ליאון פליפה נולד ביום כמו היום בזאמורה בשנת 1884. ממשפחה טובה ובעלת השפעות, הוא למד רוקחות והתאמן ככזה במשך מספר שנים. השעה הייתה כבר בת 30 כשהוא עושה את צעדיו הראשונים בליריקה. מאוחר יותר הוא נסע למקסיקו ושם הוא מת. היום אני בוחר 6 שירים מיצירתו לקרוא בזיכרונך.
6 שירים
ספרדית
ספרדית מיציאת אתמול
וספרדית מיציאת היום:
אתה תציל את עצמך כגבר,
אבל לא כמו ספרדית.
אין לך מדינה או שבט. כן אתה יכול,
לשקוע בשורשים ובחלומות שלך
בגשם השמש האקומני.
ותעמוד ... קום!
שאולי האיש של הזמן הזה ...
הוא איש האור הניתן למטלטל,
של יציאת הרוח.
איחור
דרך מישור לה מנצ'ה
הדמות נראית שוב
מעבר של דון קישוט.
ועכשיו סרק ובדל את השריון הולך שחור,
והאדון הולך בטל, בלי חושן ובלי גב,
עמוס במרירות,
ששם הוא מצא קבר
הקרב האוהב שלו.
זה עמוס במרירות,
ש"היה המזל שלו "
על חוף ברצינו, מול הים.
דרך מישור לה מנצ'ה
הדמות נראית שוב
מעבר של דון קישוט.
זה עמוס במרירות,
האביר, מובס, חוזר למקומו.
כמה פעמים, דון קישוט, באותו מישור,
בשעות של מייאש אני צופה בך חולף!
וכמה פעמים אני צועק לך: עשה לי מקום בהר שלך
ולקחת אותי למקומך;
תעשה לי מקום באוכף שלך,
אביר מובס, פנה לי מקום בהר שלך
שגם אני טעון
של מרירות
ואני לא יכול להילחם!
שים אותי על הגב איתך,
אביר הכבוד,
שים אותי על הגב איתך,
וקח אותי להיות איתך
רועה.
דרך מישור לה מנצ'ה
הדמות נראית שוב
לעבור דון קישוט ...
אני מכיר את כל הסיפורים
אני לא יודע הרבה דברים, זה נכון.
אני אומר רק את מה שראיתי.
וראיתי:
שערש האדם מתנדנדת בסיפורים,
שזעקות הייסורים של האדם מטביעות אותם בסיפורים,
שזעקת האדם מכוסה בסיפורים,
שעצמות האדם טומנות אותן בסיפורים,
ושהפחד מאדם ...
המציא את כל הסיפורים.
אני לא יודע הרבה דברים, זה נכון,
אבל הם ישנו אותי עם כל הסיפורים ...
ואני מכיר את כל הסיפורים.
הכאב
לא באתי לשיר
לא באתי לשיר, אתה יכול לקחת איתך את הגיטרה.
גם אני לא באתי וגם אני לא מתקן את התיק שלי
להיות מקודשת כשאמות.
באתי להסתכל על הפנים שלי בדמעות שהולכות לכיוון הים,
על ידי הנהר
ועל ידי הענן ...
ובדמעות שמתחבאות
בבאר,
בלילה
ובדם ...
באתי להסתכל על הפנים שלי בכל הדמעות שבעולם.
וגם לשים טיפה של כסף, של דמעות,
אפילו טיפה מהבכי שלי
על הירח הגדול של המראה חסרת הגבולות הזו, איפה
[תסתכל עלי ותזהה את הבאים.
באתי לשמוע שוב את המשפט הישן הזה בחושך:
אתה תרוויח את הלחם שלך בזיעת המצח
«והאור עם הכאב בעיניים».
עיניך הן מקורות הדמעות והאור.
המהפכה
תמיד יהיה שלג מתנשא
מה לראות את הרמי הר
ומים צנועים שעובדים
בסכר הטחנה.
ותמיד תהיה גם שמש
?? תליין שמש וחבר ??
תן לשלג לבכות בבכי
ומי הנהר בענן.
כמוך
אלו הם חיי
אֶבֶן,
כמוך. כמוך,
אבן קטנה;
כמוך,
אבן בהירה;
כמוך,
אני שר איזה גלגלים
לאורך הכבישים
ולאורך המדרכות;
כמוך,
אבן מרוצפת צנועה של הכבישים המהירים;
כמוך,
שבימים סוערים
אתה שוקע
במצע האדמה
ואז
אתה מנצנץ
מתחת לקסדות
ומתחת לגלגלים;
כמוך, שלא שירת
להיות לא אבן
משוק דגים,
אין אבן מקהל,
ולא אבן מארמון,
אין אבן מכנסייה;
כמוך,
אבן הרפתקאות;
כמוך,
שאולי סיימת
רק בשביל קלע,
אבן קטנה
y
אור ...