ראיון עם מריה חוסה מורנו, מחברת הטרילוגיה של הרוע

טרילוגיית הרוע: כמה רוע מסתירים האנשים סביבנו?

טרילוגיית הרוע: כמה רוע מסתירים האנשים סביבנו?

אנו שמחים להיות היום עם הבלוג שלנו מריה חוסה מורנו (קורדובה, 1958), סופר, פסיכיאטר y מחבר הטרילוגיה של הרוע, שיצולם בקרוב בדמות סדרת טלוויזיה.

«כוח ההסתגלות של בני האדם הוא עצום. במצבים קיצוניים אנו לומדים לחיות עד השנייה משום שהדקה היא עתיד לא בטוח. לחיות כאן ועכשיו זה אפשרי ... למוח שלנו יש את הסגולה להונות אותנו לשרוד ולא לנטוש את עצמנו לייאוש »(La Fuerza de Eros. María José Moreno)

Actualidad Literatura: Psiquiatra, escritora multigénero, desde cuentos infantiles a la novela negra pasando por el drama y la tragicomedia. Tu afición por el arte de escribir te llega de forma tardía, en el 2008 y desde entonces te atreves con diferentes géneros. ¿Qué te llevo un día a decir «Voy a escribir una novela»? Y unos años después, a escribir novela negra de la mano de tu investigadora protagonista, Mercedes Lozano.

מריה חוסה מורנו:

תמיד אהבתי לקרוא הרבה וחשבתי הרבה זמן אם אוכל לכתוב רומן. עבודה סדירה ומאמרים מדעיים תפסו את כל זמני. בשנת 2008 חל לי שינוי בדינמיקת העבודה שלי ואז ראיתי את ההזדמנות להתחיל בפרויקט הבדיוני. רעיון ריחף בראשי תקופה ארוכה: "שהרוע הוא לצידנו ואנחנו לא יודעים לזהות אותו." זה משהו שראיתי ורואה כל יום במשרד הפסיכיאטריה שלי, וזה היה הבסיס שבעזרתו תיארתי את "טרילוגיית הרוע". טרילוגיה זו עוסקת בשלושה נושאים חשובים ותכופים מדי: התעללות פסיכולוגית, התעללות מינית בילדות ופדופיליה. עם הרעיון הזה התחלתי את הרומן הראשון שלי ואת הראשון של הטרילוגיה, La caress de Tánatos. לקח לי יותר זמן לכתוב את שאר הטרילוגיה. כשכתבתי אותו לא חשבתי לייחס אותו לז'אנר השחור. הוצאת הספרים היא שהציעה לכלול אותו בסדרה השחורה שלו בגלל הנושאים הקשים שבהם עסקה, ולא בגלל שהם עקבו אחר מאפייני אותו ז'אנר.

AL: מקוריות הרומנים שלך נעוצה, בין היתר, במיקוד הרגשי, במניע הפנימי של הפושע, ולא בתהליך הדדוקטיבי והמשטרתי האופייני לז'אנר. במקצועך כפסיכיאטר תדע פחדים נסתרים רבים, סודות בלתי ניתנים לערעור ורגשות מודחקים. האם ההיבט שלך כפסיכיאטר הוא העניין שלך בתהליכים רגשיים של אנשים שמעוררים את הכותב שבך?

MJM:

הפן שלי כפסיכיאטר תמיד נוכח. הרומנים שלי עוסקים באנשים אמיתיים, כאלה שעוברים בחיים כל יום, אותם אנו פוגשים ברחוב, ברכבת התחתית או באוטובוס ודברים קורים להם, כמו כולם. שאוהבים, סובלים, מקנאים, רוצים לנקום, יש להם סתירות ... הם אנשים בשר ודם שאיתם אנו יכולים להזדהות; אפילו "רעים" כל כך אמיתיים שקוראים מזהים במהירות אחד מאותם רעים בקרבתם. הטרילוגיה שלי לא מבוססת על חקירת משטרה, הטרילוגיה שלי מנסה להבהיר שיש אנשים שאוהבים לפגוע באנשים אחרים כדי להרגיש טוב, להיות הם עצמם, ליהנות ולהרגיש כוח על האחר. ולידו הקורבן סובל מהבלתי ניתן לדבר וברוב הזמן מרגיש בודד כי הוא לא מסוגל לתקשר את מה שקורה איתו. ברית השתיקה היא דבר שיש לגרש. זה הגיוני שעליך לנקוט בחלק הרגשי כדי להיות מסוגל ליצור את הסיפורים הללו שמגיעים פנימה ואם אפשר שבנוסף, הם משמשים להזהרת הקורא.

