באמצע העידן הדיגיטלי, ספר הנייר ממשיך להיות המועדף על הקוראים בכל הגילאים.
כאשר אלה מאיתנו שגדלו וקראו את מורטדלו ופילמון על הנייר ואנחנו מעריכים את הקריאה במתכונת הקלאסית על פני כל חוויה דיגיטלית אחרת נעלמנו, העולם יאוכלס על ידי אנשים שגדל עם YouTube ו- הם למדו עם ספרים דיגיטליים על הטאבלטים שלהם.
אמנם נכון שיש עדיין כמה עשורים שזה יקרה, אך לא סביר שעד אז ספר הנייר יוערך מעבר לכך כפריט אספן. הריח והתחושה של הנייר, החריקות הנעימות והקלות המתרחשות בעת הפיכת הדפים, יאבד ערך ממול יתרונות של משקל נמוך, קיבולת אחסון וקישוריות שמאפשרת המדיה הדיגיטלית.
השינוי האיטי מספר הנייר לספר הדיגיטלי. מדוע אנו מתנגדים לספר האלקטרוני?
למרות שאנחנו כבר יכולים לראות ברכבת התחתית או באוטובוסים נציגי דור מורטדלוס קוראים ההצלחות הספרותיות האחרונות ב su נייד, האמת היא שלא משנה איזה דור אתה, זה לא נוח ואם המראה לא מלווה אותך, זה הופך למשימה בלתי אפשרית. בתחבורה הציבורית קוראי ספר הנייר מתקיימים במקביל לקוראים הנושאים את הספר האלקטרוני שלהם ועם קוראים לא כל כך שמתייעצים בוואטסאפ או ברשתות חברתיות בנייד שלהם.
היתרון הנוכחי של הספר הדיגיטלי הוא קיבולת האחסון שלו.
זה הופך אותך ל בן זוג חופשי אידיאלי לקוראים נלהבים שלא צריכים לשאת מזוודה מלאה בספרי נייר כבדים. במקום זאת, לקריאה מהיום להיום, כאשר הולכים לישון, נוסעים לעבודה או לבית במהלך סוף השבוע, היתרון הזה נעלם, כי אף אחד בדרך כלל לא קורא יותר מספר אחד בכל פעם. ויתור על תענוגות הנייר אינו מתקזז על ידי נפח האחסון.
ספר הנייר פחות מעייף את העין, אין בו השתקפויות על דפיו ואף פעם לא נגמר לו הסוללה.
המחקר האחרון מנסה לפתח שבב שדרכו ניתן להשתיל תוכן של מיליוני ספרים במוח.
המכשיר היחיד יהווה את הטריגר לשינוי הסופי.
המחקר של חברות הטכנולוגיה מכוון לרכז את כל המכשירים בהם אנו משתמשים באחד (נייד, טאבלט, מחשב נייד וכו ').. בין נשיאת טלפון נייד לספר נייר או סלולרי לספר אלקטרוני, ההבדל אינו מספיק לאוהבי הנייר כדי לוותר עליו.
כדי להגיע ל מכשיר ייחודי יש צורך בשני דברים: התאם את הגודל לכל שימוש ויש לך סוללות עמידות.
כשיש לנו מכשיר שאולי יש את גודל הנייד o יכול להציג את המסכים שלך עד לגודל הטלוויזיה ואנחנו לא צריכים להיות תלויים במטען כל כמה שעות שימוש, נקרא, נראה סרטים, נדבר, נשחק וננווט איתו.
אם נוסיף למכשירים האלה מציאות מדומה, כשאנחנו מתעייפים מקריאהנוכל לעבור ברכבת התחתית בעת ביקור ב- MoMA בניו יורק.
מרחקים לעבודה כבר לא יהיו חשובים, נשמח לאחר.
מכשיר יחיד או גם ...
האלטרנטיבה לסוג זה של המצאה, שלדברי מומחים מספקת את החוויה האמיתית ביותר ואיתה הם כבר מיוצרים המבחנים הראשונים הוא שבב במוח, אבל כרגע בן האדם מוצא את זה הרבה פחות מושך.
יש לי קורא אלקטרוני כבר כמה שנים ואני משתמש בו לקריאת רומנים: זהו ז'אנר ספרותי שניתן לקרוא במכשירים מסוג זה ללא טרחת המשקל ונוחות היכולת לשאת את כל הרומנים שאתה רוצה ולשנות את הקריאה לפי הצורך. אבל יש לי את כל ספרי החיבורים על הנייר מכיוון שקל לי יותר לתקן רעיונות על ידי חזרה על גיליון שמתאר מושגים או רישום הערות בשוליים: זה עדיין לא הושג על ידי ספר אלקטרוני. ומצד שני, ספרי מאמרים הם ספרים שכדאי לקרוא אותם מספר פעמים וזה לא ניתן לערער למצוא את ההערות הללו בשוליים כדי לפרש מחדש או להעריך מחדש את מה שהמחבר רוצה לומר.
אני שמח, כקורא טאבלטים, שספרים מודפסים ממשיכים להיות אטרקטיביים מאוד לקריאה. מי שנוסע בתחבורה ציבורית או שיש לו נדודי שינה ומבדר בקריאת המכשיר האלקטרוני הוא אידיאלי. חובב חנויות ספרים וסוקר חדשות, מברר על ספרים באופן כללי, קרה לי סיטואציה מאוד מיוחדת, כמעט שינוי נפשי מכיוון שכבר לא המשכתי בספרייה הפיזית שלי, במקום זאת הגדלתי אותה אלקטרונית. אני מוצא את זה מזעזע להתווכח על מה או מה עדיף, מוטב שאנסה להסתכל על עצמי בזמני, איפה שיש לי רתיעה קשה מרשתות חברתיות למרות שיש לי פייסבוק וטוויטר, וזה מדאיג אותי לדעת איפה הקריאה הולך. השבב במוח לקריאה, או כל ביטוי וירטואלי אחר, אני חושב, יהיה חוויה שתצליח לצאת מהמשבר ברמה הגלובלית - במיוחד דורית - בה הקריאה נמצאת. זהו אתגר המצביע על עתיד שהיה אתמול!