צילום: איציאר מירנדה. פרופיל טוויטר.
איציאר מירנדה הוא מסרגוסה, ואחד הפרצופים המוכרים והפופולריים ביותר בטלוויזיה בזכותו מנואלה סנבריה, דמותו בסיפורת ארוכת השנים והמצליחה שהייתה ראשונה אהבה בזמנים בעייתיים בטלוויזיה הספרדית, ועכשיו אהבה היא לנצח, באנטנה 3. דווקא היום מתחילה העונה החדשה, האחת עשרה כבר, שם איציאר ממשיך בנעליה של מנוליטה.
אבל אולי לא כולם יודעים הפן שלה כסופרת, מאחר והיא מחברת ספרי נוער מצליחים לא פחות כמו ה אוסף מירנדה וזה של מירנדה וטאטו, בהוצאת Edelvives. בזה ראיון גילינו את זה ו אני רוצה להודות לך מאוד גם לאדלוויבס על הניהול שלה וגם לאיציאר על שהוציאה כמה דקות מלוח הזמנים העמוס שלה כדי לעזור לי.
איציאר מירנדה - ראיוןsta
- ACTUALIDAD LITERATURA: את משלבת את עבודתך כשחקנית עם כתיבה כבר כמה שנים והוצאת את אוסף מירנדה ואת זה של מירנדה וטאטו, עם מסרים של פיתוח בר קיימא. מאיפה בא הרעיון ליצור אותם?
איציאר מירנדה: הרעיון של אוסף מירנדה עולה מה צריך להחזיר לנערים ולבנות את הגיבורות שהם מנעו מאיתנו. הבנו שהנשים הרלוונטיות בהיסטוריה הושתקו לחלוטין ושצריך שיהיו להן התייחסות נשית. היה צורך מאוד לחלץ אותם. מצד אחד לתת השראה לבנות בעתידן האישי והמקצועי ומצד שני לבנים לראות נשים במקומות של סמכות ויצירה. זה היה כל כך טוב ש אנחנו מתורגמים לשפות רבות ומשם מגיעה הקולקציה החדשה.
מירנדה (הגיבורה של שני האוספים) גדלה וכך גם הדאגה שלה והמעורבות שלה עם העולם וכל מה שמקיף אותה. יחד עם אחיו טאטו, הוא יכנס לאלף בלאגנים כדי לנסות להפוך את העולם למקום הוגן יותר. בלי לשים לב, הם ילחמו כך 17 יעדי פיתוח בר קיימא מתקיימים של סדר היום של 2030.
- אל: איך אתה מוצא זמן לכתוב?
IM: אני כותב לפני שאני הולך לצילומים, על 4 או 5 בבוקר. ואז אני מתקן בלילה או בין רצף.
- אל: האם אתה זוכר משהו מהקריאות הראשונות שלך? והסיפור הראשון שכתבת?
IM: קראתי ל רואלד דאל, אניד בלייטון, כריסטין נוסטלר... אני לא זוכר את הסיפור הראשון כי בבית כתבנו הרבה. אמא שלנו סופרת וחיקינו אותה מגיל צעיר מאוד ממציאים את הסיפורים שלנו. אבל אני זוכר את הראשון שלי ספר שירה יצא לאור. זה היה ב-2 של BUP תודה למורה לספרות שלי, הסופרת מגדלור אגוסטין.
- אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות.
IM: זה כן imposible. אני קורא באופן כפייתי אז יש לי מאות. אבל כרגע אני קוראת וקוראת שוב אינסוף בקנה, מאיירין ואלחו היקרה שלי.
- AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור?
IM: כשהייתי צעיר יותר חלמתי לשחק כשחקנית אנדריאה, הגיבור של שום דבר מאת כרמן לפורט.
- AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה?
IM: שתיקה.
- AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה?
IM: עם עלות השחר אצלי מטבח.
- AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב?
IM: אני פחות אוהב מדע בדיוני ואימה TODO.
- AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?
IM: אני קורא חג האהבה, מאת צ'רלס בקסטר. וכותבת... אני לא יכולה להגיד כלום, אבל אני יוצאת לדרך פרויקט טעים. חלום.
- AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שתצליח לשמור על משהו חיובי לסיפורים עתידיים?
IM: חייתי רגעים של הרבה ייסורים עם המגיפה וכל מה שקורה, אבל אוסף Miranda y Tato ומעל הכל, משתפי הפעולה שלו, פדריקו ראש העיר סרגוסה, אווה סלדניה, מגרינפיס, מרטה קניאס, מרופאים ללא גבולות, האב אנגל, פדריקו בויולו... הם נתנו זריקה של אופטימיות אכזרית. אני חושב שאנחנו לומדים הרבה. לפני שנים לא התקבלה בעין יפה לומר שהקולקציה של מירנדה הייתה פמיניסטית ועכשיו היא נמכרת מסיבה זו. ואותו דבר לגבי קיימות ואכפתיות לכדור הארץ. אנחנו יותר ויותר מחויבים.