AL: החוקרת שלך, מרצדס לוזאנו, היא פסיכותרפיסטית. החוקר הראשון בז'אנר השחור הספרדי עם מקצוע זה. אתה פסיכיאטר: כמה מהחוויות שלך מרצדס לוזאנו ובעיקר כיצד מרצדס לוזאנו השפיעה על מריה חוסה מורנו?

MJM:

ברמה האישית, למרצדס אין שום דבר שלי, ברמה המקצועית נתתי לה את הניסיון שלי של יותר מ -35 שנה בעבודה עם אנשים שהמוח שלהם בדרך לא מאוזנת וסובלים בגלל זה. בנוסף, הדמויות נלקחות כולם מרבים מהאנשים שלאורך זמן עברו את התרגול שלי ונפגשתי לעומק.

AL: איך הרומנים שלך משתלבים בחברה של ימינו? כשאתה כותב, מה אתה רוצה שהקוראים יזכרו עליך? מהם הנושאים שמעניינים אותך מעבר להיסטוריה המכסה אותם?

פדופיליה הוצגה בחומרה בסרט "כוח הארוס".

פדופיליה הוצגה בחומרה בסרט "כוח הארוס".

MJM:

בתחילת תחילת הכתיבה התביישתי ללמד את מה שכתבתי, לכן פתחתי בלוג בו כתבתי סיפורים קצרים מאוד והגשתי מועמדות לפרס סיפור קצר. כשקיבלתי גישה והעוקבים בבלוג התרבו זה כשהבנתי שמה שכתבתי אהבתי וזה השיק אותי לפרסם את הרומן החינמי הראשון שלי, חיים וניסים של אקס, רומן הומוריסטי. זה היה כל כך מוצלח שהעליתי אותו מיד לאמזון, ובהמשך, באחו לוס טילוס, רומן קצר ואינטימי שהפך ל"רב מכר "דיגיטלי; ואז הגיעה הטרילוגיה הרעה. בכל הרומנים יש משהו במשותף ואת החשיבות שאני נותן לדמויות וההיבטים הפסיכולוגיים שלהן. אלה מאוד רלוונטיים, הם מסבירים מדוע אנו עושים את מה שאנחנו עושים. בכך שטרילוגיית הרוע נבדלת מרומן הפשע הטהור בו מחפשים רק את הרוצח. אני מעוניין יותר לשחזר מדוע האיש הרע הוא כזה, אילו נסיבות השפיעו על הביוגרפיה שלו לעשות זאת. כמו כן, לכל הרומנים שלי יש היבט מכונן, לימודי, שאיני יכול להיפטר ממנו, אולי בגלל הפן המקצועי האחר שלי, זה של מורה.

AL: לאחרונה מקארנה גומז, שחקנית ידועה בתפקידה של לולה בסדרה המצליחה זה שמנשא, רכשה את הזכויות לטרילוגיית הרשע להביא אותה לטלוויזיה. איך מתנהל הפרויקט ההוא? האם בקרוב נוכל ליהנות ממרצדס לוזאנו בפורמט סדרת טלוויזיה?

MJM:

למקארנה גומז יש אפשרות לרכוש את זכויות הטרילוגיה להפיכתה ליצירה אורקולית, לבנות תסריט, למצוא מפיק וכך לנסות ליצור סדרת טלוויזיה. במקרה וכל זה בר-קיימא, היא תרכוש את הזכויות ליצירה השלמה. בעולם הזה של תוכן אורקולי הכל מורכב מאוד ואני סומך על כך שהפרויקט יבוצע. למרות שאני קצת אמביוולנטי. מצד אחד, הייתי רוצה לראות את זה על המסך, אך מצד שני, אני מכיר בכך שהקשיים לתעתוק רומנים מלא הם כה רבים, עד שאני חושש שהוא יוצג כלא נכון, כפי שקרה כל כך הרבה פעמים. עם יצירות ספרותיות אחרות שהועברו לקולנוע ולטלוויזיה.

