במאה התשע עשרה הסיפורים המסופרים בתשלומים ביום ראשון היו מנצחים, במאה העשרים שררה התרבות של רב המכר ובעשרים ואחת האינטרנט והטכנולוגיות החדשות אפשרו לספר האלקטרוני להפוך למתחרה מובהק לנייר. . תומכים שונים, דרכים אלטרנטיביות להגות ספרות אך דבר שתמיד קיים: האהבה למילים שהתפתחותן תשתנה עוד יותר בשנים הקרובות. מציאות שבין כמה מומחים והרהורים של המחבר עצמו מטילה אותם 5 נבואות על עתיד הספרים והספרות.
הכותב יהיה הכוכב
כאשר האינטרנט מלווה כלים מספיקים עבור כותב ליצור, לפרסם ולהפיץ יצירה, היכולת להצליח בזכות פרופיל נותנת אפשרויות גדולות יותר לתפקיד המחבר בהשוואה לתקופות בהן המו"לים היו המסננים היחידים. רעיון שלמרות שהוא עדיין אטרקטיבי, מתמודד גם עם המציאות של ענן מלא ביצירות וספרים שפורסמו, שם גם יכולת הבחירה (והתחרות) גדולה הרבה יותר. וכאן המחבר, היכולת שלך למכור, לפרסם תכנים הקשורים ליצירתו ולבלוט מחזות (וישחקו) תפקיד חשוב מעל היצירה עצמה.
אובדן הקורא הטהור
העורך הספרדי קונסטנטינו ברטולו אמר פעם כי «באופן מסורתי הקריאה הייתה אחד המקומות הבודדים שבהם הקורא, שנמלט מההמולה והדחיפות החומרית, יכול היה להיות בתחושה העליזה לחיות רחוק מהקהל התורן.«, משהו שכבר לא קורה מאחר ובאמצע הקריאה, ההפרעה של התראת אינסטגרם או לינקדאין בסמארטפון שלנו הופכת להיות נחוצה יותר מאשר מעצבנת. זה מוביל לפיזור תשומת ליבו של הקורא, אשר נוסף על כמות המידע הקיים כיום באינטרנט, יביא לחוסר יכולת גדולה יותר להקדיש זמן מלא לקריאת ספר ללא הסחות דעת, ולהתרכז במילים, להתעמק באחרים. עולמות.
גלובליזציה גדולה יותר
הסופר הניגרי צ'יממנדה נגוזי אדיצ'י, אחד המעריכים הטובים ביותר לגל החדש של סופרים אפריקאים.
במשך מאות שנים היה למערב מונופול על אמנות וספרות, ואילץ את ארצותיו המושבות לדחות את התרבות שלהם, ולכן לפני מאה שנה לא ידענו איך נראתה החוויה של אפריקאי לארצות הברית או את המציאות של אחד מבין הנשים הרבות מההרמון הסנגלי, לתת שתי דוגמאות.
הפיצוץ של עולם הולך וגדל רב-תרבותי יאפשר לנו להמשיך ולגלות סיפורים חדשים שבמשך מאות שנים הם נותרו שבויים על ידי דיקטטורות עקובות מדם, בורות, אימפריאליזם או צנזורה כדי לשחרר את עצמם, במיוחד ביחס למדינות אפריקה בהן חיו "נידוני כדור הארץ", או קישורים של פוסט-קולוניזציה, שנמצאו יותר מפעם אחת מחברים כמו הקנייתי נגג ווה ת'יונג'ו.
דיכוי DRM
מכונה DRM (ניהול זכויות דיגיטליות) הפכה לבעלת ברית של מפרסמים רבים בכל הנוגע להצפנת תוכן ספר אלקטרוני שלא ניתן להדפיס או לשתף כדרך להילחם בפיראטיות. הבעיה מגיעה כאשר כל כך הרבה הגנה מתורגמת למספר עותקים שנמכרו בגלל חוסר היכולת לקרוא קובץ במדיות שונות, אולי הסיבה העיקרית לכך ההמראה של הספר האלקטרוני הייתה איטית מהצפוי.
חיסול ה- DRM בעולם דיגיטלי יכול להיות בעל חשיבות עליונה, בעוד שהישגים חדשים בדיו דיגיטלית או אפילו במודל של נייר אלקטרוני מגולגל הם יספקו אמצעים יעילים יותר נגד פירטיות.
נרטיב הטרנסמדיה
התאמת הספרות לעולם הדיגיטלי זה התחיל עם הכנסת קישורים, לאחר איורים או אינפוגרפיות, וכיום ישנם מומחים רבים העובדים על דרכים חדשות לספר סיפורים, אחד מהם הוא נרטיב הטרנסמדיה. היכולת לשפר סיפורים הסתמכות אינטראקטיבית על מדיה אמנותית אחרת יכולה להיות התגובה האוניברסלית של ספרות מפולחת יותר ויותר שבה היחסים בין מחברים לקוראים קרובים יותר ומיידיות או שהמרכיב הוויזואלי ממלא תפקיד קובע בצורות נרטיביות.
עתיד הספרים והספרות זה עדיין לא בטוח, אם כי המגמות והשינויים שחלו בשנים האחרונות כבר נותנים אינדיקציות להתנהגות הקורא לעתיד, לתקשורת, לפיראטיות ולהגנה, אך מעל לכל גורם אוניברסלי: המשך המשך לספור ולגלות סיפורים מרגשים.
כמובן, אולי על פי הדרישה להשתיק את שלנו טלפון חכם.
מה אתה חושב על עתיד הספרים והספרות?