צילום.
פרופיל הטוויטר של המחברים.
גורטי איריסארי וחוסה גיל רומרו הם זוג יצירתי במשך יותר מעשרים שנה ופרסמו כותרות כגון הטרילוגיה כל המתים (עשוי מ כוכבים נופלים נופלים, מנגנון הסודות והעיר הסגורה), לדוגמה. מְתוּרגְמָן זהו הרומן האחרון שלה והוא רק יצא החודש. אני מודה לך מאוד את הזמן והאדיבות שלך להקדיש אותי הראיון הדו-ידני הזה ומראים שהם בהחלט עושים טוב.
גורטי איריסארי וחוסה גיל רומרו - ראיון
- ACTUALIDAD LITERATURA: מְתוּרגְמָן הוא הרומן החדש שלך. מה אתה מספר לנו על זה ומאיפה הגיע הרעיון?
JOSE GIL ROMERO: הרומן אגדות עם מה יכול לקרות בעיכוב של שמונה דקות איתו ה- הרכבת של פרנקו הוא הגיע פגישה עם היטלר בהנדאי. מאותו אירוע אמיתי אנו מפתחים א סיפור אהבה ומתח, בכיכובו של מתרגם, אישה שאינה אמיצה, שאינה רוצה אלא לחיות בשלום, ועוסקת במזימת ריגול.
גורטי איריסארי: הוקסמנו מהרעיון להציב לגיבור חי תככים רבים ברכבת המהירה הזו, זו דימוי קולנועי ומיד חשבנו על זה היצ'קוק, בסרטים האלה שאתה מתחיל לראות והם לא נותנים לך ללכת.
- AL: האם תוכל לחזור לספר הראשון שקראת? והסיפור הראשון שכתבת?
GI: במקרה שלי התחלתי עם טולקין, ההוביט, או לפחות זה הספר הראשון שאני זוכר. זה היה כמו לגלות תרופה ואף פעם לא הפסקתי.
JGR: קרא כנראה ספר כלשהו של החמישה, שאחותי תהיה על המדף. אבל ללא ספק מה שסימן את ילדותי, והייתי אומר שחיי, היו הום, מאת קרלוס גימנז כשיש לנו את המידע. וכתוב ... בוודאי ה תסריט של אחד מאותם קומיקס שציירתי כנער, שהיו סיפורי אימה עם מפלצות, שהושפעו רבות מ- חייזרים מאת ג'יימס קמרון ועל ידי האפקטים המיוחדים של סרטיו של דייויד קרוננברג.
- AL: כותב ראש? אתה יכול לבחור יותר מאחד ומכל התקופות.
JGR: גור קורא יותר ממני (צוחק). אבל יש כל כך הרבה ... גרסיה מארקס וגאלדוס, הורסיו קווירוגה וסטפן צוויג, פרז רבטה ואדוארדו מנדוזה, בוקובסקי...
GI: אני עומד לשבור חנית לילדות. הייתי מצית את ידי על כל דבר מסאי שונאגון, וירג'יניה וולף, מרגריט יורצנר, סוזן סונטאג או הגולש המפורסם ביותר, אגתה כריסטי...
JGR: מה?
GI: ברצינות, אגתה הייתה א חלוץ גלישהיש כמה תמונות ממש מגניבות שלה כשהלוח תופס גלים.
- AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור?
JGR: הייתי שמח לפגוש את חייזר מה אתה מחפש גורב.
GI: איזו שאלה טובה! טוב הייתי אוהב ליצור ב מאוד מעורפל ממשלתו של טוויסט נוסף. ולגבי הידיעה ... לקפטן נמו, ושהוא לקח אותי לסיור קטן בתחתית שפך ויגו, שככל הנראה היה שם.
- AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה?
IG: לפני הקלדת חפש תמונות. כדי להגיע לסצנה חדשה אני צריך לראות תמונות לשים אותי בהקשר, רעיונות לתחפושות מצחיקות, פרצוף מסוים.
JGR: כדי לקרוא, שום דבר לא עולה לי עכשיו ... ותראה, אני מטורף! אה כן, תראה: אני בדרך כלל קונה הרבה יד שנייה, ובכן, אני לא יכול לסבול למצוא את הדגשת מישהו אחר בספר. העיניים שלי הולכות אל הפסקאות שאחרת מצאה בהן עניין וזה מסיח את הדעת, מפריע לי. אמרתי מטורף (צוחק).
- AL: וזה המקום והזמן המועדפים לעשות זאת?
JGR: לקרוא, אין ספק לפני השינה, ב מצע.
GI: יש לי טעם מעוות לקריאה היכן שיש הרבה רעש, כמו הרכבת התחתית. אני אוהב את הריכוז שהוא מכריח אותי, אני שוקע הרבה יותר.
- AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב?