אל: טרילוגיית הרשע הסתיימה, האם הגיע הזמן לפרוש את מרצדס לוזאנו? או שנשמע ממנה שוב?

MJM:

זה נגמר. באפילוג של הרומן האחרון, כוח הארוס, מרצדס יצאה לחיים חדשים, בתיאוריה רחוקה מכל האמור לעיל. אבל ... אני לא פוסל, ככל שעובר הזמן, לחזור ולקחת מחדש את אותה דמות שמרתקת אותי כל כך. מרצדס עוברת מהפך נהדר לאורך שלושת הרומנים. חלוף השנים והאירועים המובילים אותה למצבים קיצוניים, גורמים לה להתבגר בצורה מדהימה. כאילו אני היוצר שלה הנחתי אותה על הספה ולאורך שלושת הרומנים העברתי אותה לטיפול פסיכותרפי.

AL: איך נלחמים בבדידותו של הסופר? מישהו להראות את עבודתך לפני שהוא נותן להם לראות את האור?

MJM:

אני לא לבד, יש לי אנשים מסביב שמלווים אותי כשאני מתחיל לכתוב. הם המדריכים שלי, אפס הקוראים שלי. הם שמעריכים אם אני בדרך הנכונה או לא ואלה ששמים את רגלי על האדמה. בהקשר זה, אני רואה את עצמי בר מזל. כל אחד מהם נכנס לרגע ייצור מסוים, חלקם מלווים אותי פרק אחר פרק ואחרים כבר כשהרומן משוכלל לחלוטין.

AL: אני לא אבקש ממך לבחור בין הרומנים שלך, אבל אבקש ממך לפתוח את הנשמה שלך כקורא. מהם הז'אנרים שלך? ובתוכם, כל סופר שאתה מתלהב ממנו, מהסוג שאתה קונה היחידים שמתפרסמים? כל ספר שרוצים לקרוא שוב מדי פעם?

MJM:

קראתי כל ז'אנר חוץ מפנטזיה ואימה. אני מאוד אוהב פשע ורומני פשע, רומנים אינטימיים, רומנים הומוריסטיים, רומנים רומנטיים טובים ... תלוי במצב הרוח שלי, אני בוחר לקרוא, זה מזמן. אני חושב שלפעמים אנו מתעקשים לקרוא כמה רומנים שהזמן לא הגיע להם. יש הרבה סופרים שאני מתלהב מהם וממנו אני קונה את הרומנים שלהם, איש לא יכול היה לספר לך במיוחד. רומנים שקראתי מחדש: נסיך הגאות, אני אוהב את זה, מאת פאט קונרוי; רבקה מדפנה דו מורייה, גופות ונשמות של מקסנס ואן דר מרש או Wuthering Heights מאת אמילי ברונטה.

AL: התחלת את הקריירה הספרותית שלך בעולם הדיגיטלי, באמזון, לפני שקפצת לנייר. האם פירטיות ספרותית פוגעת בך? האם שמת לב פחות השפעה בעת התחלת הפרסום על הנייר?

MJM:

זה מאוד כאב לי וממשיך לעשות זאת. אם אתה יכול למצוא את הספר בחינם, מדוע לקנות אותו על נייר, או אפילו לא לשלם מחיר מגוחך עבור הספרה הדיגיטלית. פריצה פוגעת בכל הכותבים, בין אם אתם מפרסמים על נייר ובדיגיטל או רק מפרסמים רק דיגיטלית. ישנם מאמרי מערכת המכוסים על ידי אי פרסום דיגיטלי, אך נכון שיש כבר רבים שקוראים אך ורק בקוראי ספרים אלקטרוניים, עם מה שהם מאבדים קהל ספציפי. אף כי פיראטים אומרים שהם עושים זאת מכיוון שספרים אלקטרוניים הם יקרים מאוד, זה לא נכון. הם פירטו אותי, בחילה, את הרומן שלי Bajo los tilos, שעלה באמזון 0,98 €. מה שקורה הוא שהם לא מעריכים את העבודה, את המאמץ, את השעות שלוקח לכתוב רומן וזה משהו שיהיה צורך להחדיר לילדים כבר מגיל צעיר. רק עם השכלה וכבוד ניתן להילחם ביום אחד בפיראטיות.

