"רומנים קלים." התופעה הספרותית הסוחפת את יפן.

ה "רומנים קלים"אוֹ"רומנים קלים"(ラ イ ト ノ ベ ル ראיטו נוברו, גם שיחות ラ ノ ベ  ראנוב) הם סוג של ספרות אופיינית ליפן, ועד לאחרונה בלתי נראה לחלוטין למערב, אך שפותח פער בשוק מעבר לגבולות מדינת מוצאה. התנאי "רומן קליל" זה וואסי-איגוכלומר פסאודו-אנגליציזם שמשמש רק ביפן, ושאינו מוכר, ואינו משמש את דוברי השפה. מכאן מתעוררת הבעיה הגדולה ביותר להגדיר מה הם רומנים קליםכיוון שהשם עצמו יכול להטעות, ואפילו היפנים עצמם מתקשים להסכים על משמעותו.

למרות שאפשר לחשוב שהם מכונים "רומנים קלים" בגלל אורכם, זה לא המקרה שכן בדרך כלל יש להם 50.000 מילים בממוצע, שהוא בערך המקבילה לרומן אנגלו-סכסי. מצד שני, לרבים יש אוצר מילים ודקדוק פשוט כדי להגיע לקהל הצעיר יותר, אך הוא אינו המכנה המשותף לכולם. נקודה אחרונה זו מעניינת מכיוון שלמרות שהוצע להשתמש במונח «בוגרים צעיריםכדי להגדיר אותם, מו"לים יפנים נרתעים מכיוון שהם לא רוצים להיות סגורים לדמוגרפיה אחת.

בסופו של דבר, עליכם להבין זאת «רומן קליל»אינו סיווג ספרותי (כגון "מדע בדיוני" או "מותחן«), אלא תוצאה של תנועה של שיווק מקודמים על ידי החברות המונופול את השוק (בסגנון מה שקורה עם DC ומארוול בתחום הקומיקס האמריקאי). אמנם יש אלמנט המשותף לכל הרומנים הקלים שעל אף שהוא אינו סופי, הוא עוזר להכיר בהם: שלהם כריכות ואיורים בסגנון מנגה (קומיקס יפני).

מקורם של רומנים קלים

"זה כאילו זו הדרך הטבעית שלו להיות, עם ההבעה הקרה הזאת על פניו, שקוראת בפינת הכיתה. התרכז בבניית קירות סביבה.

כאילו שזה טבעי שהיא תהיה שם.

כאילו זה טבעי לא להיות כאן. "

ניסיו איזין, «Bakemonogatari, היסטוריה של מפלצות. »

(תרגום עצמי)

ההיסטוריה של רומנים קלים מתוארכת עוד בשנת מגזינים ציפה יַפָּנִית בין 10 ל 50. כמו עמיתיו האמריקאים, כמו המפורסמים סיפור מוזרs (עליהם כתבת HP Lovecraft), היו פרסומים עם סיפורי פנטזיה, מדע בדיוני ובלש. כבר אז כותבי כתבי העת הללו היו פתוחים להשפעה מערבית (במיוחד העריצו יצירות כמו 20.000 ליגות של נסיעה מתחת למיםמאת ג'ול ורן, ו פשעי רחוב המורגמאת אדגר אלן פו).

מתאריך תקופה זה אוגון בטו (1930), מאת Takeo Nagamatsu (שנחשב לאחד מגיבורי העל הראשונים בהיסטוריה, עוד לפני באטמן וסופרמן), והרפתקאות הבלש הומורה סורוקו (1937-1938), מאת סנו סויצ'י (בהשפעה ברורה משרלוק הולמס של ארתור קונן דויל). כמו כן, ובתור קודמים לז'אנר יפני שכזה, היו סיפורים על «ילדים קסומים«, או ילדים בעלי כוחות, כמו במקרה של מדוג'ידן (1916) מאת מוראג'מה קייטה.

