בלס דה אוטרו מתחיל בשירה קיומי, שבא לידי ביטוי בשתי יצירות ידועות כמו "אנג'ל אנושי בעוז" ו "Redoble de conscience", שהובילו יחד מאוחר יותר לכרך שכותרתו "Ancia", מילה הנובעת מהצטרפות להברה הראשונה של הכותר הראשון והאחרונה של השני.
בספרים אלה המשורר מראה באמצעות קולו לִירִיקָה הצער והייסורים של כל בן אנוש מול המוות, שמגברים בהיעדר תשובות מאלוהים שלא עונה על השאלות שנשאלו ובאמצעותן הוא נועד למתן את הייסורים האמורים ולהשיג קצת שקט, משהו שגברים נידונים להשתוקק אליו אך לא להשיג בגלל הדרך הבלתי נמנעת למוות.
השלב השני שלו תואם לשירה חברתי ובתוכה אנו מוצאים בין השאר כותרים ידועים כמו "אני מבקש שלום ומילה". עצם הכותרת של יצירה זו נותנת לנו מושג על מה שחיפשנו בשלב זה, מילים להכריז על עוול ושלום, דבר שאינו שופע בארץ וכי המשורר מאמין שהוא הכרחי בכדי לחיות בכבוד.
לבסוף, בשנותיו האחרונות בלאס דה אוטרו מתמסר לשירת אופי רפלקסיבי בה הוא בוחן את הקריירה שלו ובו הוא מנתח כמה היבטים ביוגרפיים.
עוד מידע - ביוגרפיה של בלס דה אוטרו
צילום - אלברטו סרדה
מקור - הוצאת אוניברסיטת אוקספורד