AL: למרות הדימוי המסורתי של הסופר המופנם, נעול וללא חשיפה חברתית, יש דור חדש של כותבים שמצפצפים מדי יום ומעלים תמונות לאינסטגרם, עבורם הרשתות החברתיות הן חלון התקשורת שלהם לעולם. איך הקשר שלך עם רשתות חברתיות?

MJM:

מאז שהתחלתי לכתוב הייתי בקשר ישיר עם הקוראים שלי, במיוחד דרך הבלוג, הפייסבוק והטוויטר שלי. אני יכול לומר שהגעתי למקום בו אני נמצא בזכות הרשתות. אבל כולנו העוברים דרכם יודעים כמה הם נשחקים. בנוסף, לא קל לבצע את הכל קדימה. לעתים, רשתות עבודה, כתיבה, משפחתיות וחברתיות אינן תואמות. מה שאני עושה זה שמדי פעם אני נסוג באופן זמני, אני מרכיב את עצמי וחוזר עם יותר אנרגיה.

AL: פורמט נייר או דיגיטלי?

MJM:

אני תומך בפורמט הדיגיטלי מאז שהוא יצא, בעיקר מטעמי נוחות. הרבה זמן קראתי רק דיגיטלי, אבל כבר שנה שקראתי על הנייר. עכשיו אני מתחלף ביניהם, אם כי אני צריך להתוודות ששוב הפיכת דפי ספר הנייר תופסת אותי.

א.ל: למרות גילך, כבר הפכת לסבתא. מהם הרגעים המיוחדים בקריירה המקצועית שלך, שחיית וטרם חיה, שתרצה לספר לנכדים שלך?

MJM:

ובכן, עדיין לא שקלתי אילו קרבות קטנים אני אספר לנכדי אלברטו על חיי המקצועיים. כרגע, אני נהנה מזה מיום ליום בצמיחתו ואני מטמיע בו את אהבת הקריאה, כמו שאמי עשתה איתי ואני עם אמה.

AL: זמנים של שינוי לנשים, סוף סוף פמיניזם הוא עניין לרוב ולא רק לכמה קבוצות קטנות של נשים שעליהן סטיגמה. מה המסר שלך לחברה לגבי תפקיד הנשים והתפקיד שאנו ממלאים בעת הזו?

MJM:

בגלל גילי עברתי שלבים שונים בהם נשים נאלצו להתמודד עם אתגרים שונים מאוד. כשהייתי נער. היו מעטים מאיתנו שרצו ללמוד תואר, רובנו נשארנו בבית לאחר שסיימו את בית הספר היסודי. בקושי יכולנו לעשות שום דבר לבד ותמיד היינו מוגנים יתר על המידה. כל מה שהשתנה, כרגע בכיתות האוניברסיטה, ברבות מהתארים, יש יותר נשים מגברים. זה מה שקורה, למשל, ברפואה. נשים יכולות להגיע ולהגיע לכל התחומים מכיוון שהן מוכנות לכך. הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא שכבר זמן מה, כשאני מדבר עם מתבגרים, הם לא מרגישים את המוטיבציה להפוך לעצמם, למלא תפקיד אליו הם מוכנים ושוב אני שומע משפטים כמו «אני מעדיף שלא ללמוד, הדבר הטוב ביותר הוא למצוא בעל טוב שיתמוך בי "וזה גורם לשיער שלי להסתדר אחרי מה שהיה לנו להילחם כל השנים. 

AL: כדי לסגור, כמו תמיד, אני אשאל אותך את השאלה האינטימית ביותר שכותב יכול לשאול: מדוע אתה כותב?

MJM:

אני כותב להנאה שלי. יש לי זמן טוב לצייר את הדמויות, להמציא עלילות, ליצור סיפורים ולהעלות מילים להמצאות שלי. בנוסף, אני אוהב לחלוק את זה עם הקוראים, שגם להם יש זמן טוב או רע שיש הכל. 

תודה לך מריה חוסה מורנו, אני מאחל לך שתמשיך לקבל הרבה הצלחות ותמשיך לתת לנו רומנים מפוארים רבים.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.