התרבות ציפה ביפן שלאחר המלחמה

לאחר תום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, ובמקביל להולדתם של מאנגות מודרניות, כתבי עת ציפה של ארץ השמש העולה החלו להיות בעלי אופי משלהם, ולהיות מקושרים לשוק הקומיקס הלאומי. בשנות השבעים, רובם המכריע של כתבי העת הללו נטש את האיורים המסורתיים לטובת אסתטיקה של מנגה ואנימה (סדרת אנימציה יפנית). מצד שני, מפרסמים החלו לפרסם בפורמט חדש את אותם סיפורים שהקהל שלהם הכי אהב.

המהפכה הגדולה הראשונה, שהניחה את היסודות לכל מה שיבוא אחריה, הגיעה עם ההצלחה הגדולה של האגדה ההרואית של ארסלן (1986 ואילך), סאגת רומני פנטזיה אפיים מאת יושיקי טנאקה, ובעיקר עם רוצחים (1989-2000), אשר פרודיה על הנושאים של חרב וכישוף מָסוֹרתִי. האחרון הותאם לסדרת אנימציה, שבספרד נודעה בשם רינה וגאודי, ושודר במהלך שנות ה -90.

בוא האלף החדש

«- שמי הוא הרוחי סוזומיה. אני בא מתיכון מזרח.

עד כאן זה נראה נורמלי. להסתובב להסתכל עליה היה יותר מדי טרחה, אז המשכתי לבהות ישר. קולו המשיך ואמר:

"אין לי עניין בבני אדם קטנוניים." אם יש כאן חייזרים, מטיילים בזמן או "ספרדים" עם כוחות טבעיים, שיבואו לראות אותי. זה הכל."

זה אכן הפך אותי.

נגארו טניגאווה, "המלנכוליה של הרוחי סוזומיה."

למרות המכירות הטובות של כמה כותרים, שוק הרומנים הקליל היה עדיין מיעוט מאוד בהשוואה לצורות בידור אחרות. עם זאת, בשנת 2003 הגיעה המכה הגדולה ששינתה את הפנורמה שלו לנצח: פרסום הכרך הראשון של המלנכוליה של הארוחי סוזומיהמאת נגרו טניגאווה, סיפור של מדע בדיוני, מסתורין ותופעות פאראנורמליות.

סופר זה זכה להצלחה חסרת תקדים, ופתח את דלתותיהם של סופרים מאוחרים יותר בעקבותיו וגרם למוציאים לאור לראות עסקים בצורת אמנות זו. לשנת 2007, הכרך הראשון של הרוחי סוזומיה מכר יותר מ -4 מיליון עותקים, ובסך הכל הם הודפסו 16,5 מיליון עותקים של הסדרה ב -15 מדינות, 8 מיליון ביפן בלבד.

עלייה בפופולריות

מחלון טירה צפו זוג עיני ירקן בדמויות הקטנות של האב והבת המשחקים בכניסה ליער.

הצעירה, שעמדה ליד החלון, הייתה רחוקה מלהיראות חלשה או חולפת. היה לה שיער בלונדיני בהיר ורך ולבשה שמלה בסגנון ארכאי שנכרכה סביב גופה הדקיק. [...] זה היה מישהו שלא נראה מתאים לתפאורה החורפית של טירת איינסברן הקודרת.

"על מה אתה מסתכל, סאבר?"

כשאיריסוויאל קרא אליה מאחור, הצעירה בחלון הסתובבה.

- לקיריצוגו ולבתך שמשחקות ביער. "

גנרל אורובוצ'י, "גורל אפס."

לאחר הרוחי סוזומיה, הופיעו כותרים אחרים שזכו בקהל שלהם בזכות עצמם. נוכל לצטט את המקרה של הגורל אפס (2006-2007), מאת ג'נר אורובוצ'י, א מותחן פנטזיה אפלה פסיכולוגית. בְּדִיוּק, 2006 סימנה את עליית הרומנים הקלים, שהגדילה את מכירותיה שנה אחר שנה, מה שגרם לדור שלם של צעירים יפנים (ויותר ויותר ממדינות אחרות) לגלות את העונג בקריאה.

