הוא השתייך לקבוצה של חדש לגמרי; נפטר עם 65 שנה בלאס פלמאס דה גראן קנריה; היה משורר ספרדי עכשווי; משפחתו (דוד, אביו, אחיינו וכו ') הייתה וקשורה קשר הדוק לעולם האותיות בכלל; עבד גם בתור מתרגם, מסאי ומספר; התקבל מעת לעת בא מרכז פסיכיאטרי ובשנת 2003 הוענק לו פרס פח לספרות.
אנו מאמינים שהם די והותר רמזים כדי לדעת שאנו מדברים על המשורר לאופולדו מריה פאנרו, שמלאו לו 69 היום. היום, במחווה שלו אנו רוצים לשחזר כמה מהביטויים והשירים שלו. כמו שאני תמיד אוהב לומר: מה שכתוב לעולם לא מת ... המילה נשארת תמיד.
שני שירים מאת לאופולדו מריה פאנרו
ארס מגנה
מה זה קסם, אתה שואל
בחדר חשוך.
מה כלום, אתה שואל,
עוזב את החדר.
ומהו אדם שבא משום מקום
וחוזר לבד לחדר.
הרשע נולד
מקק מסתובב בגן הרטוב
של החדר שלי ומסתובב בין הבקבוקים הריקים:
אני מסתכל בעיניהואני רואה את שתי העיניים שלך
כחול, אלוהים.
ותשיר, אתה שר בלילה כמו טירוף,
נרות
עם הקללה שלך כדי שלא ארדם, כדי שלא אשכח
ויהיה ער לנצח מול שתי עיניך,
אמא שלי.
5 ביטויים מאת לאופולדו מריה פאנרו
אם שיריו היו טובים, גזר דינו והושתק את היהירים ביותר ...
- "זו מדינה של אנשים מיוזעים האובססיביים לכדורגל ושוורים בגלל דיכוי מיני."
- "אני לא מאמין בחיית ההשראה, אני מטפח אימה כמדע."
- "אני אהיה מפלצת אבל אני לא משוגע."
- "הספרות הספרדית מתחלקת לשניים: הבורגנים השאפתניים והשוטים המתועבים."
- "פרויד האמין בעצמו לאנטיכריסט, אבל הוא היה מעורפל."