צילום מאת מריולה DCA. פסל לורקה בפלאזה דה סנטה אנה, באריו דה לאס לטרס. מדריד.
על יום שני הם התגשמו 119 שנים של לידת פדריקו גרסיה לורקה. המשורר של גופן של קאובויס ראה את האור א 5 יוני 1898 והוא היה בעולם הזה זמן קצר מדי. אבל מורשתו היא לאין שיעור ועם ערך של אחד יופי נצחי שתמיד תוכלו ליהנות ממנה. חייו, רגישותו, זיכרונו, אמנותו ... הכל מסתכם בהמשך קריאה והערצה. היום אני מרימה אחת מבחר זעיר של כמה מהביטויים והפסוקים שלו.
משורר בניו יורק
- אני רוצה לבכות, כי מתחשק לי.
חתונת דם
- אוי איזה לא הגיוני! אני לא רוצה מיטה או ארוחת ערב איתך, ואין רגע מהיום שאני לא רוצה להיות איתך, כי אתה גורר אותי ואני הולך, ואתה אומר לי להסתובב ואני עוקב אחריך באוויר כמו להב דשא. מעשה שלישי - לוח ראשון
- אחרי הנישואין חשבתי לילה וביום מי זו אשמתו, ובכל פעם שאני חושב על זה, יוצאת אשמה חדשה שמאכלת את האחר; אבל תמיד יש אשמה! מערכה שנייה - פריים ראשון
הבית של ברנדרה אלבה
- עריץ של כל הסובבים אותה. הוא מסוגל לשבת על הלב שלך ולראות אותך מת במשך שנה בלי לסגור את החיוך הקר על פניו הארורים. פעל ראשון
- ואני לא רוצה לבכות. חייבים להסתכל על המוות פנים אל פנים. תהיה בשקט! מעשה שלישי
- נשים בכנסייה לא צריכות להסתכל על גבר יותר מאשר על המשרת, וזה בגלל שיש לו חצאיות. פעל ראשון
- מה שאני מזמין נעשה כאן. אתה כבר לא יכול ללכת עם הסיפור לאביך. חוט ומחט לנקבות. שוט ופרד לגבר. זה מה שאנשים נולדים איתו. פעל ראשון
ספר שירה
- בלי שום רוח, הקשיבו לי! הסתובב, מתוקה; תסתובב, מתוקה. שַׁבשֶׁבֶת
- יש מתיקות ילדותית בבוקר השקט. המפגשים של חלזון הרפתקני
- שום דבר לא מפריע למאות האחרונות. אנחנו לא יכולים לגייס אנחה מהישן. התחושה
- זהו ארון נשיקות עם פיות כבר סגורים, הוא שבוי נצחי, של לב האחות. מחר
- אלוהי אפריל, אתה בא עמוס בשמש ובתמציות, ממלא את גולגולות הפרחים בקני זהב! שיר אביב
- הרמוניה עשויה בשר אתה הסיכום הנהדר של הליריקה. בך ישנים מלנכוליים, סוד הנשיקה והבכי. שיר הדבש
- הגעתי לשורה שבה נוסטלגיה נפסקת וטיפת הדמעות הופכת למדהימה של רוח. צל נפשי
- מנוחה ברורה ושם נשיקותינו, נקודות הפולקוליות של ההד, היו נפתחות הרחק. ולבך החם, לא יותר. DESEO
- וגם אם לא אהבת אותי, אשמח לך על המראה הקודר שלך כאילו העפרוני רוצה את היום החדש, רק בשביל הטל. מדריגל קיץ
- מחק עצב ומלנכוליה. החיים הם אדיבים, יש להם רק כמה ימים ורק עכשיו אנחנו נהנים מהם. פרפר הקס
- הנשיקה הראשונה שטעמה כמו נשיקה והייתה לילדי שפתיים כמו גשם צח. בלדה פנימית
- לגשם יש סוד עמום של רוך, משהו של ישנוניות מתפטרת ואדיבה. מתעוררת איתה מוסיקה צנועה שגורמת לנפש הנרדמת של הנוף לרטט. Lluvia
יותר
- על דגל החירות רקמתי את האהבה הגדולה ביותר בחיי. מריאנה פינדה
- בדידות היא החוצבת הגדולה של הרוח. רשמים ונופים
- אדם מת בספרד חי יותר כאדם מת יותר מכל מקום בעולם. תורת המשחקים והגובלין
- יש דברים סגורים בין הקירות שאם פתאום הם יצאו לרחוב ויצעקו הם היו ממלאים את העולם. ירמה
- ירוק אני רוצה אותך ירוק. רוח ירוקה. ענפים ירוקים. הספינה על הים והסוס על ההר. רומנטיקה צוענית.
המשורר שהפך למיתוס משקף תקופה עצובה בארצנו ונותן לנו את יופיה של המורשת התרבותית שלה, בו בזמן שהוא משמש כנקודת התייחסות.