גלוריה פוארטס: שירים

שירי גלוריה פוארטס

מקור תמונה של Gloria Fuertes: Poems - Facebook Gloria Fuertes

אין ספק שגלוריה פוארטס היא אחת הסופרות הידועות בעולם. השירים שלו זכורים כמעט תמיד כי גדלנו איתם. אבל האמת היא שהיא הייתה יותר ממשוררת ילדים. גם דמות גלוריה החזקה וגם שיריה מתקיימים לאורך זמן.

אבל מי הייתה גלוריה פוארטס? אילו שירים הם הכי חשובים שכתבת? איך זה היה?

מי זאת גלוריה פוארטס

גלוריה פוארטס

מִזרָקָה. זנדה

במילותיו של קמילו חוסה סלה, גלוריה פוארטס הייתה 'מלאך כלבה' (סלח לי). לא היו לה חיים קלים, ולמרות זאת, היא הצליחה לכתוב כמה מהשירים היפים ביותר לילדים.

גלוריה פוארטס נולד במדריד ב-1917. היא גדלה בשכונת לאבאפיס, בחיק משפחה צנועה (אמא תופרת ואבא שוער). ילדותו עברה בין בתי ספר שונים, שעל חלקם סיפר בשיריו.

בגיל 14 אמה רשמה אותה למכון לחינוך מקצועי לנשים, שם השיגה שתי תעודות: קיצור והקלדה; וזה של היגיינה וטיפול בילדים. אולם במקום ללכת לעבודה, הוא החליט להירשם ללימודי דקדוק וספרות.

המטרה שלך, ו מה שתמיד רצתה להיות, היא הייתה סופרת. והוא הצליח ב-1932, בגיל 14, כשפירסמו את אחד משיריו הראשונים, "ילדות, נעורים, זקנה...".

עבודתו הראשונה הייתה כרואה חשבון במפעל, מה שנתן לו זמן לכתוב שירים. בשנת 1935 פרסם אוסף מהם, האי התעלם, והחל לתת רסיטל שירה ברדיו מדריד. עם זאת, הוא לא עזב את עבודתו. מ-1938 עד 1958 עבדה כמזכירה עד שהצליחה לעזוב. וזה שבנוסף לעבודה ההיא הייתה לה גם עוד אחת כעורכת בכתב עת לילדים. הז'אנר הזה היה זה שהצליח לפתוח את הדלתות לתהילה, שהגיעה אליו ב-1970 כאשר הטלוויזיה הספרדית הציגה אותה בתוכניות הילדים והנוער שלה ועשה את שיריו ידועים ברחבי העולם.

לבסוף, ומכיוון שזה אחד השירים שבהם היא עצמה מדברת על חייה, אנחנו משאירים לכם את הדרך שבה היא הציגה את עצמה.

אוֹטוֹבִּיוֹגְרָפִיָה

גלוריה פוארטס נולדה במדריד

בגיל יומיים,

ובכן, הלידה של אמי הייתה מפרכת מאוד

שאם זה מוזנח זה מת לחיות בשבילי.

בגיל שלוש הוא כבר ידע לקרוא

את העבודה שלי הכרתי כבר בשש.

הייתי טוב ורזה

גבוה ומעט חולה.

בגיל תשע תפסו אותי רכב

כבר בארבע עשרה תפסה אותי המלחמה;

בגיל חמש עשרה אמא ​​שלי נפטרה, היא עזבה כשהייתי זקוק לה ביותר.

למדתי להתמקח בחנויות

וללכת לעיירות בשביל גזר.

עד אז התחלתי באהבה,

-אני לא אומר שמות-,

בזכות זה הצלחתי להתמודד

הנוער השכונתי שלי.

רציתי לצאת למלחמה, לעצור אותה,

אבל הם עצרו אותי באמצע הדרך

ואז יצא לי משרד,

איפה אני עובד כאילו אני טיפש,

"אבל אלוהים והבלופ יודעים שאני לא."

אני כותב בלילה

ואני הולך לשטח הרבה.

כל שלי מתים כבר שנים

ואני יותר לבד מעצמי.

פרסמתי פסוקים בכל לוחות השנה,

אני כותב בעיתון ילדים,

ואני רוצה לקנות פרח טבעי בתשלומים

כמו אלה שהם נותנים לפמן לפעמים.

השירים הטובים ביותר של גלוריה פוארטס

השירים הטובים ביותר של גלוריה פוארטס

מקור: פייסבוק גלוריה פוארטס

להלן ריכזנו כמה משיריה של גלוריה פוארטס כך שאם אתה לא מכיר אותם, תוכל לראות איך הוא כתב. ואם אתה מכיר אותם, אז בוודאי שאתה רוצה לקרוא אותם שוב כי הם מהטובים בשירה.

כשהם קוראים לך

כשהם קוראים לך,

הם גונבים ממני מעט מהשם שלך;

זה נראה כמו שקר,

שחצי תריסר אותיות אומרות כל כך הרבה.

