טניה ג'וסטה. ראיון עם מחבר הספר "אמור אל ארטה".

טניה ג'וסטה הוא מברצלונה. הוא סיים לימודי תולדות האמנות ומלימודים אלה נובעת הכותרת של הרומן האחרון שלו, אהבה לאמנות. אבל הם גם כן לפרוח עור, השנים הגנובות, בית החולים של העניים o זמן משפחתי. תודה רבה על הזמן והאדיבות שהוקדשו לכך ראיון, שהוא מעניק לנו היום, שם הוא מדבר על אותה אהבה לאמנות ועל נושאים רבים אחרים.

TÀNIA JUSTE - ראיון

• זרם ספרות: הרומן האחרון שלך הוא אהבה לאמנות. איך זה הלך ומאיפה בא הרעיון?

TÀNIA JUSTE: זה שלי רומן שישי ויש לי את הכבוד שיש לי קוראים נאמנים מאוד איתם אנו גדלים בהדרגה ומקימים קהילה. אהבה לאמנות זה נובע משאלה גדולה שהחלה לצמוח בתוכי לאחר שסיימתי את התואר בתולדות האמנות. הייתי מסור לחקר תנועות אמנותיות במשך כמה שנים, שנים שבהן גיליתי אמנים גדולים מכל הזמנים, ולאט לאט הבנתי שכולם, אלה שהופיעו באינדקסים של הספרים שנרשמו לנו, היו hombres. ואז עלתה השאלה הגדולה הזו: איפה היו האמניות בתולדות האמנות? ברומן שכתבתי, הגיבורות הן הן, האמניות ואלו שאהבו וחיו מאמנות. הוא דרישה לנראות של נשים באמנות. 

• אל: האם אתה זוכר משהו מהקריאות הראשונות שלך? והסיפור הראשון שכתבת?

טי ג'יי: אני זוכר שאחת הקריאות הראשונות למבוגרים שהכי השפיעה עליי הייתה התמונה של דוריאן גריי, מאת אוסקר ווילד. זה היה אחד מאותם רגעים שבהם הבנתי כמה רחוק היופי באמנות יכול לקחת אותך.

אני כותב סיפורים מאז שהייתי ילד. סיפורים שמעולם לא עבר לי בראש לפרסם ולנסות סיפורי נוער. הראשון שנראה לי טוב והחלטתי לפרסם היה הרומן לפרוח עור, כרגע בקטלאנית.

• אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות. 

TJ: מרסה רודורדה, מונטסראט רויג, כרמן לאפורת, אירן נמירובסקי, תומאס אדם, סטפן צוויג... יכולתי להמשיך עם עוד כמה מהעבר ובעוד עכשוויים, אבל הרשימה לא תיגמר.

• AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור? 

TJ: אמהמאת ג'יין אוסטין.

• AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה? 

TJ: ה Música. אני לא אוהב שקט מוחלט (או רעש), אז אני תמיד כותב עם מוזיקה (קלאסי, ג'אז…). פסקול שאני עושה ומלווה אותי בכתיבת כל ספר. 

• AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה? 

TJ: אני כותב חדר העבודה שלי וגם ב ספריות, קבצים ומקומות שאני צריך ללכת אליהם כדי לתעד את עצמי.

• AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב? 

טי ג'יי: אני אוהב לקרוא של הכל ושל כל הזמנים, ואני לא שולל לנסות ז'אנרים ורגיסטרים אחרים בעתיד הלא רחוק.

• AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?

TJ: שלושה ספרים בבת אחת, לנצח . א ביוגרפיה de מרסה רודורדה (כתוב ותועד נפלא על ידי Mercè Ibarz), אוסף של מאמרים של הגדולים נורה אפרון (אני לא זוכר כלום) ואני רק התחלתי סיפור של צמה מאת אן טיילר.

• AL: איך לדעתך סצנת הפרסום ומה החליט שתנסה לפרסם?

טי ג'יי: יש לי מזל שיש לי אותו. תמיכה מבעלי אתרים גדולים, גם בקטלאנית וגם בספרדית, וגם שלי סוכנים ספרותיים. נשים איתן אנחנו יוצרים צוות וחולקות שותפות גדולה. הוצאה לאור הייתה החלטה שלקח לי שנים לקבל ואני לא מתחרט עליה. כל צורה של אמנות היא דיאלוג ואני מרגישה מאוד נתמכת על ידי כל הקוראים שלי.

• AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שתצליח לשמור על משהו חיובי לסיפורים עתידיים?

TJ: החיים עשויים מרגעים גדולים ואחרים עצובים יותר לאין שיעור. אנחנו לומדים מכולם וזה עוזר לנו להבין את העולם קצת יותר טוב ובעיקר להבין את עצמנו. כל ניסיון חיוני הוא חומר אמנותי.