תצלום מאת סנטיאגו פוסטג'יו.
הרומן ההיסטורי קיים יותר מאשר בסצנה הספרותית הנוכחית. אתה לא יכול להכחיש זאת ז'אנר זה הוא אחד הקריאים ביותר בארצנו. בדרך זו, בין ה רב מכר ידועים יותר אנו יכולים למצוא אינסוף עבודות המאפשרות לנו לנסוע לעבר, כאילו הייתה ספינת זמן, וליהנות מהעשרת הידע ההיסטורי שלנו בצורה משעשעת ומהנה.
בארצנו יש לנו סופרים גדולים שהתבססו בז'אנר הזה והפכו בהכרח למילה נרדפת לו. בכל אופן, מכל, ברצוני להדגיש את מי שאני רואה ב"הפסקה "של סופרינו," הקיסר "האמיתי של הסצנה הלאומית מבחינת הרומן ההיסטורי.
אני מדבר, כמובן, על סנטיאגו פוסטג'יו ועל שתי הטרילוגיות שלו שהוקדשו לפובליו קורנליו אסיפיון וטרג'אנו. דמויות אלה, בעלות רלוונטיות רבה בתוך ההיסטוריה האוניברסלית ומעל לכל, בהיסטוריה של רומא.
לאלה מאיתנו הנלהבים מההיסטוריה וכל מה שקשור לרומא הקלאסית עומדים לרשותנו כמות אינסופית כמעט של יצירות כתובות הקשורות להקשר היסטורי זה. בן קיין, מסימיליאנו קולומבו, סטיבן סיילור או סיימון סקארו הם, למשל, מדגם של סופרים גדולים שכתבו רומנים שהתקשרו לתקופה היסטורית זו, וכמו הסופר עליו אנו מדברים, ברצוני גם להמליץ עליהם ולהעריך אותם בחיוב רב.
למרות זאת, האהוב עלי הוא עדיין סנטיאגו פוסטג'יו מכיוון ששתי הטרילוגיות שלו נראות כמו יצירת אמנות נשגבת ברמה הנרטיבית וההיסטורית. משהו שכשמדובר בנושא רומא עצמה, לא קל למצוא אותו בקרב סופרים לאומיים. אולי גם, באופן בלתי נמנע, עצם העובדה שהוא סופר ספרדי עוזרת, במקרה שלי, להחשיב אותו לאחד מגדולי הסופרים למי היה לי את המותרות שבקריאה ואשר הקדשתי את עבודתם לרומן המקושר בעולם הרומי.
שלושת הספרים השייכים לטרילוגיה המוקדשת לפובליו קורנליו אסיפיון.
ההוכחה לכך היא כמות הפרסים וההכרות שצבר הכותב בשנים האחרונות. מבין פרסים והכרות אלה בולטים, למשל, היותם גמר הפרס הבינלאומי לעיר סרגוסה לשנת 2008 לרומן היסטורי עם הלגיונות הארורים. היו הרומנים ההיסטוריים הטובים ביותר היסליבריס 2009 עבור הבגידה ברומא, פרס שבוע הרומן ההיסטורי של קרטחנה 2010 או פרס הספרות ההיסטורית 2013, בין יתר.
כל ההכרות הללו מבוססות, בין השאר, על העובדה שהסופר ולנסיאני עם ספריו הצליח לתת לקורא את ההזדמנות להכיר ממקור ראשון את האישיות וההיסטוריה של סדרת דמויות היסטוריות בזכות תיעוד נפלא סביב אורח החיים היומיומי, הפוליטי או הצבאי של רומא הרפובליקנית והקיסרית כאחד.
יחד עם זאת, סגנונו הספרותי מאפשר לקוראים שאינם נמשכים למחקר היסטורי כרוך בהכרח בעלילת הדמויות ומשאיר בצד את ההקשר בו היא מתרחשת, בסופו של דבר ובהכרח, מכורים להיסטוריה של רומא ומחקרו מבלי שהבינו זאת למעשה.
ספרים השייכים לטרילוגיה המוקדשת לטראג'אן.
מצד שני, כמובן, כל אותם קוראים אשר אכן חשים שהם נמשכים מההיסטוריה ומחקרה, יראו בעבודתו של סנטיאגו פוסטגוילו קפדנות שקשה להתאים אותה והזדמנות מושלמת להמשיך ולהתפלא מההיסטוריה של רומא. לגבש ולהרחיב את הידע שלהם וליהנות מהתככים הפוליטיים והחברתיים שסימנו את התקופות שתיאר המחבר.
מסיבה זו, אני מעז לשקול את שתי הטרילוגיות של סנטיאגו פוסטגווילו כשני הרומנים ההיסטוריים הטובים ביותר הקשורים לרומא העתיקה וכותבה ככותב הטוב ביותר בז'אנר זה. למרות זאת, וכמו תמיד, זו עדיין דעתי הצנועה ו אני מעודד את העוקבים שלנו Actualidad Literatura להציע, בצורה של פרשנות, רשמים משלך על הרומנים המוקדשים לרומא העתיקה ולכל עולמו.
ברכות מריולה,
תודה רבה על דבריך ואני נרגש מכך שאנו חולקים את אותם הטעמים וההתרשמויות ביחס לסנטיאגו פוסטגיו. האמת היא שהם אחד מאותם ספרים שאתה שומר כמו אוצר. מצוין גם המאמר שלך על הטרילוגיות האלה. נדבר על הנושא בחיבוק חזק.
כמו אוצר גדול מאוד, אכן. שידרתי את טרילוגיית Scipio בבת אחת, אם כי קראתי את טרילוגיית טראיאן בעבר, שאני הכי אוהבת. ויש לי אותם כמו זהב על בד.
בוודאי נמשיך לדבר. אה, אני גם רואה שהסופר הראשי שלך הוא פרז-רוורט. ובכן, יהיה לנו יותר לדבר על זה. פשוט התחלתי את פלקו. אני אספר. חיבוק נוסף.