לשון הפרפרים

"שפת הפרפרים" הוא אחד מ -16 הסיפורים שנכללו באוסף הסיפורים של המאמר, המשורר והעיתונאי הגליציאתי מנואל ריבאס. הוא נכתב במקור בגליציאנית ותורגם לספרדית על ידי המחבר עצמו. הסיפור עוסק בידידותו של ילד ביישן בן שש עם מורתו בבית הספר בעיר צנועה בגליציה בשנת 1936, רגע לפני מלחמת האזרחים.

מאז פרסומו בשנת 1995, זה היה רשום כאחת היצירות הטובות ביותר שנכתבו בשפות הספרדית והגליציאנית. חלק מהמבקרים אפילו רואים בו את אחת היצירות המקוריות ביותר בז'אנר בספרות האוניברסלית. "יוקרתו" עלתה עוד יותר לאחר שעיבוד הסרט שביים חוסה לואיס קוארדה, שהוקרן בבכורה בפסטיבל סן סבסטיאן בשנת 1999.

המחבר

מנואל ריבאס הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בספרות הגליציאנית. בשנת 2009 הוא הפך לחלק מהאקדמיה המלכותית לגליציאן ובשנת 2011 העניקה לו אוניברסיטת קורוניה את ההבחנה בין דוקטור הונוריס קאוזה. למרות היותו עיתונאי במקצועו, הוא הצליח לשלב את פן "איש החדשות" עם עט בלתי נלאה לשירה, מאמרים וסיפורים.

הוא נולד בקורוניה ב- 24 באוקטובר 1957. בגיל 15 כבר התפרנס כעיתונאי שכתב בעיתון. האידיאל הגליציאני. לאחר שסיים תיכון עבר למדריד ללמוד מדעי המידע. זמן קצר לאחר שהצטרף טיימה, השבועון הראשון שפורסם כולו בגליציאנית. נכון לעכשיו, הוא משתף פעולה עם מדיות דפוס שונות, כולל העיתון הארץ.

איש איכות הסביבה

מלבד התמסרות לכתיבה מנקודות גישה שונות, ריבאס הוא איש איכות הסביבה הבולט. בשנת 1981 הוא השתתף במסע לתעלה אטלנטית בה הושלך פסולת גרעינית. המחאה הזו הסתיימה באיסור הארגון הימי הבינלאומי להשתמש ברצפות האוקיינוס ​​כבית קברות לפסולת אטומית.

כתוצאה מ"אסון היוקרה "- אוניית נפט שטבעה מול חופי גליציה בשנת 2002 - גרמה ליצירת פלטפורמת האזרחים לעולם לא עוד. כְּמוֹ כֵן, הוא שותף מייסד של פרק גרינפיס, ספרד ועבודתו הוכרה על ידי מוסדות כמו אמנסטי אינטרנשיונל.

שאתה אוהב אותי (שם העבודה בגליציה)

אתה יכול לקנות את הספר כאן: מה אתה רוצה אותי, אהבה?

מה אתה רוצה אותי, אהבה? הוא אוסף של 16 סיפורים עם נושא משותף: אהבה. זו תחושה שניגשת מנקודות מבט שונות, עם מגוון רחב מאוד המסוגל לכלול (כמעט) את כל הווריאציות המכוסות על ידי המונח. זה אפילו לא משאיר נושא, שהוא - לטוב ולרע - חיוני באותה מידה: שברון לב.

ריבאס, פעיל ב Poesia והנרטיב מסוף שנות ה -60, השיג את קידושו הסופי עם התואר הזה. ספרו הראשון היה הרומן העיפרון של הנגר (1988); זוכה בפרסים מרובים והועבר לקולנוע על ידי אנטון רייסה. מאוחר יותר, הוא הוציא אוסף נוסף של סיפורים: מיליון פרות (1990), שילוב נועז של ליריקה מודרנית עם שירת קומפוזיציה חופשית.

"לשון הפרפרים"

אתה יכול לקנות את הסיפור כאן: השפה של ...

"לשון הפרפרים" הוא השני מהסיפורים הכלולים ב- מה אתה רוצה אותי, אהבה? הסיפור הראשון מעניק לפרסום את שמו. זהו נרטיב פשוט ביותר ברמה המבנית. בה משלימים את הפנטזיה הילדותית ביותר של ילד בן שש באופן מדויק וכמעט בלתי מורגש, עם דוח עיתונאי משוכלל. מה גם שלא הושארו פרטים במקרה.

לכן, העבודה מעבה מידע רב בכמה עמודים (10). למרות שלא התעמק בתיאורים - למחבר אין זמן לכך - ניתן מאוד לאתר בגליציה הכפרית בשנת 1936. מסיבה זו, ניתן לנשום את כל ניחוחות הטבע, לחוש את מרקמי העצים, לגעת את השיחים, לטפס על סיני "ואפילו לראות את לשון הפרפרים."

גיבור לבכות איתו

להזדהות עם הדרור, גיבור הילד של הסיפור, קל. ואז, הקורא מרגיש ממקור ראשון את הפחד שלו ללכת לבית הספר בגלל הפחד שהטיל האב כלפי המורים. ובכן, כביכול, המורים "פגעו". הנרטיב נעשה כל כך טוב עד שהצופה כמעט יכול לתפוס את צחנת השתן כאשר אימה גורמת לילד לאבד שליטה על הסוגר שלו.

וכן, מי שקורא, אם הוא שוקע באותיות כמו שצריך, הוא זה שמלווה את הקטן כשהוא - מתבייש - הוא בורח אחרי שהשתיך את מכנסיו מול חבריו לכיתה. עם זאת, מאוחר יותר הכל נרגע בזכות הסבלנות והאדיבות של דון גרגוריו, המורה עם הפנים של "קרפדה". האחרון היא דמות שיש לה יכולת עצומה להעביר ידע, איכות שביחס הפוך למראה הלא אטרקטיבי שלה.

סיפור שאתה כבר יודע איך זה ייגמר

דון גרגוריו הוא רפובליקני, ממש כמו אביו של הילד. לכן, לא קשה לנחש את ההשלכות אם הם לא מסתירים את האידיאלים הפוליטיים האמיתיים שלהם כאשר המורדים מסיימים את קיומה של הרפובליקה הספרדית השנייה.

הראשון לא מתכופף. השני, מושפל, בסופו של דבר מגן בקול רם על דברים שהוא לא מאמין בהם. בייאושו להציל את עצמו הוא גורר את בנו התמים, שאינו מבין היטב את העובדות, אך מרגיש שהכל לא בסדר. בסופו של דבר, היופי נסחף על ידי הברבריות. גיבורי הסיפור אמנם אינם יודעים זאת, אך הקוראים מבינים כי ה"נאיביות "הקודמת לעולם לא תחזור.

העיבוד לקולנוע

עם תסריט שהיה לו שיתוף פעולה משלו מנואל ריבאס, העיבוד של חוסה לואיס קוארדה, באופן פיגורטיבי, מתפוצץ (במובן הטוב של המונח). עד כדי כך סרט זה סווג כאחד הטובים שהופקו באמריקה הלטינית בכל ההיסטוריה של האמנות השביעית.

למעשה, הסרט זכה בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר במהדורת XIV של פרסי גויה. מי שעדיין לא הזדמן לקרוא את הסיפור הזה הגיע בזמן. למה? ובכן, לוקח רק כ -10 דקות לנסוע לאדמות הגליציה ולהעריץ, בגוף ראשון, את "שפת הפרפרים".