מיוחד: Actualidad Literatura ראיון עם דרו היידן טיילור

דרו-היידן-טיילור

לרגל הצגת הספר אופנועים ודשא ביזון נערך לראשונה בספרד על ידי מערכת אפלוסה, Actualidad Literatura pudo entrevistar al autor, Drew Hayden Taylor. והרומן המפואר הזה הוא רב-מכר בקנדה, בשנת 2010 הוא היה מועמד לגמר בפרסי הספרות היוקרתיים של המושל הכללי ומבטיח להצליח מאוד בספרד.

דרו היידן טיילוראוג'יבווה מאגם העקומה, קנדה, הוא טייל באינספור מקומות וכותב על נקודת מבטו האבוריג'ינית. תסריטאי הסדרה, עיתונאי, קולומניסט, הומוריסט, סופר וסופר קצר, לסופר זה קריירה ספרותית רחבה בה כותרות כגון אני מצחיק (2006) y נווד הלילה: רומן גותי יליד (2007) y אני סקסית (2008).

הצגת הספר התקיימה במדריד, בחנות הספרים המתמחה בספרות נסיעות העיר הבלתי נראית. סופר זה הסביר לנו בהתלהבות רבה מה ענייניו הספרותיים, מה מניע אותו לכתוב רומנים ונטייתו הרבה להומור. וכפי שספרות הילידים נוטה להציג רמזים דרמטיים משהו, תרומתו המיוחדת של כותב זה היא חוש ההומור הטוב שלהם והלהיטות שלהם לדבר על החיים ועל התרבות שלהם אבל עם נימה עליזה הרבה יותר.

שאלה: באילו מקומות טיילת?
תשובה: הייתי בכ -18 מדינות והכרזתי על בשורת ספרות הילידים. הייתי בכל מקום אפשרי, מהודו וסין ועד פינלנד וגרמניה.

P: אם היית יכול לבחור ללכת לכל מקום בעולם הזה (שאתה עדיין לא יודע), מה היית מעדיף?
R: אפריקה ודרום אמריקה.

P: אתה ידוע בכישרונותיך הרבים: סופר, קומיקאי, עיתונאי, מחזאי. איך הדברים האלה קשורים זה לזה? האם אתה חושב שכולם הם חלק מאותה מיומנות או שהם שונים?
R: אני רואה את עצמי כמספר סיפורים עכשווי. זה יהיה כשאני כותב תסריט לטלוויזיה, לדרמה או לרומן. מבחינתי כל זה מסתכם בסיפור סיפור טוב למי שאולי מקשיב או קורא. אני רוצה לומר שהתחלנו מספר סיפורים סביב מדורה לספר אותם סביב במה או מסך. כמובן שהתרגול בפועל של כתיבה בז'אנרים השונים הללו מחייב, באופן מטפורי, להפעיל שרירים שונים, אך מבחינתי הכל יחסית זהה. וחוץ מזה, אני לא רואה את עצמי כקומיקאי כי אני לא עושה הופעות - עשיתי את זה רק פעם אחת וזה היה פנטסטי. אני מעדיף לראות את עצמי כהומוריסט, זה יותר כמו סופר שכותב קומדיות.

P: האם אתה חושב שסיפורים והופעות קומיות דומים בכך ששניהם חייבים להיות גורם מפתיע, לעומת, למשל, רומנים או טורים? מה אתה אוהב יותר?
R: קומדיה כן, אבל סיפורים קצרים לא בהכרח. קראתי סיפורים קצרים רבים שאין להם סוף או שיא מפתיע, אלא רק מראים סצנות יומיומיות מהחיים. במקום זאת, קומדיה אכן זקוקה לשינוי הפתאומי ההוא; זה צריך לנקוט בגישה חדשה ושונה למשהו שאתה רוצה לשים לב אליו. זה כמעט כמו נוסחה מתמטית: A + B שווה ל- D. המבנה הבסיסי של כל הספרות המערבית הוא שלגיבור שלך יש מטרה, וברוב הסיפור עליו להתגבר על שורה של מכשולים כדי להשיג את המטרה שלה או לא. זה בדרך כלל הוו בסוף: איך הם משיגים את המטרה או איך הם לא מצליחים לנסות. וקשה לומר מהו הז'אנר האהוב עלי. ברור שלא הייתי כותב בכל הסגנונות הללו אם לא נהניתי מהם. עם זאת, אני מאמין שתאטרון הוא האזור שהפך אותי לאמן. אני אוהב גם את האחרים, אבל בקנדה אני מוכר בעיקר כמחזאי.

P: מדוע ומתי התחלת לכתוב?
R: המכירה האמיתית הראשונה שלי הייתה סדרה החופים, סדרת הרפתקאות שנמשכת 30 דקות. שליש מהצוות היה יליד, וזה קרה כשחקרתי לכתוב מאמר מגזין על התאמת סיפורי הילידים לטלוויזיה ולקולנוע. ראיינתי עורך ואני לא יודע אם זה אני או היא, אבל אחד מהם הציע להגיש כמה סיפורים רק כדי לבדוק. עשיתי את זה רק בשביל הכיף, והם קנו את זה בשבילי. כתבתי את זה ... וככה הכל התחיל.

P: מה הכי מושך אותך בספרות?
R: שאלה קשה. איך ספרות מושכת אותי? אני חושב שזה מושך אותי מכיוון שהוא לוקח אותי למקומות אקזוטיים שאולי לעולם לא אוכל לבקר בהם, דמויות שלעולם לא אוכל לקרוא, ומצבים בהם, לטוב ולרע, לעולם לא אהיה מעורב. זו אפשרות לחיות חיים אחרים ולעשות דברים מעניינים. אז אני אוהב סיפורים שמתמקדים גם בדמויות וגם בעלילה.

