגשר, הגיעו לצוהר שם גילו עמק יפהפה. הנוף היה מדהים והצבעים היו מבריקים. יולנדה ומר ייטס חזרו הביתה עם חיוכים גדולים, אסירי תודה על שהייתה להם הרפתקה נפלאה.

בקיץ שעבר יצאתי לקמפינג עם החברים שלי בבקתת הרים. זה היה למרגלות הר גדול וליד לגונה. מדי יום הכינו המוניטורים פעילויות מהנות מאוד: יום אחד הלכנו לראות נשרים עם משקפת, יום אחר יצאנו לטיול בערוץ ההר... בלילה התאספנו כולנו סביב מדורה גדולה ויחד ניגנו בגיטרות ושר שירים מהנים. ביום האחרון היה לנו קרב מים עם זרנוקים, מקלחות... זה היה קיץ נהדר!

המדבר הוא אחד הנופים היבשים ביותר על פני כדור הארץ. אנשים רבים אוהבים לצאת לטיולים מדבריים באמצעות גמל או ג'יפ. הטיולים במדבר קשים מאוד, ולכן חשוב מאוד לוודא שיש לנו מספיק מים כדי להימנע מצמא. למרות שאולי נראה שהמדבר הוא נוף קצת משעמם, המציאות היא שהוא מאוד מעניין, בעיקר בגלל הגמלים, הדיונות והאפשרות למצוא נווה מדבר נסתר.

לפמפילו הצנון היה חלוק קסום שאיתו הכין לחשים פנטסטיים. זה היה קצת כאוטי, כי זה הפך את הציפורים לדגי אוקיינוס ​​ולמרות שזה היה מאוד ידידותי לסביבה, הוא השאיר אחריו הרבה פלסטיק בלי משים. הוא אומר שהוא יכתוב את דברי הימים שלו בסדר יום ושהוא יספור את מעלליו על אבוקסיס.

דודי חואקין נוסע מכאן לשם כל השנה. אנחנו בקושי רואים אותו. הוא עולה על מטוס ועובר מפמפלונה לאיסטנבול. אחר כך זה עובר דרך לונדון ופריז. והוא שולח לנו מכתבים רבים הכתובים בעיפרון ומקושטים בציורי טוש. אנחנו אוהבים את המכתבים של הדוד חואקין. הם תמיד מספרים לנו סיפורים מרתקים על מקומות אקזוטיים מאוד שנראים כמו מדע בדיוני.

ילד כותב הכתבה

כמה יפה המכשפה בנדיקטה, שיש לה שיער עד היבלת על הצוואר. הוא יודע לעשות קסמים ובקיץ הוא נוסע לוונציה בסירה, כי יש לו ורטיגו והוא לא רוצה לעוף על מטאטא. סבתה ולריה נראית אמיצה מאוד ואומרת שהיא נהגה ללכת לחוף הים בוולנסיה לפני כן.

ברשימת הקניות ההורים שלי רושמים את כל מה שאנחנו צריכים. הם תמיד רושמים את הפירות, הירקות, הבשר, הדגים... בנוסף, יש לנו במטבח לוח קטן עליו אנחנו כותבים את הדברים שנגמרים ושצריך לקנות. ההורים שלי גם רושמים דברים של חשמל ועשה זאת בעצמך כמו נורות, שקעים, אטמים, מסמרים... דברים שהם צריכים לעשות תיקונים קטנים בבית. אני תמיד רושם על הלוח מה מתחשק לי לנשנוש: עוגיות, שייקים, מיצים, דגנים... גם אם הם לא נגמרו, כי ככה אף פעם לא נגמר לי החטיף האהוב עליי!

כמעט בכל יום ראשון, אני הולך עם המשפחה שלי לכפר כדי לבלות את היום. גם סבי וסבתי ובן דודי חיימה מלווים אותנו. בדרך כלל אנחנו הולכים לסביבה של עיירה יפה מאוד בהרים. שם, אנחנו מחפשים את הצל של עץ גדול ויושבים מתחתיו. כשאנחנו רעבים, ההורים שלי הוציאו מפה אדומה ענקית שעליה שמנו את האוכל. ההורים שלי תמיד מכינים אמפנדה טונה טעימה וסבא וסבא שלי מביאים לפתן תפוחים שיש לנו לקינוח. היה לנו יום נהדר עם כל המשפחה.

אתמול שיחקתי בסמטה ליד הבית שלי, כשראיתי הפגנה עוברת. יכולתי לראות בו אנשים מוכרים רבים: הרוקח, האופה, הסנדלר... כולם נשאו כרזות שעליהן כתובה המילה שלום.

יש לך עוד תכתיבים קצרים לכיתה ו' שתוכל לחלוק?


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.