תמונה של העיבוד הקולנועי ל"הסנדק ".
בין אם אתה חובב סרטים ובין אם לא, אתה לא יכול לפספס את הספר "הסנדק". אלו מכם שקראו אותו יתנו לי את הסיבה שלאחר קריאתו אתם חשים אטרקציה מרהיבה לעלילה ולדמויותיה.
זה ללא ספק, אחד הרומנים הטובים ביותר שקראתי למרות שההקשר שבו העלילה מסתובבת מעולם לא עניין אותי. אפילו הסרטים המבוססים על הרומן לא משכו אותי יתר על המידה למרות שהכל נאמר להכיר בערכם יוצא הדופן בעולם הקולנועי.
לאמיתו של דבר, לאורך כל חיי הספר לא נעלם מעיניו על המדף בביתי מבלי שאף אחד לא התעניין בו לפחות. בעליו, סבי, מעולם לא קרא אותו ולאחר מותו, כמו בכל כך הרבה רומנים אחרים, בסופו של דבר הוא נפל לביתי והמתין להזדמנות.
הזדמנות שהגיעה יחסית למימוש של הסגנון הספרותי הנפלא והעלילה השנונה ש מריו פוזו מציג בפנינו את העבודה הזו. זהו אחד מאותם מקרים שלפי דעתי הספר חורג בהרבה מהסרט. ללא שום נקיות, הייתי מבקש מכל אלה שמצהירים על עצמם חובבי נושא זה, שהם לא יכולים לאשר את התחביב הזה אם לא היו בידיהם מתישהו דפי "הסנדק".
עם כל אלה, ברצוני להציג ספר נוסף שמבוסס על הסיפור שיצר פוזו, מרחיב את העלילה ומראה לנו את התפתחותם של כמה דמויות מהרומן המקורי. גם סרטים, אני חייב להודות, ממלאים את התפקיד הזה בכך שהם עוזרים להרחיב את העולם של קורליאונה. משהו, באופן הגיוני, ידוע הרבה יותר.
בכל מקרה, העבודה שנוצרה על ידי אד פאלקו שכותרתו "משפחת קורליאונה" מציג בפנינו סיפור חדש לחלוטין שהוא המפתח להבנת התפקיד שיש לגיבוריו ב"הסנדק ".
בהזדמנות זו, הציר המרכזי של הרומן הוא סאני קורליאונה, הבן הבכור של החמולה. על סמך זה, העלילה נעה סביב האופן בו הוא מסתבך בעסקי אביו מגיל צעיר מאוד, והופך לבסוף לחלק מרכזי במפת הארגון המשפחתית של המאפיונרים.
לכן, הרומן לוקח אותנו לכ- 20 או 30 שנה לפני הסיפור המקורי. לתקופה בה קורליאונה הם עדיין לא מציגים את העמדה ההיררכית שתזכה בהמשך או את הכבוד בקרב המשפחות האחרות. זה בדיוק אד פאלקו אשר, בעקבות שיטתי ומעודן את הסגנון של פוזו, מסביר איך זה עולה דון ויטו, קאפו של המשפחה ואבא של סוני, לשיא קבוצות הפשע בניו יורק של שנות השלושים והארבעים.
"הסנדק", בדרך זו, ממשיך את מזימתו בעבודה זו. מציע לקוראים מידע רב יותר ומתייחס לנושאים שפשוט צוטטו לפנינו. עם «המשפחה קורליאונה»יש לנו הזדמנות להתעמק בשולי העלילה הללו מאחר ובהזדמנות זו הם מוסברים בשערות וסימנים. ובכך מגביר את הקנאות שרבים מאיתנו מעבדים באמצעות סיפור זה.
לסיום, ברצוני להדגיש זאת "המשפחה קורליאונה"אינו הספר היחיד שמבלי שכתב אותו מריו פוזו, מרחיב את סיפור המאפיה והמשפחה הבדיונית הפופולרית ביותר. ישנן עבודות אחרות שעושות זאת גם על ידי שמירה עבורי, אם תרשה לי, את הצגתן בערכים הבאים.