GI: אני מאוד אוהב את מה שנקרא ספרות של ז'אנר, גם לקריאה וגם לכתיבה. לכתוב זה נהדר שיש חוקים שנועלים אותך, מגבלות כגון אלה המגדירות ז'אנר. יצירתית זה עובד הרבה יותר טוב. יש סרט תיעודי מאת לארס פון טרייר, חמישה תנאים, מה שמסביר זאת היטב: פון טרייר מאתגר את כותב סרט קצר לצלם חמישה remakes הוא קצר, ובכל פעם הוא יביא למצב קשה יותר ובלתי אפשרי יותר. אבל הדבר המפחיד באמת הוא כשארס פון טרייר אומר לו שהפעם הוא לא שם לו תנאים: הוא משאיר את הסופר המסכן חסר הגנה לפני תהום, זו של חופש מוחלט.
JGR: ז'אנרים רבים ומגוונים, אבל ... כן, תחביב נוסף: אני בקושי קורא ספרות שאינה ספרדית. זה מרגיז אותי לחשוב שהתרגום שאני קורא לא יהיה מושלם ושהדבר יפגע בקריאה שלי. זו מחשבה מאוד נוירוטית, אני יודע, ונהניתי מאוד לייחס אותה לדמות ממנה מְתוּרגְמָן, שאומר משהו כמו "אני לא מאמין באיכות התרגום שאמצא".
- AL: מה אתה קורא עכשיו? וכתיבה?
GI: אני קורא המסלול הרגשי של מדריד, של קארר, פורסם מחדש על ידי לה פלגרה. אמיליו קאררה, מחברו של מגדל שבעת הגיבן, הוא היה דמות מוזרה מאוד, משורר דקדנטי ובוהמי, שאחרי המלחמה אימץ את משטרו של פרנקו. הוא אחד מאותם ספרים שהאידיאולוגיה שלהם לא פשוטה לתייג. עַל מְתוּרגְמָן הוא יוצא מדקלם שיר ברדיו, שם הוא היה מפורסם. השיר מהווה שבח לנאצים הנכנסים לפריז, פריז מתחת לצלב הקרס.
היה לנו מאוד מעניין להראות את המוקד ההוא של התקופה, כשהכל לא היה ברור כמו עכשיו והיו אנשי רוח שהעריצו את הנאציזם. לדוגמה, הייתה תערוכה גדולה ב- Círculo de Bellas Artes על הספר הגרמני, שמופיעה גם ברומן. בכל מקרה, יש את התצלומים האלה עם צלב קרס גדול שתלויים על קירות המעגל ... הסיפור הוא מה שהוא.
JGR: אני קורא הגיבור עם אלף הפניםמאת קמפבל. אני מאוד אוהב חזרות. קראתי הרבה על מנגנוני הנרטיב וכאלה, כדי לראות אם אני לומד קצת (צוחק)
לגבי מה שאנחנו כותבים, בדיוק סיימנו רומן ואנחנו מאוד מרוצים. אני מקווה שנוכל למסור חדשות על פרסומו בקרוב.
- AL you איך לדעתך סצנת הפרסום? האם אתה חושב שזה ישתנה או שכבר עשה זאת עם פורמטי הקריאייטיב החדשים שיש?
JGR: ובכן, הייתי אומר טוב מתמיד והייתי אומר יותר גרוע מאי פעם. כלומר הוא מתפרסם הרבה, אבל בתנאים דרקוניים: זמני הניצול קצרים ביותר והתחרות קשה. יש הרבה אנשים טובים שכותבים ספרים מעולים ולקורא אין כמעט זמן ויכולת לבחור בהם. רוב הפושעים נעלמים בדרך או אפילו לא מצליחים. וזה דרמטי לחשוב על כמה אנשים מוכשרים שם בחוץ, מבוזבזים.
GI: אני גם חושב הגישה החדשה לספרות אורקולית שוקלת משקל רב, במיוחד סדרות טלוויזיה, שהפכו לספרותיים יותר ודואגים יותר להתפתחות הדמויות או לחקר הנרטיבים. והם א תחרות חזקה, כיוון שאת משקיעה בצפייה בפרקים ובפרקים בסדרה אתה לא מבלה בקריאה.
- AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שתצליח לשמור על משהו חיובי לסיפורים עתידיים?
JGR: אלה זמנים קשים. יש הרבה אנשים שסובלים או שסבלו. פמצידנו, אנו יכולים רק להביא הקלה מסוימת, דרך קטנה לצאת מהסבל הזה. על חלק מזה מדברים ב מְתוּרגְמָן גם: מתוך דרך ישועה שהספרים מניחים לאנשים ובמובן זה, הרומן הוא מחווה לספרות. יש לקוות, ולו לזמן מה, הקוראים שלנו יברחו בזכותנו. זה יהיה נחמד.