ויליאם באטלר ייטס. 153 שנים של המשורר האירי הגדול. 6 שירים

ויליאם בטלר ייטס הוא אחד המשוררים הגדולים של אירלנד והיום הוא שלו יום הולדת. הוא היה גם מחזאי ואחד הדמויות המייצגות ביותר של הרנסנס הספרותי האירי. הוא היה גם בפוליטיקה ושימש כסנטור. בשנת 1923 הוא קיבל את פרס נובל לספרות. ללכת 4 משיריו לרגל יום השנה שלו.

ויליאם בטלר ייטס

נולד ב דבלין, כשקרא את נאום קבלת הנובל שלו באקדמיה השבדית המלכותית Yeats הכריז לעשות זאת כמו דגל הלאומיות האירית ועצמאות תרבותית אירית. וההילה המיסטית שהקיפה מחבר זה קשורה רבות לעניין ולשבחו שהפכו את ה מיתולוגיה אפית וקלטית מארצם.

למעשה היה לו קשר עם אזוטריות של אותה תקופה והיה חלק מהפקודה הסודית "שחר הזהב", אף על פי שהוא מאוחר יותר נטש אותה. ייסד את תיאטרון המנזר ו - התיאטרון הלאומי האירי, אותו ביים לאורך חייו, בהשראת מסורות קלטיות ואגדות עם עתיקות.

טנדר 6 משיריו לזכור אותו או להציג אותו בפני הלא-יזמים בעבודתו: כשאתה זקןמי חלם שיופי עובר כמו חלום?הוא זוכר את היופי הנשכח אהבה ראשונה, תן לאהובך כמה פסוקים y היין נכנס לפה.

6 שירים

כשאתה זקן

כשאתה זקן ואפור ועייף
והנהן ליד האש קח את הספר הזה,
ולאט לאט לקרוא, חולם על המבט הרך
שהיו לעיניך פעם, עם הצללים העמוקים שלהם;
כמה העריצו את רגעי החסד העליז שלך,
והם אהבו את יופייך באהבת שווא או אמיתית;
אבל אדם אהב את נשמת הצליינים שבך,
ואהב את הצער של פנייך המשתנות.
ונשען על זוהר העצים
אתה ממלמל, קצת עצוב, איך אהבה ברחה,
איך זה צף הרחק מעל ההרים,
והסתיר את פניו בין המון כוכבים.

***

מי חלם שיופי עובר כמו חלום?

מי חלם שיופי עובר כמו חלום?
לשפתיים האדומות האלה, עם כל הגאווה העייפה שלהם,
עצוב כבר, שלא פלא שהם יכולים לחזות,
טרוי השאיר אותנו עם הבזק מהומה ואלים,
ובני אוסנא נטשו אותנו.

אנחנו מצעדים, והעולם העמוס מצעד איתנו
בין נשמות הגברים, שנפרדות ומתייאשות ממקומם
כמו המים החיוורים במרוץ הקפוא שלהם;
תחת כוכבים חולפים, קצף מהשמים,
תמשיך לחיות את הפנים הבודדות האלה.

התכופף, מלאכי ארכים, במגוריך הקודרים:
לפני שהתקיימת ולפני כל פעימות לב,
שניתנה ואדיבה היא עמדה ליד כסאו;
היופי הפך את העולם לדרך עשב
כדי שתניח את רגליה הנודדות.

***

הוא זוכר את היופי הנשכח

על ידי הסובב אותך בזרועותיי,
אני מחזיק בליבי את היופי הזה
שכבר מזמן נעלם מהעולם:
קבע כתרים שזרקו מלכים
בבארות רפאים, צבאות בורחים;
סיפורי אהבה שזורים בחוטי משי
על ידי נשים חולמניות, בבדים
שטיפח את עש הרוצח:
ורדים של זמנים אבודים,
שהגברות קלועות בשיערן;
חבצלות קרות של גשם שנשאו העלמות
דרך מסדרונות קדושים קודרים,
שם עלו ערפילי קטורת
וכי רק אלוהים חשב:
מאז החזה החיוור, היד המעוכבת,
הם מגיעים אלינו מארצות אחרות כבדים בשינה.
וכשאת נאנחת בין נשיקה
אני שומע את היופי הלבן גם נאנח
לשעה ההיא שבה הכל
זה חייב להיות נצרך כמו טל.
אבל להבה על להבה ותהום על תהום,
וכסא על כסא וחצי בחלומות,
מניחים את חרבותיהם על ברכי הברזל שלהם,
למרבה הצער הם דוברים על תעלומות בודדות גדולות.

***

אהבה ראשונה

למרות שהוא ניזון, כמו הירח הנודד,
על התינוק הרצחני של היפה,
היא הלכה קצת, קצת אדממה,
ועצרתי בדרכי,
עד שבאתי לחשוב שגופה
היה בו לב אנושי חי.

אבל מאז היד שלי נגעה בזה
ומצא לב אבן,
ניסיתי דברים רבים
ואף אחד לא עבד,
מאז שהיא הופכת להיות משוגעת
היד שנוסעת על הירח.

היא חייכה וכך הפכה אותי,
נהייתי חסר יכולת
מדבר לבד, מפטפט לבד,
בשכל ריק יותר
כי המעגל השמימי של הכוכבים
כשהירח משוטט

***

תן לאהובך כמה פסוקים 

מהדקים את השיער עם סיכת ראש זהובה,
ותרים את הצמות הנודדות האלה.
ביקשתי מלבי להכין את הפסוקים המסכנים האלה:
הוא עבד עליהם יום אחר יום
בניין יופי עצוב
עם שרידי קרבות מתקופות אחרות.

רק על ידי הרמת הפנינה מהיד שלך,
לעטוף את שיערך הארוך ולהיאנח,
ליבם של גברים פועם ונשרף;
והקצף כמו נר על החול האטום
וכוכבים שמריאים טל בשמיים,
הם רק חיים כדי להאיר את הרגליים החולפות שלך.

***

היין נכנס לפה 

היין נכנס לפה
ואהבה נכנסת לעיניים;
זה כל מה שאנחנו באמת יודעים
לפני שמזדקן ומת.
ככה אני מביא את הכוס לפה,
ואני מסתכל עליך, ואני נאנח.


תגובה, השאר את שלך

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

  1.   מיגל דה אורביון דיג'ו

    אהבה נכנסת לקרביים
    על ידי גלים הנקראים רגשות
    יש עיניים שאינן רואות ואינן מרומות
    כשהאהבה באה מתוקה עם הרוח.