הטירוף שלי יהיה לבטל את הקירות עם השם שלך,

הייתי הולך לצבוע את כל הקירות,

לא תהיה באר

בלי שאני מראה

להגיד את שמך,

ולא הר אבן

שבו אני לא אצעק

ללמד את ההד

שש האותיות השונות שלך.

הטירוף שלי יהיה,

למד את הציפורים לשיר את זה,

למד את הדג לשתות אותו,

למד גברים שאין כלום,

כמו להשתגע ולחזור על השם שלך.

הטירוף שלי יהיה לשכוח הכל,

של 22 האותיות הנותרות, של המספרים,

מהספרים הנקראים, מהפסוקים שנוצרו. ברך בשמך.

בקש לחם עם השם שלך עליו.

– תמיד הוא אומר אותו הדבר – היו אומרים בצעד שלי, ואני, כל כך גאה, כל כך שמח, כל כך עליז.

ואני אלך לעולם השני עם שמך על פי,

על כל השאלות אענה על שמך

השופטים והקדושים לא יבינו כלום-

אלוהים היה דן אותי לומר זאת ללא הפסקה לנצח.

אתה רואה איזה שטויות

אתה רואה איזה שטויות,

אני אוהב לכתוב את שמך

מלא ניירות עם השם שלך,

מלא את האוויר בשמך;

אמור לילדים את שמך,

לכתוב לאבי המת

ותגיד לו שככה השם שלך.

אני מאמין שבכל פעם שאני אומר את זה אתה שומע אותי.

אני חושב שזה מזל טוב.

אני הולך ברחובות כל כך שמח

ואני לא נושא דבר מלבד שמך.

אוטוביו

נולדתי בגיל מאוד צעיר.

הפסקתי להיות אנאלפביתית בגיל שלוש,

בתולה, בגיל שמונה עשרה,

קדוש מעונה, בגיל חמישים.

למדתי לרכוב על אופניים,

כשהם לא הגיעו אליי

רגליים על הדוושות,

לנשק, כשהם לא הגיעו אליי

שדיים לפה.

מהר מאוד הגעתי לבגרות.

בבית הספר,

הראשון בעירוניות,

היסטוריה קדושה והכרזה.]

לא אלגברה ולא האחות מריפילי התאימו לי.

הם פיטרו אותי.

נולדתי בלי פזטה. עַכשָׁיו,

אחרי חמישים שנות עבודה,

יש לי שניים.

התרנגול מתעורר

קיקיריקי,

אני כאן,

אמר התרנגול

יונק דבש

תרנגול יונק הדבש

הוא היה ג'ינג'י,

וזו הייתה החליפה שלו

של נוצות יפה.

קיקיריקי.

קום איכר,

שהשמש כבר שם

בדרך.

-קיקיריקי.

קום חוואי,

להתעורר בשמחה,

היום מגיע.

-קיקיריקי.

ילדי הכפר

להתעורר עם האול,

מחכה לך ב"בית הספר".

העיר לא צריכה שעון

התרנגול שווה את האזעקה.

בגינה שלי

על הדשא העצים מדברים אלי

של שיר השתיקה האלוהי.

הלילה מפתיע אותי בלי חיוכים,

מעורר בנשמתי את הזיכרונות.

* * *

רוּחַ! שומע!

הַמתָנָה! אל תלכו!

של מי הצד? מי אמר את זה?

נשיקות שחיכיתי להן, עזבת אותי

על כנף הזהב של השיער שלי

אל תלכו! להאיר את הפרחים שלי!

ואני יודע, אתה, שליח ידיד רוח;

ענה לו ואמר שראית אותי,

עם הספר הרגיל בין האצבעות.

כשאתה עוזב, תדליק את הכוכבים,

הם לקחו את האור, ואני בקושי רואה,

ואני יודע, רוח, חולה בנפשי;

ולקחת את ה"דייט" הזה אליו בטיסה מהירה.

... והרוח מלטפת אותי במתיקות,

ומשאיר חסר רגישות לתשוקה שלי...

השירים הטובים ביותר של גלוריה פוארטס

מקור: Gloria Fuertes Facebook

נחש, נחש...

נחש, נחש...

נחש, נחש...

נחש, נחש:

הוא רוכב על חמור

הוא נמוך, שמן ועם בטן,

חבר של ג'נטלמן

של מגן וחנית,

יודע אמירות, חכם.

נחש, נחש...

מי הוא? (סנצ'ו פנזה)

משפט

שאתה עלי אדמות, אבינו,

שאני מרגיש אותך על חוד האורן,

בפלג גופו הכחול של העובד,

בנערה הרוקמת עקומה

הגב, ערבוב החוט על האצבע.

אבינו אשר עלי אדמות,

בחריץ

בגן,

במכרה,

בנמל,

בקולנוע,

בתוך היין

בבית הרופא.

אבינו אשר עלי אדמות,

איפה יש לך את התהילה והגיהינום שלך

והלימבו שלך; שאתה בבתי הקפה

איפה העשירים שותים את הסודה שלהם.

אבינו אשר עלי אדמות,

על ספסל בקריאה בפראדו.

