יוזפינה מנרסה מרהנדה, זו שהייתה אשתו של המשורר מיגל הרננדז, נפטר באלצ'ה (אליקנטה) ב- 18 בפברואר 1987, בגיל 71 בגלל סרטן השד. יוזפינה הייתה האישה שהעניקה השראה לספר השירים של מיגל הרננדס הברק שלא מפסיק לעולם, לדעתי ולדעת רבים, אחד הספרים הטובים ביותר לשירה ספרדית. בנוסף זה גם נתן השראה לשירי אהבה אחרים יפים באותה מידה.
יוזפינה בעקבות מותו הטרגי של מיגל הרננדז בשנת 1942 השגיחה על הפצת עבודתו של בעלה. עם זאת, רבים אינם יודעים מידע על חייה של הגברת הזו שחיה במלחמה וכל כך הרבה שנים מאוחר יותר, היא סבלה מרעב ואהבה את המשורר עד שנסחפה על ידי המחלה. כשהיה בכלא, אשתו יוזפינה מנרשה שלחה לו מכתב ובו ציין שיש להם רק לחם ובצל לאכול, מצב שהיווה השראה למשורר והוא חיבר את ננות בצל, שירי הערש העצובים ביותר בספרות הספרדית.
חודשיים וחצי לאחר מות בנו השני, מנולילו נולד. יוזפינה שלחה אליו תמונה של הקטנה שזה עתה נולדה והאב הגיב במכתב: «לא עובר רגע בלי שאני מסתכל עליו וצוחק, לא משנה כמה אני רציני, כשרואה את הצחוק היפה הזה שיוצא מול הווילונות ומעל לקטפלק שהוא יושב עליו. הצחוק הזה היא החברה הכי טובה שלי כאן וככל שאני מסתכל עליו יותר אני מוצא את זה דומה לשלך. והעיניים, והגבות וכל הפנים. הבן הזה שלנו, שאסור לו לאבד לב ולבטוח בחיים האלה, הוא יותר שלי משלי. השני היה יותר שלי ... »
הקשיים שחוותה בזמן שהוא נכלא עוררו השראה לשירו של ה ננות בצל. היא הודיעה לו על מצבה הטרגי ועל מיגל, שמושפע מאוד מהידיעה, ומיגל אמר את הדברים הבאים: «בימים אלה הקדשתי לחשוב על מצבך, כל יום קשה יותר. ריח הבצל שאוכלים מגיע אלי לכאן, והילד שלי יתמרמר מכעס לינוק ולקבל מיץ בצל במקום חלב. כדי שתנחם אותו, אני שולח לך את הזוגות שכתבתי עבורו, מכיוון שכאן אין משימה אחרת בשבילי מאשר לכתוב לך או להתייאש ... ».
בצל הוא כפור
סגור ומסכן.
כפור של ימיך
ושל הלילות שלי.
רעב ובצל,
קרח שחור וכפור
גדול ועגול.
בערש הרעב
הילד שלי היה.
עם דם בצל
יונק.
אבל הדם שלך
קפוא עם סוכר,
בצל ורעב.
אישה ברונטית
נפתרה על הירח
חוט אחר חוט נשפך
מעל העריסה.
צחוק, ילד
שאני מביא לך את הירח
בעת צורך.
עפרוני של הבית שלי,
צוחק הרבה.
זה הצחוק שלך בעיניים
אור העולם.
לצחוק כל כך הרבה
שנשמתי תשמע אותך
לנצח את החלל.
הצחוק שלך משחרר אותי
זה נותן לי כנפיים.
בדידות מורידות אותי,
הכלא לוקח אותי משם.
פה שעף,
לב שעל שפתייך
מהבהב.
הצחוק שלך הוא החרב
מנצח יותר,
מנצח פרחים
והגדילים
יריב השמש.
עתיד העצמות שלי
ושל אהבתי.
הבשר המתנפנף
עפעף פתאומי,
לחיות כמו שמעולם לא
צבעוני.
כמה חוחית זהב
ממריא, מתנפנף,
מהגוף שלך!
התעוררתי מילדות:
לעולם אל תתעורר.
עצוב שיש לי את הפה:
תמיד צוחק.
תמיד בעריסה,
מגן על הצחוק
עט על עט.
להיות כל כך גבוה טס,
כל כך נפוצה,
שהבשר שלך הוא גן עדן
יָלוּד.
אם אני יכול
תחזור למקור
של הקריירה שלך!
בחודש השמיני אתה צוחק
עם חמש פרחים כתומים.
עם חמש קטנטנות
אכזריות.
עם חמש שיניים
כמו חמש יסמין
בני נוער.
נשיקות גבול
יהיה מחר,
כאשר בשיניים
להרגיש נשק.
מרגיש שריפה
לרוץ שיניים
מחפש את המרכז.
טוס ילד בכפול
ירח החזה:
הוא, עצוב מבצל,
אתה מרוצה.
אל תתפרק.
אתה לא יודע מה קורה או
מה קורה.