רשימת היצירות והמחברים ארוכה כל כך, במדיום שהפך לפורה כל כך, שקשה למנות את כולם. ישנם רומנים קלים לכל הטעמים: קומדיה, דרמה, רומנטיקה, אירוטיות, מדע בדיוני, פנטזיה, משטרה ... עד כמה שם: ספייס וולף (2006), מאת איסונה הסקורה; Toradora! (2006-2009), מאת יוקו טקמיה; חרב אמנות מקוונת (2009 ואילך), מאת רקי קווארה; אין משחק אין חיים (2012), מאת יו קמיה; Re: Zero (2012 ואילך), מאת טאפי נגאצוקי; קונוסובה (2012 ואילך), מאת נאצאם אקאטסוקי; יוג'ו סנקי (מאז 2013), מאת קרלו זן; אוֹ קוטלת גובלין (מאז 2016) מאת קומו קאגיו. כל הסאגות הללו מאופיינות, שכן ניתן היה להסיק, על ידי משך הזמן הארוך, מספר רב של כרכים, ועל ידי התאמתם לסדרות אנימציה שונות.

רומנים קלים מכבדים

אזכור מיוחד ראוי לעבודתו של הסופר ניסיו איסין (נכתב לעתים קרובות בתור nisiOisiN, כדי להדגיש ששמו הוא פלינדרום), נחשב בעיני מבקרים רבים לאחד מגדולי השיפוצים של המדיום בעשורים האחרונים. הסגנון שלו מאופיין בכך שהוא מתייחס לעצמו, מערבב בין דרמה לקומדיה, שובר שוב ושוב את הקיר הרביעי, דיאלוגים ארוכים, סאבטקסט מורכב וגיבורות נשיות עם דמויות חזקות, אישים חזקים ופסיכולוגיה מורכבת.

"" אה, אני מבין, "מלמל סנג'וגארה ונשמע מאוכזב. תכננתי לעשות לך כל מיני דברים אם אקבל את ההזדמנות זה רע.

"זה נשמע כמו איזושהי מזימה גרוטסקית מאחורי הגב שלי ..."

-כמה חצוף. פשוט נסעתי ל &% בך / - אחרי * ^ שם.

"מה המשמעות של הסמלים האלה?!

- ורציתי להכין אותך זה y זה מדי.

"מה אמור להציע הרמז הזה?!"

ניסיו איזין, «Bakemonogatari, היסטוריה של מפלצות. »

(תרגום עצמי)

מסופר פורה זה אנו יכולים להבליט יצירות כגון זרגוטו (2002-2005, רומנים מסתוריים, מתח ורצח), קטאנגאטרי (2007-2008, הרפתקאותיו של איש חרב ללא חרב) ומעל לכל, הצלחתו הגדולה ביותר: הסאגה Monogatari (מאז 2006, זה פשוטו כמשמעו "היסטוריה", רצף של סיפורים השוזרים את הנימוסים הפרוזאיים ביותר עם הפנטזיה הפרועה ביותר).

עתיד מבטיח

היום, אם נסתכל על המספרים, שוק הרומנים הקל הוא עסק פורח. ביפן היא מבוססת באופן נרחב, והיא מעסיקה עורכים רבים, מגיהים, כותבים ומאיירים, האחרונים הם, באופן כללי, הגרפיקאים המפורסמים ביותר של פורטלים כגון Pixiv. מחוץ לארץ מוצאם, הם מקבלים יותר ויותר קוראים בעולם האנגלו-סכסי, מכיוון שרבים מהיצירות הפופולריות מתורגמות לאנגלית. מצד שני, הם מתחילים להיכנס לשוק דובר הספרדית, אם כי בביישנות, עם הימורים כמו פלנטה עם תרגומה של Re: Zero.

אני מקווה שמפרסמים יבינו זאת במהרה לרומנים קלים יש קהל, נאמן גם, ו כי מעריך את העובדה שקונה יותר מקוראים אחרים במתכונת פיזית העבודות האהובות עליך.