קריאה חוזרת. 5 סיבות מדוע אנו עושים זאת. או שלא.

כל השנה אידיאלי לקריאה, אך Verano זה אולי זמן הכוכב. זמן פנוי, שלווה, מקומות נוחים לקחת אותם קריאות שיש לנו תלוי ועומד מזה מאות שנים. או למה לא? להכין קריאה חוזרת מאותם ספרים שיום אחד הגיעו אלינו בצורה מיוחדת. וזה מניעים אנחנו נותנים לעצמנו לקחת אותם מחדש או לזכור אותם? או אולי מעולם לא קראנו מחדש. בוא נראה.

גיל

זה היה הספר של ילדות או נוער. אחד ש הופתענו, המומים או נדהמים. היינו ילדים או מתבגרים שהתחלנו לגלות קריאות מכל מיני סוגים. את זה ניתנה לנו דודה, בת דודה, חברה. היה צריך לקרוא את זה קול בהתחייבות וזה התגלה כממצא נהדר. הם דיברו עליו ב אינסטי, או שהיית צריך לקרוא את זה גם ברשימת הספרות.

אולי זה היה קלאסיאמנם אלה היו קשים ורובנו היו משעממים, אבל ... מי יודע. אולי זה היה פצצת מערכת של אותה שנה. קראתי את עצמי נִיחוֹחַ, מאת פטריק סוסקינד, אחר הצהריים בקיץ בשנת 1987. וז'אן בפטיסט גרנוייל המשיך בראש רשימת הדמויות המרתקות הראשונות שהחלו לבלוט בקורא הדמיוני שלי.

וככל שעובר הזמן זה עלול לקרות שאנחנו רוצים להחלים את הרגעים האלה. גלה זאת מחדש תחושה מנופה לפי גיל.

אפקט הפתעה

לפעמים זה לא לוקח שנים לקרוא מחדש ספר טוב. ולמרות שה- אפקט ההפתעה כבר אבד, יתכן שבקריאה חוזרת זו נגלה חדשים. אותו פרק, אופי, קטע או ביטוי פשוט שמחקנו או שכחנו וקופצים מהזיכרון עם עקבות, ארומה, תמונה או טעם לוואי חדש.

או שזה פשוט מפתיע אותנו כמו שעינינו קוראות עכשיו מה שהיה אז גילוי. לטוב או לרע. אבל קיבלנו את ההפתעה הזו בחזרה.

קסם

קסם הוא מושג ש נוטה לסגת בזמן קריאה חוזרת. שוב אולי הזיכרון יכול לשחק בנו תחבולות עם תוכן. פאבל הקסם נשאר אז ואנחנו רוצים להרגיש אותו שוב. אנחנו זוכרים את זה. הכותרת הזו הייתה. אתה לא צריך לאבד את זה. אתה רק צריך לשחזר אותו או לאתר אותו בניואנסים אחרים, בפסקאות אחרות או בתווים אחרים.

אם כי יתכן יותר שהוא אובד ללא תקנה באותה קריאה חוזרת. ואז זה מגיע אכזבה או עצב. אבל הקסם תמיד יהיה קיים. קריאה חדשה תגיע והכישוף הזה יעלה שוב.

חרדה ועומס

כי יש את אותם ספרים שקראנו באנחה. או בגלל שציפינו לזה וטסנו לחנות הספרים כדי לאחוז בו ולשבור את שיא הקריאה בעוד כמה ימים. למען הכל, זה יכול לקרות כך מכירים אותנו לאט לאט וכמעט התחלנו את הכל מחדש כדי לטרוף את זה שוב. יש כאלה שהם חזקים ויכולים להחזיק מעמד זמן מה, אבל הם יודעים שבמוקדם או במאוחר פיסת הספר הזאת תיפול שוב.

ללא תקלות

וזה שהם בדיוק אלה פיסות ספרים. אותה אופרת סבון שציפית לה כמו מי מאי ואכן היא לא אכזבה אותך. לאחרונה או בעבר. יש את הספרים האלה שלא נכשלים ואלה שחוזרים שוב ושוב. והזמן שבין קריאה מחדש אינו חשוב. יש להם הכל והם מצליחים לשמור על הקסם וההפתעה. אין עומס או חרדה בגלל יש רק הנאה. הקטעים האהובים, הדמויות העריצות, העלילה העגולה ...

שום דבר לא משתנה, רק העונג של בילוי בהנאה ההיא. חזור לאותו רגע מרגש או אימתני, הרגע הכי רומנטי או טרגי. קרא שוב ושוב את האווטארים של הגיבורים, את צערם או את שמחותיהם. להגיע לשיא הזה ו להרגיש שזה אותו רגש או, אם לא זה, אפילו גדול יותר כי הזמן והעיניים שלך משחזרים אותו בדרך אחרת.

אז מה אתה אומר? ¿לקרוא מחדש? האם אתהלא? שהם הספרים שלך של אלף קריאות חוזרות? או אלה לעולם לא תיגע שוב?


4 תגובות, השאר את שלך

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

  1.   אראסלי ריירה פרר דיג'ו

    מאמר טוב מאוד !!!! מכתת את המסמר בראש עם אחת הסיבות שאני קורא מחדש כותרות מסוימות: חרדה וחיפזון. עד כמה שזכור לי היו שני ספרים שרק סיימתי והתחלתי מחדש.

    1.    מריולה דיאז-קאנו ארוואלו דיג'ו

      כן, הסיבות בדרך כלל מוסכמות, נכון?

  2.   רות דוטרואל דיג'ו

    במקרה שלי זה גיל. קראתי ספרים "מתוך חובה". באותה תקופה הבטחתי לעצמי לקרוא אותם שוב, כמובן, עם קריטריון שכבר נוצר. וחיבבתי אותם כל כך הרבה יותר.

    1.    מריולה דיאז-קאנו ארוואלו דיג'ו

      כן, זה קרה לי גם בזמן מסוים. תודה על תגובתך.