אנחנו באמצע הראשון יובל טרזי, שהחל ב 15 באוקטובר אשתקד (חג של תרזה הקדושה של ישו), ויימשך עד 15 באוקטובר 2018. ופרפרזה על אנריקה הרביעי, ביקור ב Ávila מסה תמיד שווה את זה. אבל אם אנחנו רוצים גם השנה פינוק אלוהי דרך הקדוש, יש עוד סיבות לחצות את הקירות ולאכול סטייק כחטא האחרון של גרגרנות לסלוח. מה שבלתי נסלח הוא שלא קראתי את תרזה דה צפדה ואחומדה, מי נולד ביום כמו היום של 1515.
אבל בחיים האלה לכל דבר יש תרופה למעט הקברן העגום, כפי שכולנו יודעים. אז מכאן, ולזכרו, אני בוחר באלה 5 שירים שדוקטור הכנסייה הזה השאיר אותנו, התייחסות מרבית לשירה מיסטית.
הערה קצרה על תרזה של ישו
ניתן לעקוב אחר חייה של סנט תרזה והתפתחותה הרוחנית באמצעות עבודותיה האוטוביוגרפיות כגון חַיִים, מערכות יחסים רוחניות או ספר יסודות (שהחל בשנת 1573 ופורסם בשנת 1610). יש גם את כמעט שלהם חמש מאות אותיות. ייסד את מסדר הכרמליטים החסויים והיא הייתה גם הרפורמית הגדולה שלה יחד עם סן חואן דה לה קרוז. גם כתב דרך שלמות, הדירות o טירה פנימית.
הוא נהג להלחין שירה מדי פעם, בהשראת שירים וחרוזים פסטורליים וספרותיים שלמד בצעירותו. ואז היא גם חיבבה ספרי אבירות. אני בוחר את 5 אלה שהם ללא ספק המועדפים עליי.
שירים
קולוקוויום אוהב
אם האהבה שיש לך אלי,
אלוהים אדירים, זה כמו זה שיש לי אותך,
תגיד לי: איפה אני עוצר?
או אתה, במה אתה עוצר?
-עלמה, מה אתה רוצה ממני?
אלוהים, לא יותר מאשר לראות אותך.
-וממה אתה הכי חושש מעצמך?
-הדבר שאני הכי חושש ממנו הוא לאבד אותך.
נשמה נסתרת באלוהים
מה יש לך לאחל,
אלא לאהוב ועוד לאהוב,
ובאהבה הכל נסתר
להחזיר אותך לאהבה?
אני מבקש ממך אהבה שמעסיקה,
אלוהים אדירים, נשמתי יש לך,
להכין קן מתוק
איפה שזה הכי מתאים.
שום דבר לא מפריע לך
ששום דבר לא יפריע לך;
שום דבר לא מפחיד אותך;
הכל עובר;
אלוהים לא זז
סבלנות
זה מגיע להכל.
למי יש אלוהים,
שום דבר לא חסר.
אלוהים לבדו מספיק.
אני חי בלי לחיות ב
אני חי בלי לחיות ב
וכל כך חיים גבוהים אני מקווה
שאני מת כי אני לא מת.
אני כבר חי מחוץ לעצמי,
אחרי שאמות מאהבה,
כי אני חי באדון
שהוא רצה אותי לעצמו;
כשליבי נתן לו הוא שם עלי את השלט הזה:
«שאני מת כי אני לא מת».
האיחוד האלוהי הזה,
והאהבה איתה אני חי,
הופך את אלוהי לשבי
ולשחרר את ליבי;
וגורם בי תשוקה כזו
ראה אלוהים שלי אסיר,
שאני מת כי אני לא מת.
אוי, כמה זמן הם החיים האלה!
כמה קשה הגולים האלה,
הכלא הזה והמגהצים האלה
במה הנשמה מעורבת!
רק חכה ליציאה
זה גורם לי כאב עז כל כך,
שאני מת כי אני לא מת.
הוא פשוט עזב אותי
החיים, אל תעצבן אותי;
כי למות, מה שנשאר,
אלא לחיות וליהנות?
אל תפסיק לנחם אותי
מוות שאני דורש ממך:
שאני מת כי אני לא מת.
שחר מגיע
אשרי הלב המאוהב
שבאלוהים בלבד חשב;
מבחינתו הוא מתנער מכל מה שנוצר,
ובו הוא מוצא את תפארתו ואת שביעות רצונו.
אפילו מעצמו הוא חי מוזנח,
כי באלוהיו כל כוונתו
וכל כך שמח ומאושר מאוד
את גלי הים הסוער הזה.