בלנקה ואלרה. יום השנה למותו. שירים

בלנקה ורלה הייתה משוררת פרואנית שנולדה בלימה בשנת 1926 שם נפטרה גם ביום כמו היום בשנת 2009. בה זיכרון וכדי לזכור זה הולך זה מבחר שירים מעבודתו. לקרוא אותו מחדש או לגלות אותו.

בלנקה ורלה

הוא למד ספרות וחינוך באוניברסיטת סן מרקוס. היא הוקמה בשנת פריז בשנת 1949 ושם הוא נפגש אוקטביו פז, סופר שהשפיע רבות על יצירתו הספרותית. פז חיבר אותה עם אינטלקטואלים אחרים של אמריקה הלטינית והספרדית. מאוחר יותר הוא גר ב פירנצה וושינגטון, שם עבדה כמתרגמת ועיתונאית.

הנמל הזה קיים היה ספרו הראשון שפרסם בשנת 1959. מאוחר יותר הם המשיכו אוֹר y ואלס וידויים אחרים. בשנת 1978 הראשון הידור מעבודתו ב שיר נבל. ולבסוף שלו אַנתוֹלוֹגִיָה מ 1949 עד 1998 בשנת כמו אלוהים בכלום.

בלנקה ואלרה זכתה בפרסים כגון אוקטביו פז של שירה ומסה, עיר גרנדה או גרסיה לורקה וריינה סופיה משירה איברו-אמריקאית.

שירים

לחצי קול

איטיות היא יופי
אני מעתיק את השורות הזרות האלה
בית Seating
אני מקבל את האור
באוויר הדק של נובמבר
מתחת לדשא
חֲסַר צֶבַע
מתחת לשמיים השבורים
ואפור
אני מקבל את הדו-קרב ואת המסיבה
אני לא מגיע
לעולם לא אגיע
במרכז הכל
הוא השיר שלם
שמש בלתי נמנעת
לילה בלי לסובב את ראשי
אני זורק את האור שלך
הצל החייתי שלו
של מילים
אני מרחרח את פארו
חותמו
המנוחות שלו
הכל לומר
מתישהו
הייתי קשוב
מנוטרל

כמעט לבד
במוות
כמעט באש

קורות חיים

נניח שניצחת במירוץ
וכי הפרס
זה היה מירוץ אחר
שלא שתית את יין הניצחון
אבל המלח שלך
שמעולם לא שמעת צהלות
אלא כלבים נובחים
וזה הצל שלך
הצל שלך
זה היה היחיד שלך
ומתחרה לא הוגן.

אהבה היא כמו מוזיקה ...

אהבה היא כמו מוזיקה
מחזיר אותי בידיים ריקות,
עם הזמן זה נדלק פתאום
מחוץ לגן העדן.
אני מכיר אי
הזכרונות שלי,
ומוזיקה עתידית,
ההבטחה.

ואני הולך לקראת המוות שלא קיים,
שנקרא לי אופק בחזה.
תמיד הנצח מחוץ לזמן.

מקור

ליד הבאר שהגעתי,
העין הקטנה והעצובה שלי
נכנס עמוק, פנימה.

הייתי לידי
מלא בי, עולה ועמוק,
הנשמה שלי נגדי,
מכה בעורי,
מטביע אותו באוויר,
עד הסוף.

היסטוריה

אתה יכול לספר לי הכל
להאמין זה לא חשוב
מה שחשוב הוא שאתה מזיז את השפתיים באוויר
או ששפתייך מניעות את האוויר
אגדת הסיפור שלך גופך
בכל השעות ללא הפוגה
כמו להבה שלא נראית כמו
אלא ללהבה

אולי באביב

אולי באביב.
תנו לעונה המלוכלכת הזו של פיח ודמעות לעבור
צבועים.
הפוך את עצמך חזק שמור פירור על פירור. תעשה מבצר
מכל השחיתות והכאב
עם הזמן יהיו לך כנפיים וזנב שור חזק או
פיל כדי לנקות את כל הספקות, הכל
זבובים, כל האומללות.
תרד מהעץ.
הסתכל על עצמך במים. למדו לשנוא את עצמכם כמו עצמכם.
האם אתה. מחוספס, חשוף, תחילה על ארבע, ואז הלאה
שניים, ואז אף אחד.
זחלי אל הקיר, האזן למוזיקה בין
חלוקי נחל.
קרא להם מאות שנים, עצמות, בצל.
זה לא משנה.
המילים, השמות, הם לא חשובים.
האזן למוסיקה. רק המוזיקה.

המוות כתוב לבדו

המוות כתוב לבדו
פס שחור הוא פס לבן
השמש היא חור בשמיים
את מלוא העין
עז עייפה
ללמוד לראות בקפל
דיש דלישה דיש
אצת בית כוכבים
ים עץ אמא
הם כותבים בעצמם
בפיח שעל הכרית

חתיכת לחם באולם
תפתח את הדלת
לרדת במדרגות
הלב נשפך
הילדה המסכנה עדיין נעולה
במגדל הברד
הזהב הסגול הכחול
סורגיות
הם לא נמחקים
הם לא נמחקים
הם לא נמחקים


תגובה, השאר את שלך

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

  1.   ססיליה קרצ'י דיג'ו

    ורלה כותבת ל"רוחות הרפאים "שהיא עצמה יצרה. בהשפעת האקזיסטנציאליזם הסרטריאני, שירתה מציינת את חוסר שביעות הרצון מהיומיום, אך לאט לאט היא הופכת פחות רפלקטיבית ונלהבת יותר מבלי לאפשר לעצמה את הצפתם המיותרת, אפילו פחות גסה. קסם המילה שלו משולב בסביבה ההיסטורית שעליו לחיות כמו גם באומנויות הפלסטיות שיהוו חלק חשוב מחייו ובניית גרעין משפחתי.