עולם ההוצאה לאור בדיוני מוכה גזענות "מבנית, מוסדית, אישית ואוניברסלית" על פי דו"ח חדש שמצא כי פחות משני אחוזים מיותר מ -2000 סיפורי מדע בדיוני שפורסמו בשנה שעברה פורסמו על ידי סופרים שחורים.
דוח זה פורסם במגזין Fireside Fiction שקובע כי רק 38 מתוך 2039 הסיפורים שפורסמו ב -63 כתבי עת בשנת 2015 נכתבו על ידי סופרים שחורים.
"ההסתברות שזה צירוף מקרים שרק 2% מהכותבים שפורסמו הם שחורים במדינה בה 13.2% מהאוכלוסייה שחורים היא 0.00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000321%"
"כולנו יודעים. אנחנו יודעים. איננו זקוקים למספר כדי לראות זאת, שכן בכל חלקי החברה שלנו, שוליות כלפי שחורים היא עדיין בעיה גדולה בעולם ההוצאה לאור ... המערכת כולה בנויה לטובת הלבנים"
"אני לא יכול לומר שאני מופתע... אני חושב שמי שמקדיש תשומת לב לפרסומי הבדיון בכלל ולסיפורת קצרה בפרט, יודע שיש בעיה גדולה בתת-ייצוג של אנשים צבעוניים וזה אפילו גרוע יותר עבור סופרים שחורים. "
חצי סופר ניגרי, חצי סופר אמריקאי, ננדי אורקורפור, שזכה בפרס הפנטזיה העולמית, הגיב על עובדה זו:
"אני לא צריך דו"ח שיגיד לי מה אני כבר יודע. לעזאזל, זו אחת הסיבות הגדולות שהתחלתי לכתוב, כי כקורא אני לא יכול לראות את הסיפורים שאני רוצה לקרוא, את הדמויות שאני רוצה לקרוא, את חוסר הגיוון. אני לא מקדיש זמן נואש למשהו שקיים שם כבר מאות שנים. אני ממשיך לזוז. "
הדו"ח, שנכתב על ידי ססילי קיין עם נתונים שהורכב על ידי איתן רובינסון, התמקד בסופרים שחורים דווקא במקום במחברים צבעוניים מכיוון שלטענת קיין, למרות שכולם חשובים, הם הבחינו בדפוסים שונים בהם יוזמות גיוון כללו שחורים.
מצד שני, הסופרת ג'וסטינה אירלנד כתבה חיבור בליווי הדו"ח.
"לקהילת המדע הבדיוני והפנטזיה יש בעיה עם גזע. ליתר דיוק, הוצאת הספרים SFF בכללותה היא ועודנה נגד שחור. אנשים ב- SFF אוהבים להצביע על מחברים שחורים מצליחים כהוכחה שהתפתחנו כי זו הכשל הנפוץ שאם אדם שחור אחד יכול להצליח, ברור שכולנו חרגנו מגזענות מוסדית. אבל ניתוח משנת 2015 העלה את האמת לגבי השקר הזה. "
המחבר טרוי ל וויגינס כתב גם חיבור נוסף והעיר על הדברים הבאים:
"האמת היא ש יש לי סיכוי טוב יותר להרשיע שלא כדין בעבירה מאשר למכור סיפור. סיפורת קצרה למגזין. "
האם הערה זו אינה מזכירה לך את המציאות של To Kill a Mockingbird? אם אתה שחור אתה נידון אוטומטית וכולם יניחו שאם מישהו יאשים אותך במשהו, זה יהיה נכון.
בריאן ווייט הוא סופר מגזינים שבחן ביקורתית במגזין שלו, שפרסם רק 3 סיפורים קצרים של סופרים שחורים בשנת 2015 מתוך סך של 32.
"נחש מה? בשנת 2015 Fireside לא פרסמה ולו סופר שחור אחד. "
הוא גם מעיר שברגע שעיניו יהיו פקוחות הוא יעשה מאמץ גדול יותר כדי שזה לא יתרחש שוב.
"זה משהו ש עשיתי בעבר אבל אני רוצה להיות מודע לזה יותר. לתקופות ההגשה הפתוחות שלנו נוסיף טופס שיאפשר לכותבים לכלול באופן רצוני ובאנונימיות את המידע הדמוגרפי שלהם. פיסת הנתונים הגדולה ביותר שיש לנו היא מספר הכותבים השחורים שמגישים סיפורים למגזין שלנו. לדבר עם כותבים שחורים, הן עבור החברה שלנו והן בכלל, חשוב מאוד שיהיה מגוון כחלק מהנחיות המצגת. אך חשובה עוד יותר היא הראיות לכך שזו למעשה מיושמת. אם אתה אומר שגיוון חשוב לך ואז כותב צבע מסתכל במגזין שלך ומבין שרוב הפוסטים הם של גברים לבנים על גברים לבנים שעושים דברים של גברים לבנים, הסופר השחור כנראה לא הולך להיעלם. "