פרננדו לילו. ראיון עם מחבר "יום בפומפיי"

פרננדו לילו הוא מורה של שפות קלאסיות וכותב כותרות ז'אנריות היסטוריות כגון Teucro, הקשת של טרויה o רוכבי היםהרומן האחרון שלו הוא יום בפומפיי. אני משתתף בהערצתך לעולם היווני-לטיני, בקנה מידה צנוע של הכשרה קלאסית שכללה גם לטינית ויוונית. י אני מודה לך הרבה זמן שהושקע ב הראיון הזה.

ראיון עם פרננדו לילו

  • ACTUALIDAD LITERATURA: אתה זוכר את הספר הראשון שקראת? והסיפור הראשון שכתבת?

פרננדו לילו: אני לא זוכר את הספר הראשון בדיוק. עברתי מאוסף הקומיקס יוצא הדופן ספרות ג’ויאס de ברוגוארה לעיבודים של קלאסיקות קסטיליאניות באוסף מכסי יינות חדשים de קסטליה (הרוזן לוקנור, אגדות ספרד...).

אני כן זוכר במקום זאת הסיפור הגדול הראשון שלי56 עמודים שהקלדתי במאמץ רב כשהייתי בת 14. זה היה כותרת הסם של הישיב וסיפר על הרפתקאותיהם של חלקם יצורים זעירים דמיוניים שחי בתוך ילד והיה צריך להציל אותו מקללת הקוסמים הרעים ישיב. כל קריאות הילדות שלי היו שם.

  • AL: מה היה הספר הראשון שפקד אותך ולמה?

פלורידה: אחרי שנהנה עם הסיפור האינסופי מאת מייקל אנד, הייתי ממש בהלם שם הוורד מאת אומברטו אקו שקראתי איתו 15 או 16 שנים. אני עדיין רואה את עצמי שוכב על המיטה בחדרי כנער לאחר יום קשה בתיכון, מתענג על התענוג לגלות כיצד נכנסו גיירמו ואדסי למבוך של ספריית המנזר, תחושה שלא הרגשתי מאז הסרט או סדרת הטלוויזיה. מלבד הכל הלטיני הזה, אז עדיין לא ידוע לי, אני זוכר את התיאור המעולה והמחריד בחזית כנסיית המנזר עם כל כך הרבה הדים של אפוקליפסה.

  • AL: סופר מועדף? ובהיותו מורה לטינית ויוונית, איזה סופר קלאסי הצליח להשפיע עליך כסופר?

פלורידה: המועדפים שלי תמיד היו קלאסיקות יווניות-לטיניות וספרדיות. כסופר מעמדי כ מורה ללטינית ויוונית זה השפיע רבות על בחירת הנושאים לרומנים שלי. הומר עם איליאד ו אודיסה וירג'יל עם בן אלמוות שלו אניד, כמו גם הטרגדיונים היוונים, כמו סופוקלס, היו ההשראה לרומן הראשון שלי, Teucro, הקשת של טרויה (Toxosoutos, 2004), והם היו גם ברקע ביצירת הבדיוני האחרונה שלי, רוכבי הים. סוד קרתגו (Evohe, 2018).

הידע של הפילוסוף של קורדובן סנקה וכתביו עודדו אותי לכתוב את שלו ביוגרפיה בדיונית שכותרתו סנקה, דרך החכמים (דיאלוג, 2006).

  • אל: במה אתה אומר לנו יום בפומפיי?

פלורידה: יום בפומפיי הוא סיפור בדיוני שמבוסס על חייהם של כמה דמויות אמיתיות שחיו בעיר, משחזר את חיי היום - יום של יום רגיל באביב השנה התפרצות וזוב, 79 ד. ג. הקורא יהיה שקוע ב רחובות שוקקים, פורום שוקק, מפעלים של פּוּנדָק, מעיינות חמים או את הפרטיות של בתים בין היבטים רבים אחרים.

המטרה שלי הייתה שתוכלו לחיות פומפיי כפי שנאמר על ידי תושביה שלה, תמיד עם א שימוש קפדני של מקורות היסטוריים רקע כללי.

  • AL: איזה דמות היית רוצה לפגוש וליצור?

פלורידה: ללא ספק, יוליסס, אך לא רק את זה המתהווה באודיסיאה, אלא גם את זו של האיליאדה ושל כל המסורת המערבית שעיצבה מחדש את דמותה והפכה אותה למיתוס בלתי אפשרי.

התערובת של רוצה לחזור הביתה (נוסטלגיה היא כאב לחזרה) עם המשיכה ל אוונטורה ו - תַגלִית אני חושב שזה נפלא סינתזה של האדם. ולצדו, כמובן, הנאמנים פנלופה, שמחכה לו דרך עבה ודקה, כמעט חסרת הגנה, אך איתנה.

  • AL: יש תחביבים כשמדובר בכתיבה או קריאה?

פלורידה: אין לי תחביבים מיוחדים בנושא.

  • AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה?

פלורידה: לכתוב אני פשוט צריך מקום בו Silencio ו שולחן רחב שבו אתה יכול לפרוס את ספרי עיון ותיעוד.

לקריאת אתר כלשהו זה נראה לי מתאים, מכיוון שאם הקריאה טובה היא מבודדת אותי מהעולם החיצון. כמובן שאני מעדיף מקום שקט ואפילו בחוץ אם מזג האוויר טוב.

  • AL: יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב?

פלורידה: אני אוהב את Poesia ו - חיבור בית משפט היסטורי, במיוחד כאלו שמשלבות לימוד עם פרוזה שנעים לקריאה. ה תיאטרון אני מעדיף לראות את זה מיוצג ואם זה קלאסי, אין כמו תפאורה של תיאטרון יווני (אפידאורוס) או רומאי (מרידה).

  • AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?

פלורידה: כרגע אני קורא קולות של הדים ארוכים, de קרלוס גרסיה גואל (אריאל), הזמנה לקרוא את הקלאסיקות. לאחר יום בפומפיי אני נותן לעצמי הפסקה קצרה מהכתיבה אני מנצל את ההזדמנות לתעד את עצמי על פרויקטים עתידיים על העולם היווני-רומאי.

  • AL: איך לדעתך סצנת הפרסום מיועדת לכמה שיותר מחברים שיש או שהם רוצים לפרסם?

פלורידה: סימן זמננו הוא מהיר. השולחנות של חדשות הם משתנים כמעט constantemente וכמו להציע של ספרים שפורסמו הוא כך רחבה רבים עובד יכול באיכות להישאר מעיניהם לקהל הרחב. לפעמים הם מהמרים על ההצלחה הרגעית של תארים שיישכחו במהרה. עם זאת, אני סומך על כך עבודות שוות יחזיקו מעמד בזמן, למרות שלוקח להם זמן להכיר.

  • AL: האם רגע המשבר שאנו חווים קשה לך או שאתה יכול להישאר עם משהו חיובי?

פלורידה: רגעי המשבר שבהם אנו מעמידים את המידה שלנו במבחן הם תמיד הזדמנויות להתבגרות אישית וקולקטיבית. היינו רגילים מדי להאמין שמדע וטכנולוגיה יכולים לשלוט בחיינו. אנו מקבלים א תרופת ענווה. זו גם הזדמנות להיפתח לאלוהים ולהתעלות ולהעריך את הדברים החשובים באמת.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.