כולם מכירים את העבודה של גוסטב פלובר, מאדאם בובארי, שנתנה הרבה דברים לדבר על פרסומה ועמדה לעלות לסופרת מורת רוח חמורה, אם כי היוותה תקדים משחרר מאוד לכל הכותבים בכך שהפרידה בין דמויות המספר והסופר מכאן ואילך.
מתברר שהספר, שמכיל שפע גדול של סצנות מיניות ומדבר על ניאוף, השערה את הטהרנים ביותר ופלובר נלקח המשפט לכן.
לבסוף הצליח לשכנע את השופטים שהוא לא מסכים עם המעשים המוסריים הנמוכים המתוארים בספר ועליו לגרום להם להבין שמדובר ביצירה בדיונית ושהוא כאדם אינו אלא יוצר הדמות הנחרשת. מ אמה שואבת, אותו הציג בפני הקוראים כדוגמה למה לא לעשות.
ההגנה הגאונית הזו, שהיא עדיין הדבר האמיתי ביותר בעולם, שימשה אותו להיות זיכה וזה גם העניק תהילה רבה לספר שהמשיך להימכר בהרחבה.
עם זאת, פרק זה בוודאי עקץ כל כך הרבה את פלובר עצמו שהוא הצהיר שהוא רוצה שיהיה מספיק כסף לקנות את כל העותקים ולזרוק אותם. פואגו לא לשמוע עליהם יותר לעולם.
עוד מידע - אנקדוטות סופרים
צילום - ABC