P: הספר האהוב עליך?
R: אין לי מושג. אני לא אוהב לחשוב על מועדפים. אני מעריץ ענק של טום קינג, סטיבן קינג, קורט וונגוט ג'וניור ורבים אחרים. מה שמתסכל אותי הוא שיש ללא ספק ספרים אחרים שכנראה אשמח שעוד לא מצאתי. החיפוש הוא חלק מהכיף.

P: סופר מי לדעתך השפיע ביותר על חיי הספרות שלך?
R: אני מאמין שמאז שהייתי ה"כותב בבית "באמנויות הבמה Native Earth, חברת התיאטרון הילידים הראשון בקנדה, בעידן הכביש המהיר טומסון, הוא יהיה אחד המשפיעים ביותר עליי. אבל יש גם טום קינג, או'נרי ואוניל.

P: איך התרבות שלך משפיעה על הספרות שלך? האם אתה חושב שיש הבדלים בדרך הכתיבה המערבית?
R: כפי שאמרתי בשאלה קודמת, אני רואה את עצמי כמספר סיפורים עכשווי. גדלתי להקשיב לסיפורים ורציתי לעשות אותם. עם זאת, כקורא, היו לי את כל הסיפורים מרחוק שהגיעו לקהילה שלי באגם העקומה, אז רציתי להביא את הסיפורים מקהילת הילידים שלי לכל העולם. ההבדל העיקרי בין סיפור סיפורים מקומי למבנה דרמטי מערבי הוא מושג הדמות המרכזית. ברוב הרומנים והמחזות המערביים יש גיבור אחד, סביבו סט של דמויות משניות. ברוב סיפורי הילידים, אך לא בכולם, הקהילה היא הכוכבת ויש אופי מרכזי ואולי לא. אדם אינו חשוב יותר מהכפר או מהקהילה.

P: מכירים את הסצנה הספרותית הספרדית? האם קראת יצירות ספרדיות עדכניות?
R: לצערי לא. לא היו הרבה סופרים ספרדים שהגיעו למילואים שלי. אני חושב שעלי להכיר יותר סופרים ספרדים, ללא ספק.

P: כריכת הספר שלך אני סקסית זה באמת מצחיק, כי זו פרודיה נהדרת על רבי המכר של אירוטיות "רכה" ("פורנו לאמהות"), שלרוב מציגה נערות לבושות דלות שנלכדות בזרועותיו על ידי גבר חזק ונאה אך גס. מה דעתך על רומנים מסוג זה או חמישים גוונים של אפור?
R: קראתי כמה מהספרים האלה בזמן שחקרתי לחיבור הספר הזה. אני מכיר את הסגנון והתוכן שלו, אבל לא את זה חמישים גוונים של אפור, למרות שתמיד הופתעתי מאותו עניין רומנטי בתרבות ובעמים ילידים. נכון שאנחנו מאוד סקסיים, אבל זה די טיפשי. לְלַקֵט אני סקסית זה היה מאוד כיף ולמדתי הרבה מנקודות מבט של סופרים אחרים.

P: מה אתה חושב על הסצנה הספרותית הנוכחית?
R: הפעם מציג חדשות מעניינות וממש מרגש. עם השפעת האינטרנט ואפשרויות הפרסום המוצעות באמצעות מדיום זה (למשל בלוגים ופרסום מקוון), מי יודע לאן הדברים ילכו בעשר או עשרים השנים הבאות! אני חושב שאנשים, למרות הפורמט, תמיד יתעניינו בסיפור טוב. ועם פתיחת דלתות במדינות פחות מפותחות ובתרבויות אחרות, הספרות יכולה רק להיות עשירה ומעניינת יותר.

P: מה איתך בדמויות של אופנועים וביסון דשא?
R: יש בי משהו בכל הסיפורים שלי, אבל הם לא אוטוביוגרפיים. זה מוזר, כי כמה חברים שלי משוכנעים שאני כולל את עצמי בכל מה שאני כותב, אבל אני לא מסכים. הוא היה קצת כמו וירג'יל שגדל. ליליאן הייתה כמו סבתא שלי וכמו זקנים אחרים שפגשתי. אני חושב שניסיתי להחדיר לג'ון חלק מהטיפשות והניצוץ שלי ולעוד כמה מהרעיונות המופנמים יותר שלי בוויין. אבל אני כן רוצה אופנוע ראשי של הודו משנת 1953.

P: אתה חושב שכבר כתבת את יצירת המופת שלך?
R: לעולם לא. יצירת המופת היחידה שאי פעם אכתוב תהיה תמיד הספר הבא שאני מתכנן לכתוב.

P: מה הפרויקט הבא שלך?
R: יש לי כמה פרויקטים. אני כותב את התסריט והמילים למחזמר פנטסטי לפסטיבל שרלטטאון באי הנסיך אדוארד. הספר ה -24 שלי אמור להתפרסם בחודש הבא, רומן גרפי של הרומן שלי נווד הלילה, על ערפד מקומי. ויש לי הצגה חדשה שתצא בשנה הבאה שנקראת אלוהים וההודים. אני גם מתכנן לעשות משהו שמשלב בין עמים ילידים ובעיות מדע בדיוניות. ואולי רומן חדש.

מידע נוסף - אליס מונרו, זוכת פרס נובל לשנת 2013


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.