צילום: Andrea Izquierdo, IG.
אנדריאה עזבה הוא מסרגוסה והוא גם אחד משמות האזכור האחרונים בסצנה הספרותית של הנוער. עם הסאגה שלו סתיו בלונדון, חורף בלאס וגאס, אביב בטוקיו וקיץ בברצלונה והטרילוגיה של הלן פארקר, היא גם מייסדת שותפה של Meikabuk, חברת שירותי עריכה לסופרים, ושל LITERALI Box. הרומן האחרון שפורסם הוא נערת גלגל המזלות. בזה ראיון הוא מספר לנו עליה ועוד הרבה. אני מודה לך מאוד על הזמן והאהדה שעזרת לי.
אנדריאה איזקווירדו - ראיון
- ACTUALIDAD LITERATURA: הרומן האחרון שלך נקרא ילדת גלגל המזלות. מה אתה מספר לנו על זה ומאיפה הגיע הרעיון?
ANDREA IZQUIERDO: הרעיון לרומן עלה מיום אחד, בבית של חבר, כשהתחלנו למצוא דפוסים נפוצים בין אהבות העבר שלנו לבין גלגל המזלות שלהם. משם התחלנו לחקור וצצה הנחת היסוד של הסיפור הזה. מהרעיון המקורי ועד היום, הרבה דברים השתנו, אבל המהות נשמרה מאז.
- AL: האם אתה יכול לחזור לספר הראשון שקראת? והסיפור הראשון שכתבת?
AI: אוף... אני לא יודע מה היה הספר הראשון שקראתי, אבל אני כן זוכר שגדלתי כקורא כשסאגות כמו הזיכרונות של אידהון o משחקי הרעב בספרד, למשל. אני זוכר שהייתי בבית הספר ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותם, אפילו בהפסקות.
בכתיבה קורה לי אותו דבר: כשמשהו מגיע אליך בתור ילד, לא יכולתי לדעת איזה רגע היה לפני או אחרי. בתור נער כתבתי פאנפיקים הארי פוטראני זוכרת שביליתי כל קיץ בהקלדה במחשב של ההורים שלי, מדמיינת מה היה קורה אילו הסוף היה שונה מאוד. הרומן הראשון שסיימתי היה סתיו בלונדון; עד אז, הכל היו טיוטות או חצאי סיפורים שאני עדיין שומר במחשב הישן הזה.
- אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות.
AI: אני חושב קורנליה פונקה היא אחת מסופרי הנוער המבריקים ביותר, וזה מעציב אותי שבספרד לא ניתנה לה כל ההכרה שמגיעה לה. היא התפרסמה מאוד עם הטרילוגיה שלה לב דיו, אבל אני מרגיש שמאז זה מאוד חסר במדפי חנויות הספרים של ארצנו. אני ממליץ לכולם, גם לקורא וגם לסופר (או שניהם!), לקרוא לפחות אחד מספריו. מה שלא יהיה.
- AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור?
AI: זה נשמע קצת קלישאתי, אבל הייתי מאוד רוצה להיפגש ו/או ליצור הרמיוני גריינג'ר. לא רק בגלל כל מה שזה מרמז (הוגוורטס, כוחות...), אלא בגלל שאני מרגיש את זה אנחנו נראים הרבה דומים, ולא הייתי מרגיש כל כך לבד בתור ילד אם היה לי סיפור כזה.
- AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה?
AI: רבים! ועוד ועוד, חחח. מה סוֹפֵר הפכתי מאוד אכלן בררן. יש לי ordenador שאני משתמש בו בלבד לכתוב, השאר (רשתות חברתיות, Netflix וכו') אני צריך לעשות את זה כן או כן ב נייד שמלווה אותי מאז שהתחלתי בקולג'. אם לא, אני לא מתרכז. היוצא מן הכלל היחיד הוא כשאני צריך לנסוע, כמובן, וזה נראה סופר מוזר. אני גם א מטורף על רעשי רקע כשאני כותב. עכשיו נהניתי לשמוע צלילים חומים (רעש שחור), מה שעוזר לי מאוד להתרכז, במיוחד בלילה כשאני כבר עייפה.
קומו קוֹרֵא, קצת אותו דבר. אני בוחר הקריאה הבאה שלי מבוססת על הומור איפה אני או מה אני כותב באותו רגע. למשל, תוך כדי כתיבה נערת גלגל המזלותקראתי רומנים דומים. לא הייתי מעז לשים את עצמי עם א מותחן, למשל, בזמן ההקלדה אפרוח מואר. אני מעדיף לקרוא על הנייר, מאז על המסך אני עושה את זה לעבודה.
- AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה?
AI: זה יישמע מאוד מביך אבל אני אוהב את זה לקרוא בישיבה ליד שולחן, כשהספר נתמך היטב. הספה, הכורסאות, המיטה והרהיטים הדומים אולי נראים מאוד נוחים אבל בסופו של דבר הם גורמים לי לכאבי גב, אם לא משהו אחר. כשזה מגיע לתזמון, זה תלוי מאוד בעבודה ובכמה אני אוהב את הספר, אבל זה בדרך כלל בשעות אחר הצהריים והערב. אני ממעט לקרוא בבוקר.
- AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב?
AI: עכשיו אני קורא קצת מכל דבר, אבל אני אוהב את ספרות נוער, צעיר-מבוגר, חדש-מבוגר ורומנטי. בשנים האחרונות הפכתי א חנון של הספרים של ספרי עיוןאני לומד הרבה בזכותם. אין נושא מסוים, קראתי הכל: כלכלה, בריאות נפשית, אוכל...
- AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?
AI: ובכן עכשיו אתה תופס אותי קורא לִמְחוֹץ, של אסטל מסקאמה, ו מהפכת הגלוקוז, של אלת הגלוקוז. אני מנצל את הימים החמים האלה כדי לשכתב כמה סצנות של נערת גלגל המזלות (חלק שני) לפני מסירתו לעורך שלי.
- AL: איך לדעתך סצנת הפרסום ומה החליט שתנסה לפרסם?
AI: זה משתנה כל כך שקשה לומר משהו מזדקן היטב! עכשיו, מאוד מלחיץ. משבר הנייר עושה את שלו, ומאלץ אותנו לבדוק שערוריות ומחירים קמעונאיים של רומנים. תמיד היה קשה לגשת אליו, אבל כרגע אני רואה את זה מאוד עמוס. במקרה שלי, כסופרת וקוראת, החלום שלי תמיד היה לראות ספר שלי יוצא לאור. ועד היום, אחרי עשרה ספרים, אני עדיין מתקשה להאמין שכל זה אמיתי.
- AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שתצליח לשמור על משהו חיובי לסיפורים עתידיים?
AI: אני אוהב להיות מציאותי, אבל אני גם להסתכל אל העתיד באופטימיות, אם אפשר. למרות שהכל נהיה קצת יותר מסובך, אני חושב שבשנים האחרונות תעשיית ההוצאה לאור הפכה הרבה יותר פתוחה לצעירים שכותבים ובעלי כישרון גדול, אז יש תקווה בעניין הזה. אני אוהב כשצצים פרצופים חדשים קולות חדשים שהם משב רוח רענן. ויחד עם זאת, מרגש אותי לראות איך אנשים שראינו שנולדו כמעט מכלום הפכו כעת לתופעות נהדרות וממשיכים להיות חרוצים וצנועים באותה מידה. זה מגיע להם.