אתה הזקן הזה שנותן פירורי לחם לציפורים בטיול.

אבינו אשר עלי אדמות,

בציקדה, בנשיקה,

על השפיץ, על החזה

מכל הטובים.

אבא שגר בכל מקום,

אלוהים שחודר לכל חור,

אתה מסיר את הייסורים, אשר על הארץ,

אבינו אנחנו כן רואים אותך

אלה שנצטרך לראות אחר כך,

בכל מקום, או שם בשמיים.

לאן אתה הולך, נגר? (הִמנוֹן)

-לאן אתה הולך נגר

עם השלג?

-אני הולך להרים בשביל עצי הסקה

עבור שני שולחנות.

-לאן אתה הולך נגר

עם הכפור הזה?

אני הולך להרים בשביל עצי הסקה,

אבא שלי מחכה.

-לאן אתה הולך עם האהבה שלך

ילד השחר?

-אני אציל את כולם

אלה שלא אוהבים אותי.

-לאן אתה הולך נגר

כל כך מוקדם בבוקר?

-אני הולך למלחמה

לעצור את זה.

על הקצה

אני גבוה;

במלחמה

עליתי לשקול ארבעים קילו.

הייתי על סף שחפת

על קצה הכלא,

על סף ידידות,

על גבול האמנות,

על סף התאבדות,

על סף הרחמים,

על סף קנאה,

על סף התהילה,

על גבול האהבה,

על שפת החוף,

ולאט לאט זה גרם לי לישון,

והנה אני ישן על הקצה,

על סף התעוררות.

זוגות

כל דבורה עם בן זוגה.

כל ברווז עם הכפה שלו.

לכל אחד הנושא שלו.

כל כרך עם הכריכה שלו.

כל בחור עם הטיפוס שלו.

כל שריקה עם החליל שלו.

כל מוקד עם החותם שלו.

כל צלחת עם הספל שלה.

כל נהר עם השפך שלו.

כל חתול עם החתול שלו.

כל גשם עם הענן שלו.

כל ענן עם המים שלו.

כל ילד עם הילדה שלו.

כל אננס עם האננס שלו.

כל לילה עם עלות השחר שלו.

הגמל הקטן

הגמל נדקר

עם גדילן כביש

והמכונאי מלכור

נתן לו יין.

בלטסאר

הלך לתדלק

מעבר לאורן החמישי...

ומלכיאור הגדול לא היה רגוע

הוא התייעץ עם ה"לונגינוס" שלו.

-לא הגענו,

לא הגענו,

והלידה הקדושה הגיעה!

-השעה שלוש דקות אחרי שתים עשרה

ושלושה מלכים אבדו.

הגמל הצלע

יותר חצי מת מאשר בחיים

זוחלת הקטיפה שלו

בין גזעי עצי זית.

מתקרב לגספר,

מלכיאור לחש באוזנו:

-בירייה גמל טובה

שבמזרח מכרו אותך.

בכניסה לבית לחם

הגמל שיהק.

אוי איזה עצב כל כך גדול

בבלפו שלו ובסוג שלו!

המור היה נופל

לאורך השביל,

בלטסר נושא את החזה,

מלכיאור דחף את הבאג.

וכבר עם עלות השחר

-הציפורים כבר שרו-

נשארו שלושת המלכים

פעור ומתלבט,

שומע מדבר כמו גבר

לילד שזה עתה נולד.

-אני לא רוצה זהב או קטורת

וגם לא האוצרות הקרים כל כך,

אני אוהב את הגמל, אני אוהב אותו.

אני אוהב אותו, - חזר הילד.

ברגל חוזרים שלושת המלכים

נפול ופגוע.

בזמן שהגמל שוכב

מדגדג את הילד.

בפנים העגולות שלי

בפנים העגולות שלי

יש לי עיניים ואף

וגם פה קטן

לדבר ולצחוק.

בעיניים אני רואה הכל

עם האף שלי אני עושה אכיס,

עם הפה שלי כמו איך

פופקורן.

חמור מסכן!

החמור לעולם לא יפסיק להיות חמור.

כי החמור אף פעם לא הולך לבית הספר.

החמור לעולם לא יהפוך לסוס.

החמור לעולם לא ינצח מירוצים.

מה אשמת החמור בהיותו חמור?

בעיירת החמור אין בית ספר.

החמור מבלה את חייו בעבודה,

מושך מכונית,

ללא כאב או תהילה,

וגם סופי השבוע

קשור לגלגל הענק.

החמור לא יכול לקרוא,

אבל יש לו זיכרון.

החמור מגיע אחרון לקו הסיום,

אבל משוררים שרים לו!

החמור ישן בבקתת בד.

אל תקרא לחמור חמור,

תקראו לו "עוזר האדם"

או לקרוא לו אדם

מכירים עוד שירים שכדאי לזכור מאת גלוריה פוארטס?


תוכן המאמר עומד בעקרונותינו של אתיקה עריכתית. כדי לדווח על שגיאה לחץ כאן.

היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

bool (נכון)